פער שכר חודשי של כ-10,000 שקל בהייטק: גברים משתכרים כ-44% יותר מנשים

ההייטק הישראלי ממשיך להוות את מנוע הצמיחה המרכזי של הכלכלה הישראלית ולהפגין חוסן ועמידות, גם בשנים של אי ודאות ואתגרים ביטחוניים וכלכליים, אולם נתונים חדשים של רשות החדשנות המתפרסמים לרגל יום האישה שחל היום (8.3) מלמדים על פערי השכר הגדולים שקיימים בתחום.

בשנת 2025, בהתבסס על נתוני שלושת הרבעונים הראשונים של השנה, הועסקו בענף ההייטק הישראלי כ-135 אלף נשים, שהן רק כ-34% מהמועסקים בענף. שיעור זה כמעט ולא השתנה בשלושת העשורים האחרונים. גם בעשור האחרון, על אף גידול מהיר במספר המועסקים בענף, חלקן היחסי של הנשים נותר כמעט ללא שינוי.

בין השנים 2015 עד 2025 גדל מספר הנשים המועסקות בהייטק בכ-61%, אך מספר הגברים גדל בקצב דומה, ולכן הפער היחסי לא הצטמצם. במקביל, לאחר עשור של עלייה הדרגתית, נבלם הגידול בחלקן של הנשים המועסקות בהייטק מתוך כלל הנשים המועסקות במשק ושיעור זה נותר ללא שינוי בשנים האחרונות.

הפערים אינם מתחילים בשוק העבודה, אלא נוצרים כבר בשלבים מוקדמים. בשנת 2024 רק 34.5% מהנבחנים בבגרות חמש יחידות במדעי המחשב היו תלמידות. אף שמספרן גדל בכ-40% בין השנים 2017 עד 2021, מאז נרשמה עצירה הן במספר הנבחנות והן בחלקן היחסי. זאת, אף שבבחינת חמש יחידות במתמטיקה נרשם כמעט שוויון מגדרי.

היחס בין מספר הנבחנים במדעי המחשב לבין מספר הנבחנים במתמטיקה ברמת חמש יחידות עומד על 72% בקרב תלמידים לעומת 41% בלבד בקרב תלמידות. פערים מגזריים ניכרים כבר בשלב זה, כך שבחינוך היהודי שיעור הבנים הניגשים לחמש יחידות מדעי המחשב גבוה פי 2.5 משיעור התלמידות בחינוך היהודי והערבי.

באקדמיה נרשם גידול עקבי אך איטי: בשנת הלימודים 2024 עד 2025 נשים היו כ-34% מהסטודנטים למקצועות ההייטק באוניברסיטאות ובמכללות, לעומת כ-24% בלבד בתחילת העשור הקודם. מספר הסטודנטיות למקצועות ההייטק גדל ב-116% מאז 2010, בעיקר בזכות גידול חד במספר הלומדות מדעי המחשב, שמספרן גדל פי שלושה והגיע לכ-6,000 בשנת הלימודים 2024-2025. עם זאת, במקצועות הנדסה מרכזיים שיעור הנשים עדיין נמוך משמעותית, כ-23% מהסטודנטים להנדסת חשמל וכ-18% בהנדסת מכונות.

לראשונה בדוח זה, נבחנה תעסוקת נשים בהייטק לפי קבוצות גיל. הנתונים מצביעים על כך שבגילי 25 עד 34 נשים מהוות קרוב ל-40% מהמועסקים בענף, שיעור גבוה יחסית לשאר קבוצות הגיל. עם זאת, רק כ-10% מכלל הנשים המועסקות בישראל בקבוצת גיל זו עובדות בהייטק, לעומת כ-15% מהגברים. עם העלייה בגיל, שיעור הנשים בענף יורד באופן עקבי. המשמעות היא שגם אם הדור הצעיר מציג שיעור השתלבות גבוה יותר, אין ודאות שהדבר יתורגם לשינוי מבני ארוך טווח בענף.

