מתי רובוטים כבר יקפלו לנו כביסה? "כל דבר שזז יהיה אוטונומי"

הרובוטים הופכים ממדע בדיוני למציאות: ב-GTC 2026, כנס ה-AI השנתי של אנבידיה, גנב את ההצגה רובוט AI בדמותו של אולף מ"לשבור את הקרח" של דיסני, פרי פיתוח משותף, שעמד ליד מנכ"ל ומייסד החברה, ג'נסן הואנג. גם בוועידת ה-CES האחרונה בלאס וגאס הרובוטים (מקפלים כביסה, רוקדים וכו') עמדו במוקד.

ערן רוזנברג, מנהל תחום Physical AI (בינה מלאכותית פיזית), באזור אפריקה, אירופה והמזרח התיכון, בתוכנית הסטארטאפים NVIDA Inception, מצביע על שינוי עמוק שמתרחש כיום בעולם הבינה המלאכותית, כאשר הוא מצטט את הואנג באשר לחזון העתידי: "כל דבר שזז יהיה אוטונומי".

“החיבור שלי לעולמות האלה התחיל הרבה קודם", מספר רוזנברג ל-mako. “כבר בתקופת האקדמיה עבדתי כעוזר מחקר והתמקדתי בחיזוי תקלות בכלי רכב עבור ג'נרל מוטורס. המחקר הזה חיבר בין דאטה מהעולם האמיתי לבין אלגוריתמים שמסוגלים לנתח ולחזות התנהגות של מערכות פיזיות. שם התגבשה אצלי ההבנה שהעתיד של הבינה המלאכותית לא נמצא רק בעולם הדיגיטלי, אלא ביכולת שלה להשפיע על מערכות שפועלות בעולם הפיזי".

לדבריו, תחום ה-Physical AI (בינה מלאכותית פיזית) אינו נישה אחת, אלא שכבת תשתית רחבה. “זה בא לידי ביטוי ברובוטיקה, ברכבים אוטונומיים, ברחפנים, במשאיות - ולמעשה בכל מערכת שפועלת בסביבה אמיתית".

תוכנית NVIDIA Inception היא יוזמה גלובלית שנועדה לתמוך בסטארטאפים בתחומי הבינה המלאכותית והמחשוב המואץ. "המטרה היא להאיץ את הפיתוח שלהם - משלב הרעיון ועד מוצר בשל", מסביר רוזנברג. לדבריו, בישראל לבדה פועלים יותר מ-1,200 סטארטאפים בתוכנית, שמקבלים גישה לטכנולוגיות, כוח מחשוב, הדרכות וחיבורים עסקיים. “חשוב לציין שהתוכנית אינה דורשת תשלום או ויתור על אחזקות. המטרה היא לחזק את האקו-סיסטם".

ואיך מצב השוק בישראל בהשוואה לעולם? "תחום הרובוטיקה בישראל נמצא בתנופה משמעותית, אבל בהשוואה לאירופה או לארה"ב עדיין יש פער שצריך לצמצם. יש כאן פעילות מגוונת - רחפנים, מערכות אוטונומיות ורובוטיקה תעשייתית, לצד ניסיונות ברובוטים הומנואידים - אבל יש עוד מקום לצמיחה".

לדבריו, היתרון הישראלי נמצא דווקא בשכבת התוכנה: “מה שאנחנו מכנים 'המוח של הרובוטיקה’ - Brain Models. לישראל יש יתרון ברור בבינה מלאכותית, תוכנה וסייבר, וזה בסיס מצוין לפיתוח האינטליגנציה של מערכות רובוטיות".

על העבודה עם הסטארטאפים הוא מספר: “אנחנו פועלים דרך Inception ובשיתוף עם האקו-סיסטם המקומי - אקסלרטורים, קהילות וגופים מובילים. הסטארטאפים מקבלים גישה רחבה לתשתיות חומרה, פלטפורמות תוכנה וליווי הנדסי. מרכיב חשוב הוא גם החיבור לאקו-סיסטם הגלובלי של אנבידיה, שפותח דלת להזדמנויות חדשות".

רוזנברג מצביע גם על חברות ישראליות בולטות: “Mentee Robotics (של פרופ' אמנון שעשוע) מפתחת רובוטים הומנואידים מתקדמים, Bellboy מתמקדת ברובוטים תפעוליים מבוססי בינה מלאכותית, Bluewhite פועלת בתחום החקלאות האוטונומית. לצד אלה יש חברות כמו Verobotics, שמפתחת רובוטים לניקוי חלונות של מגדלים, ו-Skillreal, שמתמקדת בזיהוי תקלות מראש בציוד תעשייתי".

ב-CES הוצג אב טיפוס של רובוט מקפל כביסה של LG, שתפס את מרבית תשומת הלב. השאלה המתבקשת היא מתי יגיע היום שבו יהיו לנו רובוטים ביתיים שיבצעו משימות יום-יומיות מעיקות לעתים, כמו קיפול כביסה או שטיפת כלים.

