"הוא מת כשהגיע לבית החולים. אם היו יודעים על הפציעה, הוא היה חי"

אמיר שדה, יזם סדרתי ישראלי שמכר סטארטאפים ל-Huawei ול-McAfee, הקים סטארטאפ חדש בעקבות מקרה טרגי שחווה בשטח. בזמן שירותו כפרמדיק במלחמת חרבות ברזל, הוא טיפל בלוחם שנפצע בראשו בעזה, אולם למרבה הצער הלוחם מת לפני הגעתו לבית החולים.

"הצלחתי לעצור את הדימום, והוא הועמס להליקופטר והמריא", מסביר שדה. "צריך להבין שהרבה פעמים בגלל הפחד מחטיפת טיל והבלגן של שדה הקרב, אי אפשר לעשות העברה רפואית מסודרת. אם במסוק היו יודעים על הפציעה שלו, הוא לא היה מת. בגלל הזמן הקצר של המסוק על הקרקע, הרעש של הרוטורים ורעשי הסביבה, לא ניתן היה לבצע העברה מסודרת".

האירוע הקשה גרם לו להקים את TraumaSync – מערכת מבוססת AI שמחברת בין כל שלבי הטיפול בפצוע: מהשטח, דרך הפינוי ועד בית החולים. האפליקציה מתעדת אוטומטית פעולות רפואיות בקול, כאשר חיישנים על הפצוע, בצורת צמיד על צווארו, מעבירים מדדים בזמן אמת. המערכת מייצרת תמונת מצב רציפה ונגישה לצוותים הרפואיים הבאים שיטפלו בו.

המערכת כבר נבחנת בשתי יחידות מסווגות בשיתוף מד"א, בליווי מענק מרשות החדשנות ותהליך פטנט בארה"ב. הסטארטאפ השתתף במחזור הראשון של תוכנית MamramLIFT – אינקובטור המיועד ליזמים משרתי מילואים שפעילותם נקטעה בצו 8. התוכנית, המופעלת על ידי עמותת בוגרי ממר"ם וזרוע החדשנות של פירמת BDO, מציעה ליווי אישי של מומחי שטח וחיבור למשקיעים ללא לקיחת אקוויטי (0%) מהמיזם.

שדה, בן 65, שירת שנים רבות במערכת הביטחון ולאחר פרישתו עבר להייטק. "הקמתי שני מיזמים בתחום הסייבר כיזם וכמנכ"ל ששניהם נמכרו, ועברתי לתחום הרפואה", הוא מספר. "אני מתנדב במד"א מעל 21 שנה, ולפני כמה שנים עשיתי גם קורס פרמדיקים". כיום הוא משרת כפרמדיק במילואים, ומאחוריו כבר מעל 300 ימי מילואים מאז 7 באוקטובר.

TraumaSync אמורה להיות חוט מקשר מהמטפל הראשון ועד לבית החולים, ולדברי שדה, אין כיום פתרונות כאלה בעולם. הוא מסביר כיצד הטיפול עובד ב-3 שכבות: "הטיפול בטראומה נעשה לפי כלל 'שעת הזהב' – בשעה הראשונה יש 92 אחוז סיכוי להינצל, לאחר מכן הסיכוי צונח ל-47 אחוז, ואחרי שלוש שעות ל-25 אחוז בלבד. זה מרוץ נגד השעון. למטפלים בשטח אין זמן למלא דוחות ידניים, ומידע לא עובר לדרג הבא. בדרך כלל אין גורם רפואי שעולה למסוק או לרכב הפינוי".

הוא מסביר כי במצבי שוק חמורים הגוף מפעיל מנגנון הישרדותי, סוגר את זרימת הדם מהפריפריה ומזרים אותה לכיוון "משולש החיים" – מוח, לב וריאות. במצב זה, מדדי לחץ הדם הופכים קשים לניטור, והפרמדיקים נאלצים לפעול ללא מידע פיזיולוגי קיים, שכן תנועה בהאמר קופץ או באמבולנס משבשת את החיישנים הסטנדרטיים.

אז איך זה עובד בפועל?

הפרמדיק מדבר בקול לאפליקציה בטלפון (כולל טלפונים מאובטחים בצה"ל), ומהדיבור נוצר טופס רפואי מובנה המפרט את התרופות שניתנו לפצוע, מדדים חיוניים, וכן אפשרות לשלוח תמונות ווידאו. לכך מתווסף מוצר לביש על הצוואר – פטנט של החברה – שמחלץ מדדים חיוניים באופן רציף מהעורקים בצוואר ומעביר אותם בזמן אמת למטפלים הבאים. זהו המקום האחרון שבו תישמר זרימת דם במצבי קיצון. בנוסף, המכשיר מודד לחץ דם ללא צורך בשרוול מתנפח.

"ה-GPS אומר למיון ולמסוק מתי הפצוע מגיע אליהם. זו פעם ראשונה שגם המיון וגם המסוק מקבלים בזמן אמת חוט קליני רציף", מסביר שדה. "הצוות בבית החולים יודע כמה פצועים מגיעים ואילו תרופות ניתנו, ויכול לקבל החלטות הרבה לפני שהפצוע מגיע כדי למנוע מוות ונכויות".

הוא מציין כי המידע יכול להישלח באמצעות בלוטות', וויפיי, סים או לוויין, והתקשורת היא גם דרך הוואטסאפ. לבקשת יחידות מיוחדות, ה-GPS ניתן לכיבוי והדלקה ידנית. גם כשאין תקשורת, המערכת אוגרת את המידע מקומית ושולחת אותו ברגע שיש חיבור לרשת.

"מעל כל זה, וזו השכבה השלישית - יש שכבת AI ש'מסתכלת' על כל המידע, ויודעת לשמש כעוד זוג עיניים לגבי טיפולים או התערבויות מצילות חיים שנשכחו בלחץ הסביבה", מוסיף שדה. "אם שכחתי תרופה או טיפול, היא תדע להזכיר לי, ובעתיד תדע גם להמליץ איזה טיפול עובד הכי טוב".

הממשק של המוקד רואה בזמן אמת את כל האירועים במקביל, ומקבל את כל הנתונים מבלי ליצור קשר טלפוני, בקשר או בוואטסאפ.

כרגע המערכת נמצאת כאמור בשימוש שתי יחידות מובחרות ובקרוב יחל פיילוט במד"א. "זה לא רק לטראומה, אלא לכל מקרי החירום – החייאה, שבץ או התקפי לב", אומר שדה. המטרה היא גם לצאת לשוק העולמי, האפליקציה פועלת בעברית ובאנגלית, ובזמן הריאיון שדה שוהה בכנס טק במיאמי. "דיברתי עם הרבה גורמים, כולם מכירים את הבעיה וסובלים ממנה", הוא אומר. "חוץ מהצלת חיים, המערכת מורידה את הלחץ מהפרמדיק – מכתיבת הדוחות ועד קיצור זמן הגעת המידע". כיום יש חמישה עובדים בחברה.

שדה לא מתנדב רק במד"א, שם הוא מבצע לפחות שתי משמרות בשבוע על ניידת טיפול נמרץ, אלא גם בארגון "מחשבה טובה" המקרב בני נוער במצוקה לטכנולוגיה. "אני משתדל להביא הרבה אנושיות ואמפתיה – דבר שלצערי קצת נשחק אצל מטפלים ותיקים", הוא מסכם. על המילואים הוא אומר: "כשקוראים לי, אני בא. לפעמים זה ליום-יומיים, לפעמים שבוע".