עיקר הצמיחה בתעסוקה בהייטק נרשמה בתפקידי מחקר ופיתוח (מו"פ), אך גם שם הפערים ניכרים. בשנת 2025 הועסקו כ-55 אלף נשים בתפקידי מו"פ, שהן 28.4% מהמועסקים בתפקידים אלה. מספרן זינק פי 2 ויותר בעשור, אך חלקן היחסי עלה באיטיות בלבד. בתפקידי מוצר נשים מהוות כ-31.8% מהמועסקים, ובתפקידי מטה שיעורן גבוה יותר, אך בדרגי הניהול הפערים חדים במיוחד.

נשים מהוות כ-16% בלבד ממנהלי הפיתוח ופחות מ-11% ממנכ"לי הסטארטאפים. גם בתחום היזמות וגיוסי ההון נמשכים פערים עמוקים, רק כ-8% מסבבי גיוס ההון בשנים האחרונות היו של חברות בניהול מנכ"ליות, ובמונחי הון מדובר בכ-4.6% בלבד מהסכומים שגויסו.

פערי שכר גדולים בין גברים לנשים

פערי השכר המגדריים משקפים את הפערים המבניים בענף: בשנת 2023, השנה האחרונה שלגביה קיימים נתונים מלאים, נשים בהייטק השתכרו בממוצע כ-23 אלף שקלים בחודש, לעומת כ-33 אלף שקלים בקרב גברים, פער של 44%, כ-10,200 שקלים בחודש.

גם בחלוקה לפי תחומי עיסוק שונים נמצאו פערי שכר: בתפקידי מטה שכר הגברים היה גבוה בכ-48% מזה של נשים, ובתפקידי מו"פ נרשם פער של 44%, כך שלא ניתן להסביר את הפער רק בשיעורן הנמוך יחסית של נשים בתפקידים בליבה הטכנולוגית בחברות.

פערים חריפים במיוחד נרשמים בשילוב נשים מהחברה החרדית והערבית: כמעט 93% מהנשים המועסקות בהייטק הן יהודיות שאינן חרדיות. נשים חרדיות מהוות כ-5.5% מהמועסקות בענף ונשים ערביות פחות מ-2% בלבד. בעוד אחד מכל חמישה גברים יהודים מועסק בהייטק, רק אחת מכל מאה נשים ערביות משתלבת בענף.

לאורך זמן ניתן לראות שקצב הגידול בחלקן מכלל המועסקים בהייטק מהיר יחסית. שיעור החרדיות המועסקות בהייטק מכלל המועסקים בהייטק הוכפל מ-0.9% בשנת 2014 ל-1.8% בשנת 2025. שיעור הנשים הערביות המועסקות בהייטק מכלל המועסקים בענף שילש עצמו מ-0.2% בשנת 2014 ל-0.6% בשנת 2025. אף שמספר הנשים משתי קבוצות אלו גדל בקצב מהיר בעשור האחרון, חלקן היחסי נותר נמוך מאוד.

מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין: "הנתונים מראים בבירור שהבעיה היא בחסמים מבניים שמלווים נשים לאורך כל המסלול מהתיכון ועד ההייטק. מהבחירות בבתי הספר, דרך ההשתלבות באקדמיה ובתפקידי מו"פ, ועד לקידום, לניהול ולשכר. ההייטק הישראלי נשען על הון אנושי איכותי, כל עוד חלק משמעותי ממנו אינו ממומש במלואו, גם פוטנציאל הצמיחה והחדשנות של המשק נפגע. צמצום הפערים אינו רק יעד חברתי, אלא אינטרס כלכלי מובהק של מדינת ישראל".

בהודעה שהוציאה, רשות החדשנות מסבירה כי העמיקה השנה את הסיוע ליזמות נשים, בעיקר דרך הגדלת המענקים הכספיים לסטארטאפים בתחילת דרכם, כדי להקל על נשים לגייס הון ולהפחית את הסיכון הכלכלי הכרוך בהקמת חברה.

במקביל, הרשות מובילה את מיזם "50:50 TECH" המאגד מאות נציגים מהתעשייה והאקדמיה לגיבוש צעדים מערכתיים לצמצום פערים מגדריים. כחלק מהמאמץ להגדיל את הייצוג הנשי בהנהלות בכירות, הופעלה תוכנית ייעודית להכשרת מנכ"ליות בתחומי הדיפ-טק, אשר כבר הניבה תוצאות ישירות כאשר שמונה מתוך עשרים המשתתפות מונו לתפקידי מנכ"לות תוך חודשים ספורים מסיום התוכנית.