תהיתם פעם מה החקלאים ורשתות השיווק עושים עם הירקות "המכוערים"? כאלה שגדולים מדי למשל? בדרך כלל הם פשוט זורקים אותם. תופעת בזבוז המזון, שהשבוע מצוין שבוע המודעות אליה, נפוצה בכל העולם וגורמת לנו לנזקים כלכליים, חברתיים וסביבתיים, וצמצום הבזבוז הוא אחד מיעדי האו"ם לפיתוח בר קיימא. בישראל כ40% מהמזון הולך לאיבוד או מבוזבז בעלות של מיליארדי שקלים למשק, כאשר כ-50% מבזבוז המזון בישראל מתרחש בתוך הבית.
אנינה אומנות קולינרית, Anina Culinary Art, שהוקמה בשנת 2020 פיתחה ארוחות להכנה מהירה המעוצבות כקפסולות, וכוללות ירקות שעברו תהליך ייבוש לצד קטניות שונות (אטריות, אורז, עדשים, קינואה ועוד). קליפתן עשויה גם מירקות מעודפי ייצור חקלאיים, במטרה לצמצם בזבוז מזון. איך אוכלים אותם? מוסיפים להן מים ומחממים מספר דקות בסיר או במיקרו, ונפח הארוחה גדל מ-88 גרם ל-300 גרם. האריזות נשמרות בארון כמזון יבש לתקופה של כשנה.
המוצר הומצא על ידי מייסדים, מעצבים תעשייתיים בוגרי בצלאל, מידן לוי (35) ואסתי בראנץ (32). "מידן ואני באנו מתחום של עיצוב, נחשפנו עוד בזמן הלימודים לנתונים מאוד קשים על אובדן מזון בעולם - משהו כמו בין 30-50% מכלל המזון שאנחנו מייצרים בכלל לא מגיע לצלחת. מבחינת פירות וירקות, כשליש נעלם במהלך שרשראות אספקה – החל מהשדה ועד לשווקים. יש כמויות אדירות שלא יוצאות בכלל מהשדה או בתי האריזה", מספרת בראנץ, מייסדת שותפה של “אנינה אומנות קולינרית”, מחממת הפודטק the kitchen של קבוצת שטראוס, ל-mako. "גם בסופר, הם מורידים מהמדפים את הבננות שיש עליהן שריטה אחת וסימן אחד שחור, ושמים בננות חדשות ירוקות שצריכים לשמור בבית עד שיהיו טובות למאכל".
"הסיבה שהכי נגעה ללבנו מתוך האכפתיות שלנו לאסתטיקה זה כל הירקות שנפסלים רק ברמה הוויזואלית. ירקות שהזן ודרך הגידול שלהם נחשבת לסוג א', בטעם, במרקם, בארומות, אבל מבחינה ויזואלית משהו פגום – גודל, צבע, לפעמים פגמים קלים בקליפה, שריטות. לכל ירק יש את הסיפור שלו. זה עולם ומלואו שאנחנו ממשיכים לחקור", אומרת בראנץ. "לא הייתה לנו כוונה מסחרית כשהמצאנו את זה. זה היה מסר שרצינו להעביר לעולם".
אנינה עובדת עם חקלאים באופן ישיר, בהם עם "עלה עלה", שגם מוכרת את ארוחות הקפסולה שלה. "אנחנו מקבלים את הירקות ומעבירים אותם תהליך טכנולוגי ייחודי שלנו שמוגן בפטנט, חלק ממנו גם בתהליך של ייבוש, שקורה גם בטבע – פירות מתייבשים על שיחים. אנחנו מוציאים את המים מהירקות, יש בהם 90% מים, מקטינים את הנפח שלהם, והופכים אותם ליריעות, דפים, אותם אנחנו הופכים לקליפה של הקפסולות שלנו", מסבירה בראנץ.
"את יכולה לזהות את הירקות, והם עוטפים את שאר המרכיבים של המנה – קטניות, אגוזים, אטריות ועוד ירקות ותבלינים. כשמוסיפים מים רגילים לארוחה, הקפסולה היפהפייה הזאת נפתחת ומתפרקת עם כל הרכיבים שמשתחזרים. אנחנו מקבלים פידבקים מאנשים שזה מרגיש ממש כמו אוכל ביתי".
