נתונים חדשים: הקיפאון במספר העובדים בהייטק - והאם הבינה המלאכותית כבר מביאה לצמצום משרות?

ענף ההייטק בישראל, המהווה את הסקטור הפורה ביותר במשק, עומד בפני תקופה מאתגרת. מחקר חדש של מרכז טאוב חושף כי המלחמה ומהפכת הבינה המלאכותית מותירות את התעסוקה בענף במצב פחות טוב מבעבר.

החוקרים מיכאל דבאווי, פרופ' גיל אפשטיין ופרופ' אבי וייס ממרכז טאוב מצביעים על עלייה בשיעורי האבטלה בקרב עובדי ההייטק וירידה בתעסוקה באזורי הפריפריה. נוסף על כך המחקר מציג פערים חברתיים ודמוגרפיים עמוקים, ומראה כי רק מיעוט מהאוכלוסייה הערבית והחרדית מועסקים בתחום.

תמונת המצב העולה מהדוח השנתי של רשות החדשנות ל-2025, שפורסם אתמול (ד') על מצב ההייטק, מראה כי ענף ההייטק מפגין חוסן ועמידות מול האתגרים המתמשכים, ובפרט המלחמה שהחלה לפני כשנתיים. ההייטק הישראלי מציג ניצני התאוששות וצמיחה בחלק מהמדדים, כמו גיוסי הון - ישראל הייתה להאב החמישי בגודלו בעולם בגיוסי הון לסטארטאפים ב-2024 אחרי סן-פרנסיסקו, ניו-יורק, לונדון ובוסטון; אקזיטים - 2025 מסתמנת כשנת שיא בתחום הרכישות והמיזוגים בהייטק הישראלי, עם עסקאות בהיקפים חסרי תקדים כדוגמת וויז וסייברארק; וחלקו בייצוא שעומד על 57.2% (!), כשב־2024 הסתכם הייצוא ב-78 מיליארד דולר. 

מנגד, ההייטק שרוי בקיפאון מתמשך במדדים מרכזיים אחרים כמו תוצר ההייטק והתעסוקה בו. בנוסף, מספר הסטארטאפים החדשים נמוך ביותר ממחצית לעומת לפני עשור, ורובם קמים בתחומים שכבר רוויים: תוכנה ארגונית, פינטק, מסחר מקוון וסייבר.

עלייה בשיעור האבטלה בתעשיית ההייטק

על פי המחקר של מרכז טאוב, בין השנים 2014 ו-2023 גדל מספר עובדי ההייטק בכ-60%, שהם כ-150 אלף עובדים ועובדות, בעיקר בתחומי המחקר והפיתוח. לצד הגידול בתעסוקה הייתה עלייה גם בשכר העובדים בענף: שכרם הממוצע של עובדים טכנולוגיים ועובדי מעטפת בשירותי ההייטק בתקופה זו היה גבוה משמעותית מהשכר הממוצע בשאר הענפים.

אלא שמאז פרוץ המלחמה עלו שיעורי האבטלה בשירותי ההייטק ועברו את הממוצע במשק. יותר מכך, במהלך 2024 צנח שיעור המשרות הפנויות במקצועות הטכנולוגיים לעומת שאר המקצועות. ממצא זה תואם את הדיווחים על "משבר הג'וניורים" בענף בשנה האחרונה – ירידה חדה בהיצע המשרות לעובדים לא מנוסים.

גם לפי דוח רשות החדשנות, יש קיפאון במספר המועסקים בהייטק. על פי הדוח, במחצית הראשונה של 2025 הועסקו בענף כ-403 אלף עובדים, 11.5% מכלל המועסקים במשק. המספר מגלם עליה קלה לעומת שנת 2024, אז הועסקו בענף 391 אלף איש, אולם מספר המועסקים בתפקידי מחקר ופיתוח ירד ב-6.5% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

מעבר לכך, מאז 2023 ירד קצב הגידול במספר המועסקים לפחות מ-2% בשנה - לעומת קצב שנשמר מעל 5% ברוב העשור הקודם. המשמעות היא שההייטק, שבעבר הוביל את הגידול בתעסוקה, מצוי היום בקיפאון.

"המפתח להבנת התרומה של ההייטק לכלכלה הישראלית כולה הוא התעסוקה בו. בפרסומים קודמים הראנו שרוב הכנסות המדינה מההייטק קשורות למועסקים בענף, ובפרסום היום אנחנו מראים את המתאם הגבוה בין התעסוקה בענף לתוצר ולייצוא הענף", אומרת ענבל אורפז, מייסדת "אישה בהייטק" ואחת ממחברות הדוח של רשות החדשנות. "לכן, שאלות מרכזיות שמונחות לפתחו של הענף קשורות לתעסוקה: האם ההתאוששות בגיוסי סטארטאפים תתורגם לגידול בגיוס כוח אדם בישראל? וכיצד מהפכת הבינה המלאכותית תשפיע על צורכי ומאפייני העובדים בענף?".

שירי וקס, מנכ"לית חברת ההשמה להייטק GotFriends, סבורה כי הצמיחה בתעסוקה נמוכה כי חברות מגייסות היום בצורה יותר ממוקדת. "במקום להגדיל צוותים בצורה אגרסיבית, הן מחפשות את האנשים שיכולים להביא אימפקט מהיום הראשון. זה הופך את השוק לתחרותי יותר, אבל גם איכותי יותר. ההייטק הישראלי עדיין צומח - אבל הקצב התמתן. אנחנו רואים יותר גיוסי איכות ופחות גיוסי כמות", היא אומרת. 

