"בשביל הדורות הבאים": ההייטקיסטים הישראלים שרוצים לפתור את הבעיות של העולם

"אלטרואיזם אפקטיבי" היא תנועה גלובלית המונה עשרות אלפי אנשים ברחבי העולם. היא נולדה לפני כ-20 שנה באקדמיה באוקספורד, כאשר קבוצת פילוסופים קראה לשינוי התרבות הפילנתרופית ולהפיכת העשייה החברתית ליעילה יותר, כזו המבוססת על מודלים רציונליים של קבלת החלטות.

בישראל הקהילה קיימת משנת 2020, וב-9 בינואר, יום שישי הקרוב, היא תציין אבן דרך משמעותית עם הכנס הראשון מסוגו בארץ, שייערך בסינמטק תל אביב.

הקהילה התחילה במפגשים לא פורמליים בגוגל בשנה הראשונה, ומאז התרחבה וכוללת היום אנשי הייטק, ניהול, מדיניות ומחקר. "בישראל אנחנו מתמקדים בהון אנושי, במטרה לעזור לאנשים שרוצים בכך לעסוק בתחומים אפקטיביים יותר", מספרת ל-mako קרול ביבס-ברקן, מנכ"לית עמותת Effective Altruism Israel. "קהל היעד שלנו הם אנשים בעלי אפשרויות בחירה, שהיו יכולים לעבוד בחברות ענק, אך בוחרים להגדיל את האימפקט ולעבוד בעבודה שגם תורמת לעולם".

מארגני הכנס מצפים לכ-200 משתתפים המגיעים מרקעים מגוונים: כ-40% מהם מגיעים מהעולמות הטכנולוגיים (פיתוח, דאטה, סייבר ובוגרי יחידות טכנולוגיות), וכ-25% מעולמות הניהול, המוצר והאסטרטגיה. מטרת התנועה היא למדוד אימפקט לא רק דרך תרומות כספיות, אלא גם דרך קריירה, הקמת עמותות אפקטיביות, וחישוב נתונים מדויק. האקו-סיסטם כולל כיום קרנות, אקסלרטורים לעמותות וסטארטאפים ייעודיים.

"רבים מהם כבר פועלים בעמדות השפעה, ומחפשים כלים לחשוב על הצעד הבא: לא רק במונחי קידום אישי, אלא גם במונחים של תרומה וערך לחברה", אומרת ביבס-ברקן.

בין המיזמים והדוברים שייקחו חלק בכנס ניתן למצוא דוגמאות בולטות לשימוש בטכנולוגיה לטובת אימפקט חברתי: חברת Toko, המשלבת בינה מלאכותית ליצירת פתרונות מתקדמים בבריאות הנפש; יאו בן אור, מייסד שותף ומנכ"ל Rural Senses, העוסק בניתוח נתונים מבוסס AI לפיתוח קהילתי באזורים דלי משאבים; אלון מטריקין-גולד, מנכ"ל Skincubator Neocare, המציג טכנולוגיה פורצת דרך לטיפול בפגים ולהפחתת תמותת תינוקות; וד"ר טלי פלדמן סיוון, סמנכ"לית אסטרטגיה ב-Meala Foodtech, שמובילה מיזם המגדיר מחדש את תחום החלבונים מן הצומח ומשפיע על מערכות המזון העולמיות.

ביבס-ברקן עצמה היא בעלת תואר בהנדסה, תעשייה וניהול מהטכניון. "לא עבדתי בהייטק כמו שאר החברים שלי, אלא רק בעמותות. הגעתי לתחום של אלטרואיזם אפקטיבי דרך הרצון לעזור לבעלי חיים", היא משתפת. "אחרי שעשיתי אומנה לכלב, רציתי לעזור לכמה שיותר, וככה הגעתי גם לטבעונות. בהמשך הגעתי לפודטק והייתי סמנכ"לית בעמותה לחקלאות מודרנית".

במהלך הכנס יעסקו המשתתפים בתחומים שבהם לישראל יש "הון אנושי משמעותי והשפעה פוטנציאלית רחבה בעולם", בהם: סיכונים הנובעים מבינה מלאכותית, פיתוח וסיוע בין-לאומי, משבר האקלים, רווחת בעלי חיים, עוני, בריאות עולמית ובריאות הנפש.

מטרות התנועה הן גלובליות כאמור והמימון שלה נשען על הארגון העולמי. ביבס-ברקן מבהירה את הנקודה הרגישה: "אנחנו כמעט ולא מתעסקים בלוקאלי. המטרה היא לעזור לכמה שיותר אנשים. אמנם במלחמה ערכנו מחקר בנושא בריאות הנפש, אבל המטרה שלנו היא להשתמש בהון האנושי בישראל כדי לייצר אימפקט גלובלי. יש אנשים שרואים בזה מעשה ציוני, אבל זה לא בהכרח המניע. מי שמגיע אלינו רוצה לייצר השפעה רחבה ככל האפשר".

לדבריה, הגישה הזו מעוררת לעתים שאלות. "התנועה היא א-פוליטית לגמרי, אבל אנחנו מקבלים לפעמים ביקורת בסגנון 'למה אנחנו לא עוזרים יותר לישראלים'. התשובה שלי היא שיש הרבה עמותות שעושות עבודה טובה בזירה המקומית, אבל החוזק שלנו הוא לא שם. אנחנו חושבים הכי רחב שאפשר, ועל הדורות הבאים".