אמילי שריידר בת ה-31 היא פעילה חברתית והסברתית, המעורבת במחאה של העם האיראני נגד המשטר, ומאורסת ליוסף חדאד, פעיל חברתי ערבי נוצרי שפועל בימים אלו בסיירת ההסברה הדיגיטלית. חדאד שמשמש כמנכ"ל עמותת "ביחד ערבים זה לזה", כתב היום פוסט בו סיפר כי בת הזוג שלו "היא אחד הקולות הבולטים בעולם היום בנושא, עד כדי כך שבעיתון המרכזי של המשטר האיראני פרסמו נגדה כתבות בה הציגו אותה כסוכנת מוסד ופשוט סימנו אותה כמטרה. כן, אמילי כיום מאוימת על ידי המשטר הטרוריסטי באיראן בדרגה החריפה ביותר".

שריידר מספרת בשיחה עם mako כי היא התחילה להיות פעילה לפני למעלה מעשור. "התחלתי להיות פעילה במעורבות חברתית דיגיטלית בגלל עבודתי בקמפיינים פוליטיים בארה"ב. משם התחלתי לעבוד עם ארגונים פרו-ישראליים כמו StandWithUs. כשעליתי לישראל ב-2015, העברתי את מחלקת הדיגיטל של הארגון למשרד בישראל. פעילות הדיגיטל של הארגון הגיעה למעל מיליון עוקבים, ב-18 שפות, ותכניה נחשפים לעד 105 מיליון אנשים בכל שבוע. ככה למדתי על החשיבות של בניית גשרים באמצעות שפה ומציאת בני ברית למאבק בדיס-אינפורמציה באחת מחזיתות הקרב העיקריות של ישראל כיום - המדיה החברתית".

בשנת 2018 שריידר עזבה את StandWithUs ופתחה חברה משלה, יחד עם שותפתה, בשם Social Lite Creative. כיום הן עובדות בעיקר עם ארגונים לא ממשלתיים כדי לעזור להם לקדם אקטיביזם מבוסס מטרה באמצעות מדיה חברתית, ומספקות הדרכה והרצאות בנושא הסברה ברשתות. שריידר מדברת בעיקר על סוגיות של נשים בתוך ומחוץ לישראל, כמו גם על סוגיות של זכויות אדם גלובליות. היא משתפת שעבדה גם עם מחוקקים בבריטניה, ישראל, קנדה וארה"ב כדי להילחם נגד ההסתה לאלימות ואנטישמיות. לאחרונה, היא פועלת יחד עם ארוסה יוסף חדאד ועם מנהיגים מהקהילה הפרסית בישראל.

שריידר פעילה בטוויטר, אינסטגרם, פייסבוק וטיקטוק, עם מאות אלפי עוקבים במצטבר ויש לה חשיפה למיליוני משתמשים. רק בתקופה האחרונה נוספו לחשבונותיה עשרות אלפים עוקבים מאיראן.

אמילי שריידר ויוסף חדאד (צילום: באדיבות אמילי שריידר)
אמילי שריידר ויוסף חדאד | צילום: באדיבות אמילי שריידר

לא פעם בעבר, שריידר השמיעה את דעותיה על מאבק של נשים באפגניסטן, מיעוטים החיים תחת שליטת ארגון דאעש, וכמובן הנשים באיראן. לפי דבריה, היא הובילה מאבקים נגד הקיצוניות ברשתות החברתיות ואף לחצה על רשתות חברתיות לאמץ את ההגדרה של IHRA, כוח המשימה הבין-לאומי להנצחת זכר השואה, לאנטישמיות שעוזרת לציבור להבין מהי אנטישמיות קלאסית ואנטישמיות מודרנית, שהיא בעיקר נעשית במסווה של "אנטי-ציונות".

"מעל לכל", היא אומרת, "אני גם ציונית נלהבת ופועלת לחינוך נכון על ישראל בעולם כבר למעלה מעשור. בדיוק בגלל שאני מגדירה את עצמי כציונית, אני פועלת באופן כזה בנושאי זכויות אדם מסביב לעולם וזה נותן לי מוטיבציה לחנך ולהסביר".

