"ניצולי שואת עזה": הנרטיב ברשתות אחרי הפסקת האש

במשך שנים רבות ובפרט מאז טבח ה-7 באוקטובר, אחת ההאשמות הרווחות ברשתות החברתיות, שרבים רואים בה אנטישמית ומהווה זילות לשואה, היא השוואה בין המדיניות הישראלית לזו של הנאצים בתקופת השואה. במשך המלחמה ישראל הואשמה תדיר כמי שמבצעת שואה או רצח עם בעזה.

כך, במהלך חצי השנה האחרונה הופיע הביטוי “שואת עזה” (Gaza Holocaust) ביותר מ-525,000 פוסטים ברשת X, שיצרו כ-2.6 מיליון אינטראקציות והגיעו לפוטנציאל חשיפה של 552 מיליון משתמשים ברחבי העולם, כך לפי נתוני CyberWell, ארגון ללא מטרות רווח הפועל לניטור ומאבק באנטישמיות ברשת.

ומה קורה לאחר הפסקת האש? עם סיום המלחמה התופעה קיבלה תפנית חדשה: משתמשים מעזה וגורמים פרו-פלסטיניים החלו לפרסם סרטונים ותמונות סלפי שבהם הם מציגים עצמם כ“ניצולי שואת עזה”, נרטיב שלא הופיע קודם לכן.

על פי הנתונים, הביטוי “ניצול שואת עזה” (Gaza Holocaust survivor) הופיע לראשונה ב-10 באוקטובר 2025 ובין התאריכים 10-14 באוקטובר 2025 צוין ב-3,200 פוסטים ברשת X, שיצרו 25,000 מעורבויות והגיעו לפוטנציאל חשיפה של 892,800 משתמשים.

הביטוי “אני ניצול של שואה אמיתית” הופיע 523 פעמים בין ה-10 ל-12 באוקטובר 2025, ויצר 6,700 מעורבויות וחשיפה של 184,700 משתמשים.

הביטוי “אני ניצול שואה” רשם קפיצה משמעותית, ובין ה-10 ל-14 באוקטובר הופיע ב-20,200 פוסטים, עם 93,300 מעורבויות וחשיפה לפוטנציאל של 17.1 מיליון משתמשים. לשם השוואה, בחצי השנה שקדמה לסיום המלחמה עמד הממוצע היומי על 2,854 פוסטים, ואילו מאז כניסת הפסקת האש לתוקף עלה ל-4,040 פוסטים ביום - עלייה של 42%.

מנגד, גורמים ישראלים ופרו-ישראלים חזקים ב-X החלו לענות לפוסטים האלו. בפוסט ויראלי שזכה ל-4 מיליון צפיות, כתב עומר חדאד, שאחריו עוקבים יותר מ-50 אלף איש והגדיר את עצמו כניצול שואת עזה, "פאק ישראל". 

בעמוד Open Source Intel, נכתב בתגובה: "בחור בעזה חושב שהוא פשוט שרד את 'השואה'. שימו לב למילת הבאזז החדשה שיוצאת מצד הפלסטינים והפרו-פלסטינים".

"אנו עדים לניצול ציני ובוטה של מושגי שואת יהודי אירופה, אחת הטראומות הקשות בהיסטוריה האנושית וזאת על מנת להשוות את ישראל לרודפיה. זו לא רק אנטישמיות, אלא דה-הומניזציה מכוונת של ישראלים ויהודים בזירה הדיגיטלית", מסרה טל-אור כהן מונטמאיור, מנכ”לית CyberWell. 

"על אף שהכחשת שואה מוגדר כתוכן אסור לפי כללי הקהילה של כל רשת חברתית, הטרנד הפוגעני הזה נופל בין הכיסאות. לא זו בלבד שמדובר בעיוות מובהק של מושגי השואה, התכנים הללו אף זכו לחשיפה מוגברת על ידי האלגוריתם של הרשתות החברתיות ברחבי העולם. על הרשתות החברתיות לקחת אחריות, אסור שהן ימשיכו להוות כלי לסילוף ההסטוריה ולהדהוד שקרים, שאינם פוגעים רק בעם היהודי, אלא גם בעוצמתם וחשיבותם של המסרים והלקחים הנלמדים מגודל האסון של שואת יהודי אירופה".

בערב יום הזיכרון לשואה האחרון פרסם סייברוול דוח שחשף כי 47% מהפוסטים ברשת המכחישים את טבח ה-7 באוקטובר, טוענים שישראל ביימה את מתקפת ה-7 באוקטובר.