"זו תפיסה מיושנת, ולשמחתי היא הולכת ומשתנה"

יום האישה בסייבר הבין-לאומי מצוין מדי שנה ב-1 בספטמבר, ועל הדרך מזכיר נתון פחות חגיגי: לפי דוח "נשים בהייטק 2025", נשים הן כשליש מעובדי ההייטק הישראלי, אבל בענפי הסייבר ובתפקידי המחקר ופיתוח השיעור נמוך יותר ועומד על כ-26%. לפי הדוח, מספר הנשים בתפקידי מו"פ בישראל גדל ב-140% בתוך עשור, אבל הן עדיין מהוות רק כ-26.5% מהמועסקים במו"פ. לפי רשות החדשנות, רק 5.1% ממנכ"לי חברות הסייבר הישראליות הן נשים ב-2025.

"במשך שנים הייתה תפיסה מוטעית שלפיה מקצועות טכנולוגיים ואנליטיים מתאימים יותר לגברים", אומרת לירון יוספיאן, בת 34, ראש קבוצה במחלקת המחקר בחברת הסייבר צ'ק פוינט. "זו תפיסה מיושנת, ולשמחתי היא הולכת ומשתנה, אבל עדיין יש לה השפעה כבר מגיל צעיר על הבחירות שנערות ונשים עושות".

יום האישה בסייבר הבין-לאומי, International Women in Cyber Day, נוסד ב-2018 על ידי ליסה קראני, מייסדת ומנכ"לית Women CyberSecurity Society. המטרה שלו היא להבליט את תרומתן של נשים לתעשיית הסייבר, להציף את החסמים שעדיין קיימים בתחום ולעודד יותר נשים ונערות לבחור בקריירה בסייבר.

יוספיאן למדה מדעי המחשב והחלה את הקריירה שלה בצ'ק פוינט, שבה היא עובדת כבר עשר שנים. בתחילת הדרך עבדה בפיתוח מכירות, בתפקיד שחיבר בין החברה לשותפים העסקיים שלה, ומשם נחשפה למחקר שמתרחש מאחורי הקלעים ולדרך שבה חוקרים מנתחים מתקפות ואיומים חדשים. היא החלה ללמוד את התחום באופן עצמאי, ואחרי כשלוש וחצי שנים בחברה עברה ל-R&D, התחילה במשרת סטודנט והתקדמה עד לניהול קבוצה במחלקת המחקר.

"אחד הדברים שאני אוהבת במחקר סייבר הוא שאין באמת יום שנראה כמו קודמו", אומרת יוספיאן. בקבוצה שלה יש ארבעה צוותים: שלושה צוותי מחקר שמתמחים ביצירת הגנות למוצרי אבטחת הרשת של צ'ק פוינט, וצוות פיתוח שבונה כלים ואוטומציות כדי להאיץ את עבודת המחקר ולהעביר הגנות ללקוחות במהירות. לדבריה, העבודה כוללת מעקב אחרי מתקפות ואיומים חדשים ברחבי העולם, שחזור והדמיה שלהם בסביבות מעבדה, ניתוח דרך הפעולה שלהם ותרגום הידע להגנות שיכולות לזהות ולחסום אותם.

מהפכת ה-AI, אומרת יוספיאן, שינתה גם את הצד התוקף וגם את הצד המגן. "מצד אחד, היא משנה את הדרך שבה תוקפים פועלים ומאפשרת להם לפעול מהר יותר ובקנה מידה גדול יותר. מצד שני, היא נותנת גם לנו כחוקרים כלים חדשים לנתח מידע, לפתח אוטומציות ולהגיב לאיומים במהירות שלא הייתה אפשרית בעבר". לדבריה, בצ'ק פוינט נשים מהוות כשליש משכבת הניהול, מחלקת ה-R&D מובלת על ידי נטלי קרמר, ובקבוצה שלה יש ייצוג נשי משמעותי, כולל רוב נשי בקרב המנהלות.

גל כהן, בת 26, מנהלת צוות פיתוח בחברת הסייבר MIND, נחשפה לסייבר כבר בשירות שלה ב-8200. לדבריה, מה שמשך אותה להמשיך בתחום הוא המורכבות וסוג החשיבה שהוא דורש: להבין איך מידע נע בתוך מערכות, מי יכול לגשת אליו, ואיך שילוב של פעולות שונות והאופן שבו מידע נחשף או משותף עלולים ליצור סיכון משמעותי. "יש בסייבר הרבה מקום לחשיבה יצירתית ולהעמקה טכנולוגית, ולעתים דווקא תרחישי הסיכון שהלקוחות לא חשבו עליהם מראש הם אלה שמייצרים עבורם הרבה ערך", היא מוסיפה. ב-MIND עובדות איתה 11 נשים, ובסך הכל קצת יותר מרבע מעובדי החברה הן נשים.

