ב-24 ביולי, לאחר שהחוק לביטול עילת הסבירות על נבחרי ציבור עבר במליאת הכנסת ברוב של 64 חברי כנסת, עודכן ערך הוויקיפדיה "חסרי חוליות" בתוספת הבאה:

"חסרי חוליות – כינוי לאנשים חלשים חסרי עמוד שדרה, שפועלים בניגוד לצו מצפונם על מנת לזכות בשררה וכיבודי שלטון. דוגמה מובהקת לחסרי חוליות שכאלו ניתן למצוא בקרב חברי כנסת עלובים כגון אבי דיכטר, יואב גלנט, יואב קיש, ניר ברקת, אופיר אקוניס, יולי אדלשטיין, אמיר אוחנה, גילה גמליאל, דוד ביטן, אלי כהן, חיים כץ, דני דנון ועוד רבים וגרועים אחרים. על מנת לדבוק בכיסא ולהנות ממנעמי השלטון, הם יהרסו את מדינת ישראל וישאירו אדמה חרוכה לילדים שלהם".

העריכה בוצעה, כך נכתב, בעקבות ההפיכה הדיקטטורית של יולי 2023. לא עברה דקה והגרסה הקודמת של הערך שעוסק בקבוצת בעלי החיים, שוחזרה על ידי משתמש אחר. יחד עם זאת, כל גולש שילחץ על "גרסאות קודמות" יוכל לראות כעת את השינוי שהיה.

מדובר רק באנקדוטה קטנה, אבל עורכים בוויקיפדיה, באנציקלופדיה השיתופית שכולם יכולים לערוך, מעידים על כך שמתקיימת בה "מלחמה על התודעה", שהחריפה בחצי השנה האחרונה, מאז שנכנסה הרפורמה המשפטית לחיינו. הדבר בא לידי ביטוי בעיקר בערכים "רגישים", כאלה הקשורים לרפורמה המשפטית, אך גם בענייני דת ובכל מה שקשור להתנחלויות.

"אני חושב ששיא כל הזמנים במחלוקת היה סביב הערך של רפורמת לוין, אף פעם לא הייתה מחלוקת עזה כל כך סביב הערך. הוא נחסם לעריכה במשך יותר מחודש, ולפני שבוע-שבועיים פתחו אותו לעריכה לא לכולם, אלא רק לחלק מהעורכים, שהם בעלי דרגת אמינות גבוהה", אומר דוד שי, עורך בוויקיפדיה מאז שנוסדה לפני 20 שנה, שמכונה ברשת גם "בכיר הוויקיפדים".

"הפעילות שם עכשיו היא על אש מאוד קטנה, לא רוצים לגעת בו. יש במקביל טיוטות שכתבו התומכים והמתנגדים ברפורמה שמציגות את הרפורמה מנקודות מבט שונות. זה אירוע חריג וחד פעמי בתולדות ויקיפדיה מבחינת עוצמת הוויכוח סביבו, והוא גם חד פעמי בתולדות המדינה.

"בערך הזה כמעט כל פרט שאיננו עובדה ברורה שנוי במחלוקת. יש עדיין עובדות - מה צעדי החקיקה שנעשו, מה הכנסת החליטה", מסביר שי. "אבל כל דבר אחר, כמו היקף התמיכה, היקף ההתנגדות, משמעות הצעדים השונים, הם מאוד שנויים במחלוקת".

לדברי שי, גם ערכי רקע למחלוקת, כמו "עילת הסבירות" ו"המהפכה החוקתית", זוכים לפעילות אינטנסיבית, שמושפעת גם מהעמדה הפוליטית של הכותבים. דיונים פוליטיים ארוכים מתקיימים בדף "ויקיפדיה:כיכר העיר", שבו מותרת התבטאות חופשית יותר מאשר במרחב הערכים.

יש נושאים נוספים שעומדים לאורך השנים במחלוקת, כמו יחסי דתיים-חילוניים. "המחלוקות הן במקום שהדת והחילוניות מתנגשים" אומר שי. "יש ערכים דתיים מובהקים, ערכי הלכה, ערכים מאוד יפים בוויקיפדיה לטעמי, והם לא שנויים במחלוקת משמעותית. בימים אלו לדוגמה יש ויכוח בעקבות פרסום ספר של הרב טאו, בו הוא מותח ביקורת על להט"בים - עד כמה צריך להכניס את זה לערך שלו.

