אחרי התקופה הקשה שעברה על יזמים וסטארטאפים ישראלים רבים מאז המהפכה המשפטית והמשבר הגלובלי בתחום, הגיעה גם המלחמה שטרפה את כל הקלפים. עם הערכות של בין 15 ל-25 אחוזים מכוח האדם בהייטק שגויס למילואים ובצל מציאות ביטחונית שמגדילה את הסיכון להשקעה, יזמים מספרים על קושי משמעותי בגיוס הון ראשוני, חוסר קשב מצד משקיעים וחשש מהעתיד לבוא.
טליה סואן, מייסדת שותפה ומנכ"לית הסטארטאפ Happy Things שמציע פלטפורמה לתרגול פסיכולוגיה חיובית, תכננה להשיק גיוס בחודש אוקטובר. המלחמה שפרצה ב-7.10 שינתה כמובן את כל התוכניות. "לקראת הסבב תכננו המון פעילויות. אפילו הופענו בכרישים חמישה ימים לפני שהכל התחיל כדי ליצור מומנטום. הרבה אנשים הורידו את האפליקציה, משקיעים פנו אלינו, ופתאום הכל נעצר", היא מספרת, "התעוררנו ליום שבת הנוראי להלם קולקטיבי במדינה. הכל קפא וימים שלמים הייתי דבוקה לחדשות. גייסנו כסף כדי לתרום לחיילים ולמפונים תוך שניסינו להמשיך לעבוד, כי הבנו שאחרת לא תהיה לנו חברה לחזור אליה".
מאז המלחמה סבב הגיוס הוקפא לגמרי ובמהלך החודש האחרון סואן ושותפתה, נועה פניגשטיין, התקשו להמשיך ברמה המנטלית. "יש תחושה כללית שמאוד קשה לעבוד ולהתרכז עכשיו. כולם נמצאים במקום שרגשית קשה להשלים את העבודה היום-יומית והמוח צריך לעבוד אקסטרה", היא משתפת, "המעבר בין המקום של לתרום כמה שאפשר לחברה הישראלית, לבין זה שאת עדיין רוצה לקדם את החברה והסטארטאפ שלך, הוא קשה".
כמו סואן ופנידשטיין, ישנם סטארטאפים וחברות רבות שמצאו את עצמן בקיפאון כמעט מוחלט החודש. "לפני המלחמה היינו בהתחלה של הסבב. כשהכל התחיל הבנו שאנשים לא מתעסקים בזה עכשיו והייתה הרגשה של אולי אפילו לא כדאי בכלל לפנות, כי זה לא מתאים. בשבועיים הראשונים לא הייתה יותר מדי תזוזה בעולם ההשקעות", מספר אלון, מייסד סטארטאפ בסבב הסיד. "בשבוע השלישי התחלנו לפנות בצורה מאוד רגישה. אפילו כתבתי לאנשים, 'אני מבין שזו כרגע כנראה לא תקופה שאתה רוצה להתעסק בהשקעות ותרגיש חופשי לסרב'. נתתי להם ממש הזדמנות להגיד לא ולא הנחתי שהם מתעניינים בזה עכשיו".
הוא הופתע לגלות שיש משקיעים שרוצים להתקדם גם בתקופה הקשה הזו. "היו כמה כאלה שהחליטו להשקיע, כי כמוני הם מבינים שלמרות שזו תקופה נוראית, הדרך הכי טובה להתמודד עם המצב היא לזרוק את עצמך לתוך הביזנס. מהצד השני, היו גם לא מעט אנשים שכתבו לי שאיבדו אדום קרוב, שהם לא במצב לעסקים בכלל, ואפילו לא יכולים להסתכל על דילים. היה משקיע אחד שאמר לי שהוא נמצא בשטח, אבל הדיל נשמע מדהים ואם עדיין יישאר מקום כשהוא יחזור הוא ישמח להשתתף".
אחרי שבועות קשים, גם סואן ניסתה לחזור ולגייס כספים. "חלק מהמחויבות שלנו כהייטקיסטים וכיזמים זה להמשיך כדי לעזור לקדם את הכלכלה והמשק הישראלי. המחשבה הזו נתנה לי הרבה מוטיבציה", היא אומרת ומספרת, "וואלה, לעלות עכשיו לשיחה עם משקיעים זה לא קל. זה דיסוננס מטורף בין מה שעובר עלינו עכשיו רגשית, לבין הצורך לשדר למשקיעים את החוסן ואת החוזק שלנו כמייסדים ישראלים. את עולה לשיחה עם משקיע מארה"ב וצריכה כל שיחה להתחיל בדיסקליימר שאולי תהיה אזעקה בזמן השיחה ואצטרך רגע להתנתק ולרוץ. אלה שתומכים ומבינים מה קורה מאוד אמפטיים, אבל הסיטואציה מאוד משונה וזה לא פשוט בכלל".