"סייבר צמח מתוך עולמות טכנולוגיים וביטחוניים שבאופן היסטורי היה בהם רוב גברי, ולכן אני חושבת שהתדמית הזו עדיין מלווה אותו במידה מסוימת", אומרת כהן. "לשמחתי, אני מרגישה שהמציאות משתנה ורואה סביבי יותר ויותר נשים בתפקידים טכנולוגיים משמעותיים". כדי למשוך עוד נשים לתחום, היא אומרת, צריך להרחיב את החשיפה של נשים ונערות לטכנולוגיה וסייבר וליצור עבורן הזדמנויות להתנסות כבר בשלבים מוקדמים.

נעם רווה, בת 30, Product Team Lead ב-Sweet Security, למדה מדעי המחשב בטכניון. במהלך הלימודים החלה לעבוד במיקרוסופט כמנהלת מוצר בקבוצה שפיתחה פתרונות למפתחים במוצרי הדאטה של החברה, ולפני כן עבדה ב-Wix בעולמות ה-Customer Success, שם נחשפה לראשונה לעולם המוצר. לסייבר הגיעה, לדבריה, "די במקרה", אחרי שמכרה מהצבא שהובילה את המוצר ב-Sweet פנתה אליה כשהייתה בשלה לאתגר חדש.

"זה תחום שמשתנה מדי יום, מחובר חזק לכל מה שקורה עם ה-AI, ויש בו איזון מעולה בין עומק וניסיון מצטבר לבין חדשנות ויצירתיות", אומרת רווה. ב-Sweet, לדבריה, נשים הן 32% מהחברה: "היחס טוב יחסית לתעשייה, אבל תמיד יש לאן לשאוף".

רווה מצביעה על הדימוי התרבותי של התחום כאחד המחסומים: "הדימוי של האקר בראש של כולנו הוא עדיין גבר בקפוצ'ון מול מסך. אם אלו הדמויות שרואים, יהיה קשה לילדה לדמיין את עצמה שם. זה יוצר לופ – פחות נשים בתחום, פחות מודלים לחיקוי, פחות נשים שנכנסות לתחום. אבל זה לגמרי לופ שאפשר לנפץ, כשכל אחת שנכנסת ובולטת שוברת את הדימוי הזה קצת יותר". הפתרון, מבחינתה, מתחיל מוקדם יותר – חשיפה של בנות למדעים וטכנולוגיה בבית הספר, ובהמשך הצגת הסייבר כפי שהוא: עולם רחב שכולל טכנולוגיה, מוצר, מחקר, דאטה, ביזנס ויצירתיות.

הטיפים שלהן להצלחה בתחום מדגישים סקרנות, תעוזה ולמידה עצמאית. יוספיאן מדברת על התמדה ועל היכולת לא לפחד מכישלונות: "הקריירה שלי היא דוגמה לכך שלא חייבים להתחיל בדיוק במקום שבו רוצים לסיים. כשעברתי לכיוון של מחקר סייבר הייתי צריכה ללמוד הרבה מאוד דברים בעצמי ולהתחיל מחדש בתחום חדש. יהיו גם טעויות וכישלונות בדרך, אבל הם חלק בלתי נפרד מהלמידה ומההתקדמות. הדבר החשוב ביותר הוא לא לתת להם לעצור אותך".

כהן שמה דגש על למידה מתמשכת ועל יוזמה אישית: "סקרנות מקצועית היא חלק משמעותי מזה – לשאול שאלות, ואם במהלך שיחה מוזכר נושא שמעניין אותי או שאני רוצה להבין יותר לעומק, אני רושמת אותו לעצמי וממשיכה לקרוא ולחקור עליו אחר כך. הרבה מהלמידה המקצועית מגיעה דווקא מהתמודדות עם דברים שעוד לא עשינו בעבר".

רווה מסכמת בשני עקרונות: "לא לפחד לשאול. אף אחד פה לא יודע הכל, אבל יש המון ממי ללמוד. וכשכבר יש לך מה להגיד, תגידי את זה – הקול שלך שווה בדיוק כמו של כל אחד אחר בחדר. ועוד טיפ – למצוא מודל לחיקוי. בשבילי זאת אמא שלי, אבל זו יכולה להיות כל אישה שניפצה סטיגמות בעולמות שלה. כשרואים מישהי שכבר עשתה את זה, הכל מרגיש יותר אפשרי ופחות מפחיד".