"גם סביב נושא ההתנחלויות יש מחלוקות לאורך השנים - איזה פרטים להציג, איזה לא להציג. האם להשתמש במילה 'התנחלות' או 'התיישבות' - ויקיפדיה משתמשת במילה 'התנחלות', אבל בקרב הימין בשנים האחרונות מנסים למחוק את המילה הזאת ולהשתמש במילה התיישבות. מפעם לפעם מישהו מחליף את המילה התנחלות ומיד מבטלים את עריכתו. ויקיפדיה מבוססת על החברה הישראלית, אז הוויכוחים שישנם בחברה הישראלית נמצאים גם בוויקיפדיה".

מי יכול להצביע בדיון ויקיפדיה?

אז איך בעצם עובד המנגנון של ויקיפדיה? כל עריכה של ערך מיד מתפרסמת, אבל משתמשים יכולים להיכנס ולמחוק את העריכה או התוספת. כל הגרסאות הקודמות של הערך נשמרות, ויש מנגנון שמציג את ההבדלים בין הגרסאות. אבל כדי שלא כל אחד יוכל לכתוב מה שהוא רוצה, ללא קשר לאמת, יש מונח שנקרא – גרסה יציבה.

אם אתם רוצים להחזיר את התוספת שלכם אחרי שהוסרה על ידי עורך אחר, תצטרכו כבר לפתוח על כך דיון, שיכול להימשך גם מספר ימים. יכול להיות שתצליחו לשכנע את כולם, אבל אם לא - תוכלו לפתוח הצבעה וההחלטה תתקבל ברוב קולות בתום תאריך מוסכם.

מי יכול להשתתף בהצבעות האלו? ממש לא כולם. רק עורכים שנרשמו לאתר לפחות יותר מ-30 ימים לפני פתיחת ההצבעה, ביצעו לפחות 100 עריכות במהלך 90 הימים שקדמו לתחילת ההצבעה ואינם עורכים בתשלום. בהצבעות שנחשבות "המוניות", משתתפים כ-80-90 איש.

אם תיכנסו עכשיו לערך של רפורמת לוין, תמצאו שנערכת בו הצבעה - האם יש לשנות את שמו של הערך, ואם כן לאיזה שם. בין השמות המוצעים: רפורמת לוין, הרפורמה המשפטית, התוכנית להחלשת מערכת המשפט, השינויים במערכת המשפט בישראל, רפורמת המשילות, המהפכה המשפטית ועוד. ליד כל שם מובעים הנימוקים של העורכים. אגב גם במערכות התקשורת התקיימו דיונים דומים בנושא.

איך אפשר לדעת שמישהו עשה שינויים בערך? שנערכת הצבעה?

אורן (שם בדוי), עורך בוויקיפדיה ואחד הפעילים שבה, מסביר: "אין שום התראה, אבל לי לדוגמה יש רשימת מעקב של כמה מאות ערכים, וכמה פעמים ביום, כמו מכור אמיתי, אני נכנס לרשימת המעקב ורואה מה השתנה בערכים שאני עוקב אחריהם. בנוסף, יש משתמשים שמציינים שהם בעלי מומחיות בידע מסוים, למשל ספרות או היסטוריה. אם יש דיון בערכים שנוגעים לתחום שלהם, אפשר לתייג את בעלי הידע בדיון ואז הם מקבלים התראה שדיון כזה מתנהל".

על כמה עורכים אנחנו בעצם מדברים?

"על פי הסטטיסטיקות של ויקיפדיה, בחודש יש כ-3,000 אנשים שערכו בה, אבל זה כולל גם כאלה שעשו עריכה אחת של 2 דקות״, מסביר שי. ״אם נסתכל על כאלה שפעילים בצורה יותר משמעותית, יש כנראה 200 או 250 כאלה, שמגיעים לפחות פעם בשבוע לעריכה בוויקיפדיה. גם בתוכם יש כאלה שיותר אינטנסיביים שמגיעים מדי יום, או כאלה שלא ברור מתי הם בכלל ישנים, כי תמיד רואים אותם".

