הכלי שחוזה מתי ארה"ב תתקוף באיראן חזר לאוויר עם שינויים: "בבוקר המתקפה הסיכוי עמד על 24%"
יונתן בק יצר את StrikeRadar, דאשבורד שמשקלל מספר פרמטרים וקובע בזמן אמת את הסיכוי שארה"ב תתקוף באיראן. הוא עלה לאוויר לראשונה בינואר, ועם תחילת מבצע "שאגת הארי" פעילותו הוקפאה. כעת, לאחר שינויים שערך בו בק מתוך הניסיון וכשהוא מודה באכזבה מהחיזוי בסבב הראשון, הוא חוזר לאוויר: "הוצאתי מדדים שלא היו רלוונטיים, והוספתי את האמירות של טראמפ והשינויים במצר הורמוז"
הפיק לקחים: כחודש לפני תחילת המתקפה על איראן, אי שם בינואר 2026, יונתן בק, מנהל מוצר בהייטק, העלה דאשבורד בשם StrikeRadar, שמשקלל פרמטרים שונים ומעניק ציון סיכון משוקלל בזמן אמת לשאלה מה הסיכוי שארה"ב תתקוף באיראן. בימים של אי ודאות ושמועות, הכלי, שנבנה באמצעות קלוד קוד תוך מספר שעות, הפך לוויראלי, זכה לסיקור באמצעי התקשורת ואפילו לכניסות ממשתמשים מאיראן.
אבל האם האלגוריתם צדק? ב-28.2, בוקר יום שבת, הסבירות למתקפה עמדה על 24% בלבד. "כל השבוע לפני כן זה היה יותר גבוה", אומר בק ל-mako. "אני אישית קצת התאכזבתי. מצד שני, בגלל שהרדאר היה גבוה בימים שלפני כן, טסתי לחו"ל והצלחתי לא להיות פה בזמן שהמלחמה התחילה. אבל כן, אנשים התאכזבו והיו גם תגובות קשות ולא נעימות". בק שהה חודש בחו"ל, וחזר שבועיים לפני שהמלחמה הסתיימה בהפסקת אש.
באשר לרדאר, בבוקר התקיפה הוא עבר ל"מצב מלחמה", וחזר לפני יומיים לפעילות, בעקבות תגובות ופניות שבק קיבל – אך עם שינויים מתוך הניסיון שהצטבר.
"עשיתי שינוי בחישוב של הציון, ככה שהוא פחות תנודתי ויותר יציב. רגיש מצד אחד לעליות, ויורד לאט יותר לאורך זמן", מסביר בק. "הוצאתי את מדד הפיצה (היקף משלוחי הפיצה אל משרדי הממשל הפדרלי בארצות הברית), מתדלקים באוויר ומזג אוויר, כי ראיתי שהם לא השפיעו בזמן אמת על המתקפה ולא שינו הרבה. הוספתי את 'מדד טראמפ' שמשקלל אמירות שלו, כי אני חושב שהוא בסוף מי שמחליט את הכל בעצמו, וכן את מצב תנועת הספינות במצר הורמוז".
בנוסף, הוסיף אפשרות להירשם להתראות טלגרם כדי להישאר מעודכנים בזמן אמת. נכון לכתיבת שורות אלו, בבוקר יום חמישי, הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן עומד על 47%.
מה המשקל של כל פרמטר בחישוב הציון הסופי?
- מודיעין חדשותי – 25%, מידע מאמצעי תקשורת.
- תעופה אזרחית (24%) – ספירת מטוסים מסחריים במרחב האווירי של איראן בזמן אמת, ובדיקה מתי מדובר בירידה משמעותית מהממוצע (כ-100 מטוסים) מעידה על כך שחברות התעופה קיבלו אזהרות ביטחוניות שטרם פורסמו.
- מחירי הנפט – 16%, כאשר זינוק מעל 5% במחיר נחשב לאות סיכון מקסימלי.
- מדד טראמפ – 15%, סיווג טון הדיבור של הנשיא בנוגע לאיראן. סדרת כותרות בנוסח "אין עסקה" או "אולטימטום" מהווה אינדיקטור מוביל לשינוי במדיניות.
- שינוי במצר הורמוז – 14%, מעקב אחרי תקריות ימיות כמו תפיסת מכליות, תקיפת כלי שיט ומוקשים.
- פולימרקט – 6%, מעקב אחרי סיכויי ההימורים על השאלה "האם ארה"ב או ישראל יתקפו את איראן ב-7 הימים הקרובים".
והאם הוא חושב שהמלחמה תחזור בקרוב? "אני לא חושב שיצליחו להגיע להסכם", אומר בק. "אז יכול להיות שייקח זמן, אבל לדעתי האישית הלחימה בסוף תתחדש".