"מפתח בכיר בישראל מרוויח בממוצע 48 אלף שקל, בפולין 15 אלף"

על רקע גלי הפיטורים בהייטק הישראלי ושיא היסטורי של דורשי עבודה שנרשם במאי 2026, נתונים שנחשפו בשבוע שעבר על ידי פורום הצמיחה הראו "נקודת מפנה מדאיגה", כאשר עלות העסקת מפתח בישראל גבוהה מעלות זו בארה"ב.

ממדגם שנערך על בסיס נתוני אמת של שבע חברות צמיחה ישראליות המעסיקות למעלה מ-10,000 עובדים בישראל ובעולם, עלה כי עלות העסקת מפתח בישראל גבוהה בכ-8.2% מעלות העסקתו של מפתח מקביל בארה"ב. לדבריהם, רק בשער של כ-3.21 שקל לדולר, משתווה עלות העסקת עובד בישראל לזו של עובד מקביל בארצות הברית, וגם זו נקודת איזון בלבד, שאינה מגלמת יתרון תחרותי לישראל.

מה בעצם הבעיה? רוב חברות ההייטק הישראליות מגייסות השקעות בדולרים, מוכרות ללקוחות מעבר לים בדולרים ומדווחות למשקיעים בדולרים. מנגד, אחת ההוצאות הגדולות ביותר שלהן, שכר העובדים, משולמת בשקלים. ככל שהשקל מתחזק מול הדולר, כל משכורת בישראל הופכת ליקרה יותר במונחים שבהם החברות מודדות את עצמן.

"הרבה אנשים רואים דולר נמוך וחושבים על טיסה זולה יותר לחו"ל", אומר גיא עמר, מייסד משותף ב-Group 107, שחי ופועל בשנים האחרונות בקפריסין ואוקראינה ומנהל משם את הפעילות הבין-לאומית של החברה. "מנכ"ל של חברת הייטק רואה משהו אחר לגמרי. הוא רואה שהכסף שגייס מקרן אמריקאית קונה פחות חודשי עבודה. העובדים לא קיבלו העלאה, אבל מבחינת החברה הם התייקרו".

לדבריו, התוצאה מורגשת כמעט בכל החלטת גיוס. "אם בעבר שאלו מי המועמד המתאים ביותר, היום השאלה הראשונה היא באיזו מדינה נכון לבנות את הצוות".

הנתונים שאספה Group 107 ממחישים את עומק הפער. מפתח תוכנה בכיר בישראל עולה בממוצע כ-48 אלף שקל בחודש. בפולין העלות עומדת על כ-15 אלף שקל, באוקראינה על כ-13.5 אלף שקל, בארגנטינה על כ-13.8 אלף שקל ובקפריסין כ-18.6 אלף שקל. המשמעות היא שחברות יכולות לחסוך בין 60% ל-70% מעלויות השכר כאשר הן מקימות חלק מצוותי הפיתוח שלהן מחוץ לישראל.

בראייתו, פערי השכר הם רק חלק מהשיקולים. "אם זו הייתה רק שאלה של כסף, היינו רואים את התופעה הזאת כבר לפני עשר שנים. מה שהשתנה הוא השילוב בין שלושה גורמים: עבודה מרחוק הפכה לנורמה, הדולר נחלש, והחברות למדו שאפשר לנהל צוותי פיתוח איכותיים גם מחוץ לישראל".

גם מהפכת הבינה המלאכותית, שרבים העריכו שתוזיל את עלויות הפיתוח, לא שינתה את התמונה, אלא להפך. לפי נתוני החברה, מפתחי AI ו-ML מתומחרים בפרמיה של 25% עד 45% לעומת מפתחים כלליים כמעט בכל המדינות שנבדקו. מפתח AI בכיר בישראל עולה בממוצע כ-62 אלף שקל בחודש, לעומת כ-22.2 אלף שקל בפולין, כ-19.5 אלף שקל באוקראינה וכ-21 אלף שקל בארגנטינה. גם בתחום שנחשב למבוקש ביותר בשוק, ישראל נותרה יקרה משמעותית ביחס למוקדי פיתוח אחרים.

"הרבה דיברו על כך שה-AI יחליף מפתחים", אומר עמר. "בפועל הוא פשוט העלה את הערך של המפתחים הטובים ביותר. חברות מחפשות אנשים שיודעים לבנות מוצרים סביב AI, לנהל תשתיות ולעבוד עם מודלי שפה. אלה עובדים שהביקוש אליהם רק גדל".