שי עצמו מספר שיש לו עניין "בכל ערכי ויקיפדיה", וכי הוא עוקב באופן יומיומי אחרי לא פחות מ-50 אלף ערכים. "זה רק שישית מהערכים בוויקיפדיה, ולא כולם משתנים למרבה המזל. יש כלים בוויקיפדיה למעקב אחרי ערכים שרוצים להשגיח עליהם, אני בודק רק מה שמשתנה, שהשינויים טובים. זה פחות נורא ממה שזה נשמע. גם אני יודע מי המשנה - יש כאלה שאני סומך עליהם, ולא צריך לבדוק את התיקונים. יש כאלה שאני לא סומך עליהם, ואותם אני בודק. אם צריך לתקן, אני מתקן".

דוד שי, ויקיפדיה (צילום: באדיבות המצולם)
דוד שי, עורך בוויקיפדיה מזה 20 שנה | צילום: באדיבות המצולם

פורום קהלת: "החוקר שהפעיל בובות קש פעל על דעת עצמו"

פורום קהלת הוא מכון מחקר בלתי מפלגתי, שהחזון שלו כולל, כך על פי האתר שלו, קידום של חירות הפרט ועקרונות השוק החופשי, ביסוס ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, וחיזוק הדמוקרטיה הייצוגית בישראל. בחודשים האחרונים הוא אחד הגורמים המרכזיים בקידום הרפורמה המשפטית. 

אורן מציין את המעורבות של פורום קהלת, אשר מפעיל כבר כמה שנים עורכים בתשלום בוויקיפדיה - דבר חוקי לגמרי, כאשר הוא קורה עם גילוי נאות. "לכל עורך יש דף אישי, דף משתמש. כל עורך בתשלום כותב בדף המשתמש שהוא עורך בתשלום" מסביר אורן.

"אפשר לראות באיזה ערכים פורום קהלת מתעסקים – כאלו שקשורים לפסקת ההתגברות, עילת הסבירות, דמוקרטיה בכלל, הפרדת רשויות, שלטון החוק. תחומים שהם 'רצו לסדר בהם את המציאות', את הטרמינולוגיה", הוא אומר. לדבריו, מדובר ב-2 עורכים בתשלום או יותר בכל רגע נתון מטעם קהלת. אגב, גם לארגון "הבלוק הדמוקרטי" יש משתמש בוויקיפדיה בתשלום, כפי שמצוין בדף "עורכים בתשלום" בוויקיפדיה.

בחודש יולי נחשף בעיתון "הארץ" כי חוקר של פורום קהלת הפעיל חמישה חשבונות מזויפים בוויקיפדיה, מה שמכונה בובות קש, כדי להשפיע בחשאי על דעת הקהל הישראלית ועל המיזם הפתוח. בפורום קהלת הבהירו כי החוקר פעל על דעת עצמו.

"הוא הצליח ליצור התנגדות משמעותית להכנסה של ביקורת על פורום קהלת, שהראו שהמחקרים של פורום קהלת מסתירים מידע", מספר אורן. "אחרי שהוא נתפס, כל היוזרים הפיקטיביים שלו נחסמו".

"ההשפעה של קהלת היא באמת בעייתית. היא הגיעה לצורה קיצונית של בעייתיות כשאחד הכותבים מטעם פורום קהלת החליט, לדברי הפורום על דעת עצמו, לשכפל את עצמו לחמישה אנשים", מוסיף שי. "זה מעשה אסור ביותר לפי הכללים של ויקיפדיה, וכמובן שכל הדמויות הפיקטיביות נחסמו מעריכה, ומקומות שהם השפיעו עליהם נוקו מההשפעה המזיקה הזאת. מעבר לדבר החריג הזה, לפורום קהלת יש זכות לערוך בווקיפדיה כמו שיש לכל אחד אחר, והאחרים צריכים להשגיח שהמידע הזה יהיה ראוי ולא מוטה לפי תפיסת עולם של גורם אחד בלבד".

פורום קהלת
פורום קהלת

מטעם פורום קהלת נמסר בתגובה: "ויקיפדיה בהגדרתה היא מיזם רב-לשוני לחיבור אנציקלופדיה שיתופית, חופשית ומהימנה, שכולם יכולים לערוך'. כעת יש בוויקיפדיה העברית 339,213 ערכים. הן מטעמי מהימנות מקצועית ואינציקלופדית אליה שואפת ויקיפדיה, והן מטעמי חופש ופלורליזם בכדי לאפשר לקוראים מידע שיתופי ומהימן, ראוי שחלק ממאות אלפי הערכים ייכתבו על ידי חוקרים מטעם קהלת. בדיוק כפי שיש עשרות רבות של נציגי ארגונים אחרים.

