השבוע דן הפרק במושג יוניקורן שנטבע בשנת 2013 על ידי אשת ההון סיכון האמריקאית איילין לי, שקבעה שחברת סטארטאפ פרטית ששוויה מעל מיליארד דולר, תיקרא כך. למה דווקא יוניקורן - חד קרן? כדי לסמל דבר נדיר. מאז יוניקורן הפך לאחד מהמונחים המצליחים בעולם הסטארטאפים. כאשר המושג נטבע בשנת 2013 היו 39 חברות בלבד שנקראו חד קרן, כולל פייסבוק, טוויטר, גרופון, דרופ בוקס, זינגה, הולו, קייאק ועוד. המילה הזאת הצליחה לייצר מציאות חדשה, או יותר נכון רף חדש שכולם שואפים אליו - כולם רוצים להיות יוניקורן. בשנת 2024, יש כבר 1,224 חברות שהן יוניקורנים. העולם הזה השתנה דרמטית בעשר השנים שחלפו מאז.

נשאלת השאלה, באיזה תחום מייצרים את היוניקורנים עם השווי הכי גבוה? התשובה היא פינטק, טכנולוגיה כלכלית, כי צריך המון שירותים חדשים שילוו את השינויים שקורים בעולם הזה, כמו למשל המעבר לתשלום בסמארטפון. התחום השני הוא מדיה.

ומה לגבי הזמן שלוקח להקים יוניקורן? פעם לדוגמה היה לוקח לפחות 6-10 שנים להקים יוניקורן, ואילו היום מדובר על פחות מחמש שנים. הסיבה לכך היא שהרבה יותר קל, לפחות בתקופה מסוימת, להקים יוניקורן, כמו שקרה בשנים 2020-2021, כשהריבית הייתה אפס.

הבועה שהתפוצצה

2023 סימנה כבר התפכחות בתחום עם ירידה משמעותית בכמות היוניקורנים. ב-2021 היו יותר מ-622 יוניקורנים חדשים, ב-2022 - 348, וב-2023, רק מאה יוניקורנים חדשים, מה שמסמל חזרה לנתון של 2017. אם מסתכלים על הנתונים של ישראל, יש רק 93 חברות ישראליות שמגדירות עצמן כיוניקורן, כמו ראפיד (Rapyd), וויז (Wiz), גונג (Gong) ועוד.

2022-2023 היו שנים קשות לשוק ההנפקות והיוניקורנים בעקבות עליית הריבית. מי שהנפיק בשנים שלפני כן חווה ירידה דרמטית, כמו ווי וורק (WeWork) - עם ירידה של 99 אחוזים. כל היוניקורנים שהונפקו בשנת 2021 חוו ירידה של 75% מהשווי שלהם בהנפקה, נכון לסוף דצמבר. לאור הנתונים הללו, נכון להגיד שהייתה בועה שהתפוצצה.

אדם נוימן WEWORK (צילום: Shahar Azran, getty images)
אדם נוימן WEWORK | צילום: Shahar Azran, getty images

המצב המטלטל של השוק חייב את איילין לי, טובעת המושג, לעדכן אותו בהתאם לסיטואציה - וכעת קיבלנו את הזירפיקורנים - ZIRPIcorns - קיצור של zero-interest rate period, כלומר, יוניקורנים שנולדו בתקופה של ריבית אפסית ולכן שאבו כסף בצורה לא פרופורציונלית למהות הכלכלית האמיתית שלהם.

אז אם המצב כל כך לא טוב, מדוע חברות לא פשוט מתות? ובכן, הן כן. כיום ישנו מושג חדש בשם זומביקורנס - Zombiecorns. ישנן חברות רבות שנמצאות במצב הזה, בו הן תלויות בין חיים למוות. עם זאת, לאף אחד בשרשרת אין אינטרס שהן ימותו, ולכן הן נמצאות במצב של חוסר ודאות. בשנה הקרובה סביר להניח שחברות אחדות שמוגדרות כזומביקורנס, אכן ייסגרו בסופו של דבר.

הכסף הסעודי

על אף המצב הקשה, חשוב לזכור שיש מעגליות של השקעה בטכנולוגיה. כרגע אנחנו נמצאים בנקודה שבה ההשקעה בסטארטאפים היא פחות אטרקטיבית, ולכן ההשקעה גם בקרנות הון סיכון פחות אטרקטיבית. במצב כזה נוצרת ירידה בכמות הסטארטאפים החדשים, והדבר הזה גורם לבלימה של השוק. בישראל זה קורה באופן דרמטי, וכולנו נרגיש זאת היטב בשנה הקרובה. לאחר מכן, הריבית יורדת שוב כי רוצים להאיץ את הצמיחה, ושוב נראה השקעות בסטארטאפים.

עם זאת, הדבר הזה לא רלוונטי לסעודים וליתר מדינות המפרץ, שממשיכות להשקיע כל הזמן. מתוך 10 המשקיעים הזרים הגדולים בעולם, 5 קרנות הן סעודיות, אמירתיות או קטאריות. כלומר, רוב הכסף שמוזרם היום הוא כסף שמגיע מהמפרץ הפרסי, וזה משנה את המפה. אבל האם נחזור לראות יוניקורנים? לדברי דני, התשובה היא כן. גם בגולדמן סאקס צופים שתהיה צמיחה בכמות ההנפקות בקרוב, מה שישחרר את התור הארוך של סטארטאפים שמחכים להיות מונפקים, תור שעומד על כ-12 שנה כרגע.

לצפייה בפרק המלא באפליקציית 12+ לחצו כאן

>> בזמן שעבדתם, פרק 163 - בפוליטיקה, בתקשורת ובשוק העבודה: הסכנות שהבינה המלאכותית הכניסה לחיינו