לדבריו, אחת המדינות שמושכת כיום עניין רב מצד חברות ישראליות היא אוקראינה. למרות יותר מארבע שנות מלחמה, תעשיית ההייטק המקומית ממשיכה לפעול ולספק שירותים לחברות בין-לאומיות. "מי שלא מכיר את המציאות מקרוב מופתע לגלות עד כמה הענף המשיך לעבוד גם בתקופת המלחמה. יש כאן מהנדסים מצוינים, ניסיון רב בעבודה עם חברות מערביות ומודל העסקה שמאפשר לחברות גמישות גבוהה", הוא אומר.

לצד אוקראינה, עמר מספר כי חברות ישראליות בוחנות גם את פולין, קפריסין וארגנטינה. לכל אחת מהמדינות יתרונות שונים, החל מקרבה גיאוגרפית ועד כוח אדם טכנולוגי רחב ועלויות העסקה נמוכות יותר. "ישראל תמשיך להיות המקום שבו מוקמים סטארטאפים, מתקבלות ההחלטות ונבנים המוצרים. אבל יותר ויותר חברות יבינו שלא כל שורת קוד חייבת להיכתב כאן".

לדבריו, המודל שהופך לנפוץ הוא שילוב בין צוות ליבה בישראל לבין צוותי פיתוח במדינות נוספות. "ישראל חזקה מאוד ביזמות, בארכיטקטורה ובחדשנות. היתרון הזה לא נעלם. אבל בעולם שבו חברות מתחרות על כל דולר של המשקיעים שלהן, הן גם חייבות לבנות מודל עלויות שיאפשר להן להמשיך לצמוח".

"לא מדובר במגמה זמנית"

רינת בוכהולץ, מייסדת ומנכ"לית Global Teams, המאתרת ומנהלת צוותים גלובליים עבור חברות טכנולוגיה ישראליות, אומרת כי בחודשים האחרונים, בעקבות ירידת שער הדולר, ניכרת עלייה בביקוש לגיוס עובדים מחוץ לישראל, בעיקר בתפקידי פיתוח, מוצר, QA ותפעול. "אנחנו לא רואים מצב שבו חברות מפטרות עובדים בישראל כדי להחליף אותם בעובדים זולים יותר בחו"ל, אבל בהחלט רואים יותר הנהלות שבוחנות כל תקן חדש בראייה גלובלית. אם בעבר ברירת המחדל הייתה לגייס בישראל, היום יותר חברות שואלות איפה נכון כלכלית ומקצועית לבנות את הצוות הבא", היא אומרת.

לדבריה, התחזקות השקל אינה פועלת בחלל ריק, אלא מצטרפת לתהליכים נוספים שעוברים על תעשיית ההייטק העולמית. "בשנתיים האחרונות חברות רבות נמצאות במצב של התייעלות ובוחנות מחדש כל הוצאה וכל גיוס. כשהשקל מתחזק ומייקר בפועל את עלות ההעסקה בישראל, הלחץ הזה רק גובר. במקביל, כניסת כלי AI מאפשרת לחברות לבצע חלק מהמשימות בצורה יעילה יותר, ולכן מנהלים בוחנים כיום כל תקן חדש בצורה הרבה יותר מדויקת מבעבר".

בוכהולץ מציינת כי המציאות החדשה משנה לא רק את עלויות ההעסקה אלא גם את אופן קבלת ההחלטות בחברות: "אם בעבר השאלה הייתה בעיקר האם לגייס, היום השאלות הן אם לגייס, האם ניתן לבצע את העבודה באמצעות כלי AI, ואם מחליטים לגייס, אז איפה לגייס, כמה עובדים באמת נדרשים ואיך לבנות את הצוות בצורה היעילה ביותר.

"במקרים רבים התשובה היא שילוב בין עובדים בישראל לבין צוותים במדינות נוספות, שמאפשר לחברות להתמודד טוב יותר עם עלויות השכר, עם תנודות המטבע ועם הצורך להמשיך לצמוח במסגרת התקציב הקיים. אנחנו רואים יותר חברות שמרחיבות גיוסים בחו"ל לצד המשך השקעה בליבת הפיתוח, החדשנות והניהול בישראל".

היא מסכמת כי לא מדובר במגמה זמנית, אלא בשינוי רחב יותר באופן שבו חברות הייטק בונות את כוח האדם שלהן "בצורה מושכלת יותר". "ישראל תמשיך להיות מוקד משמעותי של חדשנות וטאלנט איכותי, אבל יותר ויותר חברות פועלות כיום במודל היברידי, שבו הצוותים בישראל עובדים לצד צוותים גלובליים כחלק מאסטרטגיית הצמיחה שלהן", היא אומרת.