אין ספק שענף ההייטק וההשקעות עברו טלטלה. "גם אחרי 4 וחצי שבועות יש הרבה אנשים שלא התאוששו מנטלית ורגשית, זה משפיע על התפקוד של כולנו. ברגע שאנחנו במצב של סטרס כרוני זה פוגע בתפקוד קוגניטיבי, בזיכרון וביכולת להגיב למצבי לחץ ואתגרים. זה משפיע גם על ביצועים עסקיים של משקיעים ויזמים", מתאר גיא קצוביץ', מייסד משותף של קרן ההשקעות Fusion. "בשבועיים שאחרי האירוע המשק פחות או יותר עצר, אבל בשבוע וחצי האחרונים אנחנו מוצפים בפניות של יזמים. חלק מספרים שהיו בסבב שעצר, אצל חלק הצוות יצא למילואים והכל הוקפא. השוק מנסה להתחיל להתאושש ולחזור לשגרת חירום".
"במספרים לא חזרנו עדיין למצב של טרום המלחמה. אם טרום המלחמה יכולנו לראות בין 30 ל-50 פניות בשבוע, עכשיו אנחנו מקבלים 10 בשבוע. זה מובן בהתחשב בכך שבין 15 ל-25 אחוזים מכוח האדם במילואים והשאר גם לא בתפקוד מרבי", מסביר קצוביץ', "המצב בעייתי והחברות נמצאות באתגר מאוד משמעותי. מוקדם לומר שחזרנו ל'עסקים כרגיל', ויש כאלה שמעריכים שהרבעון הרביעי יהיה כמעט אפסי מבחינת גיוסים כי כולנו נכנסנו לשגרת חירום".
המשקיעים לא ממהרים לקפוץ להשקעות חדשות עכשיו לדבריו: "הם יחכו כנראה על הגדר כדי לראות אילו מחברות הפורטפוליו צריכות תמיכה, ולשים שם עוד כסף, לפני שיעשו השקעות חדשות בחברה בה חצי מהיזמים כרגע במילואים, לא ברור מה הסביבה העסקית והאם יש נכונות של כוחות בין לאומיים לקנות את המוצר מבחינת המצב".
המלחמה הגיעה על רקע תקופה לא פשוטה להייטק הישראלי בעקבת המהפכה המשפטית. "לא משנה כרגע מה עמדתך הפוליטית, היה פה אירוע סמי פוליטי שהשפיע על ההייטק והמשק שהוביל להאטת ההתאוששות של ההייטק המקומי בצל משבר גלובלי. ראינו התאוששות באירופה וארה"ב, אבל השוק הישראלי מיעט להתאושש. צריך להסתכל במאקרו ולהבין שבסופו של דבר מהאירוע הזה כנראה נצא יותר חזקים כי זה מה שאנחנו עושים תמיד, אבל אין ספק שהוא לא חיובי", אומר קצוביץ'.
סואן דווקא מזהה מגמה חיובית כעת לעומת המשבר בצל המהפכה המשפטית: "על רקע ההפיכה המשטרית הרגשנו שמשקיעים מחו"ל פחות רוצים להכניס כספים לישראל, כי לא יודעים לאן המדינה הולכת ומה יקרה. דווקא עכשיו אני חושבת שיש התגייסות ממשקיעים שרוצים להראות את התמיכה שלהם בישראל, ולהזרים כסף. ימים יגידו אבל אני מרגישה התגייסות ועליה בתמיכה".
איך ההייטק הישראלי יתמודד עם אי הוודאות הנמשכת?
קצוביץ': "יזמות זו לא הליכה בפארק. אם יזמים בתקופה הזו בוחרים לצאת ולהקים סטארטאפ, זה אומר משהו על התבנית האישיותית שלהם ועל היכולת והרצון להתמודד עם אתגרים. ברור שלפחות בהסתכלות היסטורית יש אופטימיות כי אחרי כל מלחמה או אירוע משברי גדול יש לרוב התאוששות כלכלית מהירה וזה אמור לחלחל להייטק. לכן יש פה גם הזדמנות והחברות שישרדו ויצאו מהמשבר יותר חזקות יכולות לשגשג משמעותית".