"העלות תפחת דרמטית": ה-AI שיחסוך לכם עורך דין
מערכת הבינה המלאכותית LawMate, שפותחה על ידי האחים ד"ר רוני ועו"ד יניב מטלס, שמתמחה במשפט ומשרתת משרדי עורכי דין וחברות ממשלתיות, מתרחבת לבעלי עסקים. "אם להכין כתב תביעה היה לוקח שלושה ימי עבודה, היום זה גג חצי שעה", מסביר עו"ד מטלס ל-mako, ומתייחס לעתיד המקצוע: "זה לא כורת את הענף. עורך דין טוב יהיה טוב יותר". ומה לגבי הזיות? "לא היה לנו, זאת מערכת סגורה"


הייעוץ המשפטי עולה לעסק עשרות אלפי שקלים? עכשיו ה-AI יוכל לנסח לחברה שלכם חוזים, מכתבי התרעה לפני תביעה וכתבי תביעה, אם תזדקקו להם, וכל זה תוך הישענות על מאגר סגור ומעודכן, בלי לחשוש מהזיות.
סטארטאפ הבינה המלאכותית המשפטית LawMate, החל את דרכו בינואר 2025 במשרדי עורכי הדין הגדולים בישראל, כמו מיתר, ארנון ושבלת, ומשמש גם שופטים, גופים ציבוריים, חברות ממשלתיות ועסקיות. מאחורי הפיתוח, עליו עובדים בחברה בשלוש וחצי השנים האחרונות, עומדים האחים ד"ר רוני מטלס, בן 46, שהוביל בעבר את תחום הבינה המלאכותית ביחידה 8200 והיה ממקימי יחידת הסייבר הממשלתית, ועו"ד יניב מטלס, בן 50, בעל קריירה של יותר משני עשורים בליטיגציה מסחרית ובליווי חברות, לצד רקע טכנולוגי מממר"ם ותואר במדעי המחשב.
למערכת יש אלפי משתמשים לדבריהם, כאשר השירות ניתן על בסיס רישיון, במחיר התחלתי של 200 שקלים בחודש למשתמש, אשר יורד בהתאם לכמות המשתמשים בארגון. המערכת כותבת בין היתר פסקי דין, כתבי תביעה וחוזים. השיחה איתה היא כמו שאנחנו מכירים מהצ'אטים - באמצעות שפה טבעית.
המערכת מבוססת על מאגר מידע סגור ומתעדכן מדי יום הכולל בין היתר חקיקה, פסיקה (מכל בתי המשפט, כולל רבני, משפחה וכו'), רגולציה וספרות משפטית. "אנחנו מחזיקים דאטה שהיא גם החקיקה על כל הווריאציות שלה, וגם הפסיקה של כל הטריבונלים", מסביר יניב מטלס בשיחה עם mako. "רוב הרגולטורים היום בישראל משתמשים בלומייט כדי להגיע אל המידע של עצמם, למשל הרשות להגנת הפרטיות, רשות התחרות ומשרד הבריאות".
בנוסף, המערכת תומכת במשפט משווה עבור לקוחות גלובליים, עם מידע על אמנות בין-לאומיות והוראות רלוונטיות ממדינות אחרות, אולם השוק העיקרי שלה הוא בישראל. בנוסף, הלקוחות יכולים גם לייצר פרויקטים פנימיים סביב חומר שנגיש רק להם, למשל בנוגע לתביעות שהם עובדים עליהן.
כעת, החברה משיקה כאמור פלטפורמה המיועדת למחלקות משפטיות בתוך חברות, ולאו דווקא למשתמשים פרטיים. יניב אומר כי אין "שומר בשער" שבודק מי נרשם, אבל הכיוון הראשוני הוא חברות.
"תחשבי על מחלקה משפטית שרוצה עבודה משפטית היום", אומר יניב. "במקום ללכת לעורך דין ולהביא לו את החומר שיתחיל לעבד אותו, היא מייצרת פנייה דרך המערכת שמבצעת את תהליך העיבוד ליצירת התוצר. העלויות המשפטיות יפחתו דרמטית כי מרבית העבודה כבר בוצעה". לדבריו, ה-AI מייעל עבודה, והמוצר החדש מיועד גם ליועצים משפטיים שרוצים להפיק בעצמם טיוטה או תוצר ראשוני, ולהחליט אם להעביר אותו אחר כך לעורך דין חיצוני.
בליבת המערכת פועלים תהליכים אוטונומיים המשלבים מודלים שונים של החברות הגדולות יחד עם אלגוריתמיקה ייעודית. ד"ר רוני מטלס מרחיב: "יש תהליכי עבודה אוטונומיים לגמרי אבל מאוד מורכבים, שנבנו על סמך מומחיות ה-AI שלנו. המערכת מנווטת את המשתמש באמצעות סוכן AI משפטי המייצר תהליך אופטימלי עבור המשימה. יש המון לוגיקה משפטית של הבנת הדין, קדימות, היררכיה בין בתי משפט וההבדל בין הנחיה מחייבת ללא מחייבת, כדי שלא יהיה מדובר ב-AI כללי שאין לתוצרים שלו תוקף נורמטיבי".
באשר לסכנת ה"הזיות" המוכרת מכלי בינה מלאכותית אחרים, בחברה מדגישים כי הפיתוח שלהם מונע זאת לחלוטין. "מעולם לא היו אצלנו הזיות", מבהיר יניב. "הארכיטקטורה של המערכת בנויה כך שאנחנו קודם כל מאתרים את המקורות מתוך מאגר סגור. המשתמש מקבל תמיד לינק למקור והפניה לסעיף הרלוונטי שממורקר לו".
השימוש במערכת מאפשר חיסכון ניכר בזמן. "אם היה לוקח להכין כתב תביעה שלושה ימי עבודה, את יכולה היום לייצר אותו בחצי שעה, ואני מגזים למעלה", מציין יניב. "זה כולל קריאה של עשרות מסמכים, מיפוי ואסטרטגיה, שהופך לתהליך של דקות. אחרי זה מגיע שלב הבקרה המשפטית של עורך הדין".
לשאלה אם המערכת עלולה לפגוע בפרנסתם של עורכי הדין, יניב משיב: "זה לא כורת את הענף. עורך דין טוב יהיה טוב יותר, עורך דין לא טוב יהיה פחות טוב. מי שרוצה להעמיק יכול להגיע למקומות שהוא לא היה מגיע בחיים לפני השימוש במערכת, ומי שרוצה לחפף, יש לו כלים טובים גם לחפף".