באיזה ירקות מוצלים אתם בעיקר משתמשים?
"יש המון. אנחנו משתמשים בהמון זוקיני, הם גדלים נורא מהר, ואם יש יום שלא הספיקו לקטוף אותם, למחרת הם יגדלו פי 2, ואז כבר לא ירצו למכור אותם. זה לא גודל שהוא סביר, לא ראית כאלה זוקינים. יש לנו 3 מנות עם זוקיני, שמאוד אוהבים להשתמש בהם. יש גם גזרים, סלק, כרישה, פטריות ועוד.
"חשוב לי לציין שאנחנו בשאיפה שכמה שיותר מהקפסולה שלנו תהפוך להיות ירקות מוצלים. לפעמים זה לא הדבר הכי שנוח לחקלאים לעשות – לאסוף ירקות. יש חקלאים בדרום שפשוט עושים ערימה לא חוקית באמצע המדבר ונותנים לדבר הזה להירקב, זה אפילו לא נקבר בתנאים שיכולים להיות קומפוסט ולהעשיר את האדמה, אלא להפך, ליצור גזי חממה שיתרמו למשבר האקלים.
"יש חקלאים שמצליחים לפעמים למכור את הירקות המכוערים, בדרך כלל ללקוחות פחות בררניים, למשל בשטחים יותר קל למכור תוצרת כזאת. לפעמים החקלאים משלמים המון כסף כדי להעביר את הירקות האלו למקומות אחרים, האכלת בעלי חיים, קומפוסט, גם להטמנות - לקבור את זה במזבלה".
בימים אלו מוצרי אנינה נמצאים למעשה בפיילוט לציבור, והמטרה שלהם להתרחב - לעבור למכירות יותר גדולות בארץ ולצאת גם לשווקים לחו"ל.
אנינה היא לא הסטארטאפ היחיד שזוכה לליווי בחממת דה קיטשן של שטראוס, ששם לו למטרה להפחית את בזבוז המזון בעולם. כך, לדוגמה, חברת Prevera פיתחה חלבונים להגנת מזון, שנועדו למנוע זיהומים ולהאריך את חיי המדף של המוצרים. הטמעת החלבון של פריברה במוצרים שכיום חיי המדף שלהם קצרים, כגון פירות, ירקות, מוצרי חלב ובשר מצונן, צפויה להאריך את חיי המדף בעשרות אחוזים ולמנוע בזבוז מזון ואת העלויות הכרוכות בו.
"קבוצת שטראוס רואה בפיתוח תעשיית הפודטק מנוף ליצירת מזון בר קיימא ופיתוח טכנולוגיות פורצות דרך שיאפשרו לתעשיית המזון הבינלאומית לצמוח באחריות, תוך מתן דגש על קיימות, אלטרנטיבות לצרכנים בעלי צרכי תזונה שונים ושיפור תהליכי איכות ובטיחות מזון", אומר אלעד קומיסר, סמנכ"ל בכיר לפיתוח עסקי ואסטרטגיה של קבוצת שטראוס.
"אנחנו משקיעים באמצעות חממת הפודטק שלנו במגוון סטארטאפים, ובין היתר בכאלו המסייעים להאריך חיי מוצרים, לצמצם בזבוז מזון והמשתמשים בעודפי מזון, כמו פריוורה ואנינה, מכיוון שלתפיסתנו, חלק מהמחויבות שלנו היא לייצר מזון מקיים יותר, תוך התחשבות ביעדי הפיתוח בר קיימא שהאו"ם קבע.
"כשאנחנו בוחנים השקעות, אלמנט הקיימות נלקח בחשבון באופן משמעותי, לצד הצעת הערך הטכנולוגית, והשקעה שגם נותנת פתרון סביבתי וכלכלי-חברתי, אז הרצון להשקיע במיזמים כאלה גדל. באופן כללי, מגמת ההשקעה בחברות פודטק וחשיבות החדשנות הטכנולוגית בתעשיית המזון גדלה כל הזמן, ואנו רואים שיותר ויותר חברות מזון משקיעות בפודטק, מתוך מטרה להישאר רלוונטיות ולצמוח גם בעוד עשור מהיום".