"ב-7.10 היו לי מחבלים בבית, ב-10.10 כבר הייתי פה בחזרה"

יוזמת ReGrow Israel, שהוקמה ימים ספורים לאחר 7 באוקטובר, הודיעה על שיתוף פעולה עם חברת אורקל כדי להטמיע כלים מבוססי דאטה ובינה מלאכותית בחקלאות הישראלית. המיזם, שפועל בשיתוף משקי הנגב, נולד מתוך הצורך לשקם את החקלאות בעוטף לאחר הפגיעה הקשה שספגו המשקים, הרפתות והשטחים החקלאיים.

המטרה המרכזית של ReGrow Israel, שהוקמה על ידי עמותת Volcani International Partnerships ומשקי הנגב, היא לחבר בין חקלאים, טכנולוגיה וידע מקצועי, כדי "להחזיר את הייצור החקלאי למסלול ולצמצם את התלות בכוח אדם". הפיילוט שמתקיים כעת בעוטף עזה הוא אחד משניים בלבד שמפעילה אורקל בעולם, לצד פרויקט ברואנדה. באורקל, חברת הענק שתמכה בפומבי בישראל מאז 7 באוקטובר, בחרו לבצע את הניסוי בישראל כחלק ממאמצי השיקום, מתוך כוונה ליישם את התובנות שייאספו בפרויקטים רחבים יותר בארץ ובעולם.

במסגרת הפרויקט מוטמעת מערכת Oracle Agriculture Data Intelligence. החקלאים מזינים למערכת מידע על מועדי זריעה וקטיף, מחלות, מזיקים ונתוני יבול. הנתונים הללו משולבים עם צילומי לוויין, מצב הקרקע, מידע אקלימי ותחזיות מזג אוויר, כדי לייצר תמונת מצב עדכנית ולהפיק תחזיות על מחלות וסיכונים. המערכת מיועדת בסופו של דבר לא רק לחקלאים בשטח, אלא גם למשרדי חקלאות וממשלות לקבלת תמונת מאקרו של הייצור והיצע המזון.

דניאל אברהם, מנכ"לית ReGrow Israel ו-Volcani International Partnerships, מספרת על תחילת ההתקשרות עם יישובי העוטף: "העמותה שלנו הוקמה ב-1983 על ידי פנסיונרים של מכון וולקני. כשהגעתי לעמותה לפני כשמונה שנים, עבדנו על שתי מטרות: לקדם חדשנות בחקלאות בישראל, ולקחת את כל הידע והטכנולוגיה של ישראל החוצה לעולם כדי לבנות קשרים.

"אחרי ה-7.10 הבנו שיש משבר גדול בעוטף. יחד עם משקי הנגב, המאגדים 52 קיבוצים של הנגב והערבה, הקמנו כבר ב-11.10 את פרויקט ריגראו ישראל. ידענו שיש לנו אולי ערך להוסיף, אבל כשהגענו לשטח גילינו מצב הרבה יותר חמור ממה שיכולנו לדמיין. לחמאס הייתה תוכנית להרוס את החקלאות. זה לא היה במקרה, זו הייתה מטרה אסטרטגית לפגוע בסמל של ציונות ובתשתית של ביטחון המזון למדינה - הרי 70 אחוז מהירקות מגיעים מהאזור הזה. חמאס גנבו ושרפו המון ציוד".

לדבריה, התוכניות הראשוניות לשיקום השתנו במהירות: "כשהקמנו את הפרויקט, חשבנו שנהיה סוג של 'מקינזי' - נגיע לעוטף, נבנה תוכנית ייעוץ קצרה ונחזור לעבודה הבין-לאומית שלנו. המציאות דרשה אחרת. החלטנו להתעסק במומחים, בחדשנות וברובוטיקה, ולא במתנדבים לא מקצועיים. החקלאים ביקשו קודם כל את העובדים מתאילנד בחזרה, והבקשה השנייה שלהם הייתה טכנולוגיה - כדי שלא להיות תלויים בעתיד רק בידיים עובדות".

מי שחווה את המציאות הזו בשטח הוא מורן פרייבך, חקלאי מקיבוץ נחל עוז, שחזר למשק ימים ספורים לאחר המתקפה: "ב-7 באוקטובר הייתי בממ"ד, המחבלים היו בכל הבית. שכנים וחברים שלי נרצחו ונחטפו. התפנינו משם למשמר העמק, אבל ב-10.10 כבר הייתי פה חזרה. לא היה אפשר להסתובב בקיבוץ, עדיין היו רחפנים ואיום של ירי מחבלים. הסתובבתי עם ארבעה חיילים כדי לתדלק את הגנרטורים ולסגור פיצוצים של מים".

לדבריו, המשימה הדחופה ביותר הייתה להציל את רפת הקיבוץ: "בנחל עוז יש לנו 14 גידולים שונים - ממטעים של אבוקדו ובננות, ועד חיטה, תפוחי אדמה, גזר, חמניות ותירס. הדבר הראשון שעשינו היה להתחיל לחלוב את הפרות. פרה שלא חולבים יום אחד סובלת מכאבים גדולים, וביום השני כבר יש דלקות. איבדנו 100 פרות מתוך 320, אבל הצלחנו להתחיל לחלוב אחרי 9 ימים. עד אפריל 2024 הגענו בחזרה לתפוקה הרגילה שלנו, ומאז אנחנו רק מגדילים את הרפת. מתוך הקיבוץ נגנבו ונשרפו 10 טרקטורים, אז קנינו 12 טרקטורים".