על כך עונה רוזנברג: "במובן מסוים, המהפכה כבר החלה. כשנוסעים כיום בסן פרנסיסקו, למשל, אפשר לראות מוניות אוטונומיות שפועלות באופן שוטף, בין היתר בזכות רגולציה שאפשרה את הפריסה שלהן. ככל שמדינות נוספות יתאימו את המסגרת הרגולטורית, נראה אימוץ רחב יותר של מערכות אוטונומיות גם בתחבורה.

"עם זאת, חשוב לזכור שתחום ה-Physical AI - מערכות בינה מלאכותית שמפעילות רובוטים בעולם הפיזי - מורכב בהרבה מהנראה לעין. הוא דורש היערכות של אקו-סיסטם שלם: התאמת מפעלים, תשתיות, שרשראות אספקה ותקני בטיחות. בניגוד לכלי AI בענן, שאפשר להשיק בן לילה למיליוני משתמשים, מערכות שפועלות בעולם הפיזי חייבות להיבחן ולהיפרס בהדרגה.

"כאן נכנסים גם שיקולי בטיחות ואבטחה. רובוטים צריכים לפעול לצד בני אדם בצורה בטוחה לחלוטין, ובמקביל להיות מוגנים מפני מתקפות סייבר. לכן האתגר המרכזי הוא לא רק היתכנות טכנולוגית, אלא יצירת מסגרת אמינה, מאובטחת ומפוקחת שתאפשר את הפריסה שלהם בקנה מידה רחב".

ובכל זאת, טוען רוזנברג, כבר היום אפשר לראות את תחילת השינוי. "רובוטים נכנסים בקצב הולך וגובר למפעלים, קווי ייצור ומחסנים - סביבות שבהן הערך העסקי ברור והשליטה בתנאים גבוהה יותר. סביר להניח שהחדירה למרחב הביתי תהיה הדרגתית: תחילה בתעשייה ובלוגיסטיקה, ובהמשך, ככל שהטכנולוגיה, הרגולציה והאמון הציבורי יבשילו - גם בבית".

על הקשר לרכב אוטונומי הוא אומר: “רכב אוטונומי הוא סוג של רובוט. מדובר במערכת שפועלת בסביבה פיזית ומקבלת החלטות בזמן אמת. במסגרת התפקיד שלי אני מלווה גם סטארטאפים בתחום הזה, ועובד עם יוזמות כמו Drive TLV ו-EcoMotion".

רוזנברג מסביר גם את הבחירה של אנבידיה לא לפתח רובוטים בעצמה: “אנחנו חברת תשתיות מחשוב. המטרה היא לבנות את הבסיס שעליו האקו-סיסטם נשען - שבבים, פלטפורמות AI וסביבות פיתוח". הוא מתאר את הגישה כ“פתרון שלושת המחשבים": “מחשב לאימון מודלים, פלטפורמת סימולציה, והמחשב שמניע את הרובוט עצמו. השילוב הזה מאפשר פיתוח מהיר ובטוח יותר".

כשמסתכלים קדימה, הוא מזהה קפיצה טכנולוגית: “יש פרדוקס מעניין - דברים שקשים לבני אדם קלים לרובוטים ולהפך. משימות פשוטות כמו תיאום יד-עין הן עדיין אתגר גדול. רובוט, למשל, יכול להרים מכונית בלי להתאמץ, אבל משימה כמו השחלת חוט למחט עדיין נחשבת מורכבת ביותר עבור רובוטים. אבל מודלים מתקדמים מתחילים לשבור את המחסומים האלה ולהרחיב את היכולות של רובוטים".

בהקשר הזה הוא מצביע על כנס GTC 2026 של אנבידיה, שננעל היום, ושבו נחשפה שורה של הכרזות שממחישות את קצב ההתקדמות. "ב-GTC הצגנו את GR00T N1.7 - מודל בסיס בקוד פתוח לרובוטים הומנואידים, שמשמש למעשה כ'מוח' שלהם. בנוסף הכרזנו על Cosmos 3, מודל עולם שמאפשר לייצר דאטה איכותי דרך סימולציות ולצמצם את הפער בין סימולציה למציאות".

לדבריו, אחת הבעיות המרכזיות בתחום - מחסור בדאטה אמיתי - מקבלת מענה דרך הכלים החדשים. “מודלי Cosmos מאפשרים לסטארטאפים ליצור תיאום דיגיטלי של סביבת העבודה, להריץ אלפי תרחישים ולייצר נתוני אימון בלי לגעת בחומרה".

רוזנברג מוסיף כי בכנס הוצג גם Newton, מנוע פיזיקלי בקוד פתוח שמחבר בין הסימולציה למציאות. “הוא מביא הבנה עמוקה של חיכוך, גמישות וכובד, ומאפשר לרובוטים ללמוד התנהגויות שמתרגמות בצורה מדויקת לעולם האמיתי".

לצד אלה, הוצגו גם שיתופי פעולה עם חברות תקשורת כמו T-Mobile ונוקיה, שמטרתם להביא יכולות עיבוד AI לקצה הרשת. “זה יאפשר להפעיל רובוטים, רכבים אוטונומיים וסוכני AI עם יכולות ראייה בצורה יעילה יותר, ישירות על גבי תשתיות תקשורת".

"אפשר לומר ש'רגע ה-ChatGPT’ של הרובוטיקה כבר כאן", מסכם רוזנברג.