פערים חברתיים וגיאוגרפיים

המחקר של מרכז טאוב מצביע על פערים ניכרים בתעסוקה בהייטק לפי מגדר ומגזר. בעוד כמעט רבע מהגברים היהודים הלא-חרדים מועסקים בענפי ההייטק ובמקצועות הטכנולוגיים, רק כ-12% מהנשים היהודיות הלא-חרדיות מועסקות בתחומים אלו. בקרב האוכלוסייה החרדית והערבית שיעור התעסוקה בהייטק נמוך עוד יותר: פחות מ-10% בקרב חרדים ופחות מ-5% בקרב ערבים.

מבחינה גיאוגרפית, בשנים 2023 ו-2024 נרשמו ירידות בשיעור המועסקים בתחום במרבית אזורי הארץ, בעיקר באזורי הצפון, כנרת וצפת, בעוד בירושלים ובאזור עמק יזרעאל נרשמה דווקא עלייה קלה בתקופה זו. כמו כן, המחקר מראה כי אזור תל אביב מוביל בתעסוקת ההייטק, כמו גם פתח תקווה, חיפה ורחובות.

השפעת הבינה המלאכותית על ענף ההייטק

המחקר של מרכז טאוב מראה כי שירותי ההייטק מובילים את המשק באימוץ הבינה המלאכותית, ועקב כך ניכר צמצום בגיוס עובדים חדשים והחלפה של עובדים מיומנים ובעלי השכלה בטכנולוגיות AI. החוקרים מדגישים כי יחד עם רמת החשיפה הגבוהה של עובדי ההייטק לבינה המלאכותית, כפי שהראו במחקר אחר, הדבר עלול להוביל לירידה משמעותית בתעסוקה בענף בישראל לאורך זמן. יחד עם זאת, כרגע מדובר באחוזים נמוכים מאוד - רק 3% מבין המעסיקים אמרו כי צמצמו במספר העובדים בעלי מיומנות/השכלה גבוהה בעקבות שימוש ב-AI. 

בעקבות הממצאים העולים מן המחקר, החוקרים ממליצים לגבש מדיניות למינוף מהפכת הבינה המלאכותית לקידום תעסוקה איכותית ולמזעור נזקי האוטומציה. כמו כן הם רואים חשיבות רבה בקידום התעסוקה בהייטק כיעד מרכזי בתוכניות השיקום של הפריפריה.

לצד זאת, על פי הדוח של רשות החדשנות ל-2025, מהנתונים הזמינים בשלב זה, דווקא לא ניתן לזהות השפעה שניתן לכמת הקשורה לכניסת הטכנולוגיה של ה-AI ולהשפעה על פריון העבודה בענף. בנוסף, לדבריהם, יש אירועים נוספים בעלי משמעויות מאקרו-כלכליות בישראל ובעולם המאפיינים תקופה זו ויכולים להשפיע על התוצר, ביניהם סביבת הריבית הגבוהה, מאבקים גיאופוליטיים בעולם, המלחמה המתמשכת בה מצויה ישראל ושירות המילואים של עובדי ועובדות הענף.

"בינתיים קשה לזהות באופן מובהק את השפעות ה-AI על התעסוקה ועל מדדים אחרים כמו תוצר ההייטק, אבל בוודאי יהיו כאלה", אומרת אורפז. "אחד האזורים שיהיה מעניין לעקוב אחריהם הוא איך ה-AI - שמוריד חסמי כניסה מצד אחד, ושגורם להתפוצצות בשימוש בתשתיות הטכנולוגיות - ישפיע על היזמות הטכנולוגית, והאם נראה גל של הקמת סטארטאפים, כמו שהיה עם יציאת הסמארטפונים ואפליקציות המובייל. מאז 2014 חלה ירידה בהקמת סטארטאפים חדשים בישראל, ובשנת 2024 מספר הסטארטאפים החדשים נאמד בכ-500, בהשוואה ליותר מפי 2 לפני עשור".

ואיך המלחמה משפיעה על ההייטק?

"זו שאלה מרכזית, איך מעמדה העולמי של ישראל על רקע המלחמה ישפיע על יכולתן של חברות הייטק ישראליות לצמוח בענף שתלוי במשקיעים ובלקוחות זרים", משיבה אורפז. "במובנים רבים ההייטק הישראלי שרוי בסערה המושלמת - אחרי ההאטה העולמית בשנת 2022, ישראל נכנסה להפיכה משטרית ולמלחמה שמשפיעים על הענף.

"בשנות משבר, אחת הנפגעות המרכזיות הן קרנות ההון סיכון הישראליות. בכל העולם חלה ירידה בגיוסי קרנות הון סיכון אחרי השיא של 2022, אבל בישראל גיוסי הקרנות ירדו ב-80%, בהשוואה ל-60% בארה"ב ו-40% באירופה.

"עוד מאפיין של התקופה הוא שחלקו של הייטק בייצוא מישראל ממשיך לגדול ועומד במחצית הראשונה של השנה על 57% - נתון שממחיש את חשיבות הענף לכלכלה. אבל העלייה הזו נובעת גם מירידה בענפי ייצוא אחרים של ישראל, כמו התיירות הגוססת".