מה את מרגישה כלפי המדיה החברתית?

"אני מאמינה שהרשת החברתית היא חרב פיפיות - זה משהו שאפשר להשתמש בו לטוב ומשהו שאפשר להשתמש בו לרע. לרוע המזל יש הרבה אנשים שמשתמשים בזה לקדם רוע והפצת שנאת נשים ואנטישמיות, ובמקרה של גורמים רשמיים כמו המשטר באיראן, גם כדי לקדם דיס-אינפורמציה. מסיבה זו, חשוב להשפיע באינטרנט ולהפיץ את האמת. אני מאמינה שהדמוקרטיה וזכויות האזרח הבסיסיות מותקפות היום ברמות חסרות תקדים ואיראן היא דוגמה מצוינת לכך. הנשים האמיצות הנלחמות נגד הרפובליקה האסלאמית של איראן מעוררות בי השראה להשתמש בכלים שיש לי כדי לדבר נגד מה שקורה שם במשך 44 שנים תחת המשטר הזה".

אינך גרה באיראן, מדוע הנושא בוער בך?

"הסיבה שאני פעילה בנושא איראן ברשתות היא שבמערב לא מוכנים לקבל את העובדה שאי אפשר לנהל משא ומתן עם הרפובליקה האסלאמית של איראן. זהו משטר טרור השולט באכזריות בעם האיראני ואי אפשר לסמוך עליו - כפי שראינו שוב ושוב. העובדה שגם לאחר המעצרים, העינויים, מקרי האונס, התקיפות ההמוניות של עשרות אלפי איראנים וגם רצח מאות אזרחים, האיחוד האירופי וארה"ב עדיין שוקלים לקיים משא ומתן על הסכם עם איראן היא מחרידה בעיניי. למשטר באיראן אין לגיטימציה והמערב צריך להוות קול עבור העם באיראן שדורש שינוי משטר - לא רפורמה, כי אי אפשר לעשות רפורמה במשטר הזה".

יוסף חדאד ואמילי שריידר (צילום: באדיבות אמילי שריידר)
יוסף חדאד ואמילי שריידר | צילום: באדיבות אמילי שריידר

אילו תגובות את מקבלת?

"התגובות שקיבלתי מהאיראנים היו מטורפות. כמות האהבה והתמיכה שאני מקבלת מדי יום מהאיראנים היא יותר ממה שאי פעם יכולתי לצפות. העוקבים שלי מאיראן מעריכים את זה שיש קולות ועוד מישראל שעומדים לצידם נגד המשטר. לעם איראן ולעם ישראל יש היסטוריה ארוכה ועשירה ביחד ויחסים היסטוריים, אגב איראן הייתה אחת מהמדינות הראשונות שהכירו בישראל. לא היו לנו מלחמות עם איראן, המושג אנטישמיות היה זר להם יותר מאשר במקומות אחרים. הרפובליקה האסלאמית דחפה אידיאולוגיה של רצח עם רעילה לעם שרוצה חופש, שלום ושיתוף פעולה עם מדינת ישראל. מצד שני, כמובן שאני גם מקבלת אלפי איומים ועלבונות. אבל בסופו של יום, זה אומר שיש לי השפעה וזה דבר טוב".

את חוששת למרות שאת גרה בתל אביב?

"כמובן שאני חוששת. אחרי הכל המשטר הזה חטף אזרחים זרים והכניס אותם לכלא, פעילים כמו ג'משיד שארמהד, וניסה גם לחטוף ישראלים במדינות אחרות. כמי שנוסעת בעולם לעתים קרובות, זה מאוד מפחיד לדעת שאני מטרה ושהם עוקבים אחריי כל כך מקרוב, אבל אני לא יכולה לתת לזה להשתיק אותי, כי זה בדיוק מה שהם רוצים. אין דבר שימנע ממני לדבר נגד המשטר האיראני הזה ונגד הפשעים שהם מבצעים".