במשך חודשים ארוכים חילק מורן את זמנו בין הקיבוץ למשפחתו שפונתה: "אני אישית נסעתי הלוך ושוב למשפחה במשמר העמק, ארבע שעות נסיעה לכל כיוון. עבדנו פה. מיולי 2025 כל המשפחה פה ביחד. כל זה כשיש פה עוד מלחמה שלמה, בומים, טנקים, חיילים, אבל זה הבית שלנו. אנחנו פה בשביל להישאר, לא יזיזו אותנו מפה".

על הטמעת המערכת החדשה של אורקל בשדות מספרת ליאורה ויין, מנהלת פרויקטים ב-ReGrow Israel: "הצטרפתי לא מזמן, ויחד עם שותפים בין-לאומיים התחלנו פיילוט עם חברת אורקל לטיפול במשבר. העבודה איתם הייתה מאוד מהירה ושיתופית. עשינו מיפוי עם משקי הנגב בשטח - 330 תוכניות של חיטה, גזר ותפוחי אדמה, ו-73 חלקות של הדרים. אנחנו בונים 'תאום דיגיטלי' של מדינת ישראל, שיכול לזהות את הגידולים מרחוק על פני קרוב ל-500 קילומטרים. המערכת יודעת להבין את הגובה של השטח, אילו חומרים יש בקרקע ואת מצב הבריאות של הגידולים".

"כשיש תמונות לוויין ורחפנים, אפשר לראות את כמות העלווה וההשקיה. למשל, לפני שלושה שבועות ראינו בעזרת המערכת מקום שבו הממטרות לא עבדו, פשוט ראינו צהוב, ומיד פתחנו מים. אנחנו משתמשים ברחפנים גם כדי לנטר מזיקים ומחלות, וכך חקלאי יכול לבצע ריסוס מנע לפני שהמחלה מגיעה אליו. דאטה זה כוח, והמידע הזה יכול לתמוך בהחלטות כמו מה לזרוע, איפה, ומתי לרסס", מוסיף פרייבך.

אברהם מדגישה כי החוסר במידע מרוכז היה לקח מרכזי מהעבודה בשטח: "הבנו מההתחלה שחסרה המון דאטה בחקלאות. חסרה אפליקציה הוליסטית שיכולה לאסוף נתונים כדי לקבל החלטות חכמות בכל הרמות - מהחקלאי הבודד ועד רמת המדינה והבטחת ביטחון המזון. אורקל מביאה את היכולות הטכנולוגיות שלה, ויחד עם החקלאים שלנו שמסתכלים קדימה כ'סטארטאפ ניישן', אנחנו בונים פלטפורמה שיכולה לא רק לשנות את פני החקלאות בארץ אלא לשמש מודל לעולם".

יעל הר אבן, מנכ"לית אורקל ישראל, התייחסה גם היא לשיתוף הפעולה: "השנתיים האחרונות היו מאתגרות במיוחד עבור החקלאות הישראלית, אך הן גם הדגישו את החוסן יוצא הדופן של החקלאים ושל ארגונים כמו ReGrow Israel שפועלים ללא הפסקה כדי לסייע להם להתאושש ולחדש. שיתוף הפעולה עם אורקל מעניק ל-Regrow פלטפורמה אמינה וחדשנית, ובקנה מידה, שתסייע לחקלאים לייעל את שיטות העבודה ולהתכונן לעונות פוריות ומצליחות יותר".

"אלו דקות ושעות היסטוריות למדינת ישראל"

עבור פרייבך, הפתרונות הטכנולוגיים הם חלק בלתי נפרד מתמונת השיקום הרחבה של האזור כולו: "נפגשתי עם דניאל בסוף אוקטובר או תחילת נובמבר ליד טרקטור שרוף, והיא שאלה מה אנחנו צריכים. החלטנו שנתקן את הכל ונעבוד חזק יותר, עם יותר מכשירים ואוטומציה, ושאנחנו הולכים להעמיק פה את השורשים", הוא אומר.

"החקלאות בישראל הייתה ידועה בטכנולוגיה ובקדמה שלה, אבל כבר שלוש שנים שאנחנו עומדים במקום בנושא החדשנות. המטרה היא להחזיר את האזור להיות המקום שבו העולם עושה את המחקרים שלו, כי 'מציון תצא תורה'. אנחנו רוצים שהסטארטאפ ניישן יבלוט גם בחקלאות. נבדוק את כל החדשנות פה בקטן, ומפה נעתיק לעולם כולו.

"לחקלאים חסרים כלים תומכי החלטה. אי אפשר להחליף את החקלאי שייגע באדמה ויקבל את ההחלטה הסופית לפי מה שהוא רואה בשטח, אבל כלי שאומר לך 'שים לב, ב-20 השנה האחרונות השקית אחרי 10 ימים מזריעה' - זה כלי חזק.

"אלו דקות ושעות היסטוריות למדינת ישראל. החקלאות שומרת על הגבולות. ככל שניתן לשפר אותה ולעשות אותה טובה יותר - זו המצווה שלנו", מסכם פרייבך.