"מזה שנים שחוקרים שונים של קהלת עורכים בתחומי המחקר שלהם ערכים שונים, הכל בהתבסס על נתונים מחקריים ומקצועיים. הפורום מקפיד מראשית פעילותו לנהוג בשקיפות מרבית, תוך עמידה בכללי ויקיפדיה ואף תוך החלת נורמת שקיפות מחמירה מזו שמציבה ויקיפדיה.

"באופן כללי, חלק ממנגנון בירור הערכים ודיוקם בוויקיפדיה, הנו על ידי דיונים והצבעות. אין לנו ידע או הבנה מעבר לכל אחד אחר לגבי הערך של אישיות פוליטית כזו או אחרת. הפורום כארגון, לא פועל או משתתף בדיונים הללו, כל חוקר יכול באופן אישי להשתתף לפי רצונו בכל דיון, ולהביע את עמדתו המקצועית המהימנה בדרכים המקובלות בוויקיפדיה. ככל הידוע לנו, זו אינה פעילות נפוצה בקרב החוקרים.

"חוקרים מצוות פורום קהלת עורכים לעיתים ערכים בוויקיפדיה מזה כמה שנים, בהתאם לכל כללי הקהילה ובשקיפות מלאה. מבחינתנו, מדובר בכלי אחד מרבים להנגשת ידע מקצועי לציבור הרחב. איננו מנסים להשפיע על כללי הקהילה בוויקיפדיה או להשתתף באופן מאורגן בהצבעות כאלו ואחרות, והעריכות מבוצעות בכל תחומי העיסוק של הפורום.

"לאחרונה התברר כי חוקר בפורום שאיננו קשור בשום דרך לפעילות הפורום בוויקיפדיה פתח על דעת עצמו ובלי לעדכן אף אדם אחר כמה משתמשים בוויקיפדיה, ובזמנו הפנוי ביצע עריכות והשתתף בהצבעות שונות בעניינים רבים, שחלקם קשורים לתחומי העיסוק של הפורום. זהו אירוע חמור שאיננו מייצג את הארגון ופעלנו מיד לוודא שלא יישנה, באמצעות הגדרת כללים נוקשים המחייבים בין השאר הדרכה בכללי השימוש לפני עריכה, תיאום עם האחראים והפרדה מוחלטת בין הספירה הפרטית לעבודה בפורום".

"מידת האמון בוויקיפדיה גבוהה יותר מצה"ל"

זוהי לא הפעם הראשונה שגוף שמזוהה עם הצד הימני של המפה הפוליטית מנסה להשפיע על השיח באמצעות ויקיפדיה. אורן מספר כי כבר ב-2010 נערך קורס "עריכה ציונית" בוויקיפדיה על ידי מועצת יש"ע. "הגיוס לקורס הזה נעשה בגלל ש'וויקיפדיה אתאיסטית ושמאלנית'. הגיעו עשרות אנשים לקורס, עברו את ההדרכה ומאז היו עוד ועוד הדרכות. מהצד הימני והדתי אנחנו רואים שיש פעילות של כבר יותר מעשור של גיוס והכשרה של עורכים, ויש לזה תוצאות".

הוא מספר שיש ערך שמדי פעם עולה שוב לכותרות והוא "אלימות מתנחלים". "יש ערך כזה בוויקיפדיה האנגלית, שעוסק בפעולות תג מחיר, מאבקים שיש לנוער הגבעות עם כוחות הביטחון והתקפות על פעילי שמאל וגם אירועים כמו חווארה. הערך הזה נמחק לחלוטין מוויקיפדיה העברית. לפני כמה חודשים ניסו להחזיר אותו, ולא הצליחו לגייס רוב כדי להחזיר אותו".

למה בעצם כל כך חשוב מה שכתוב בוויקיפדיה?

אורן: "על פי סקרים שנערכו בשנים האחרונות, 84% מהציבור מאמין לוויקיפדיה, זה פי 10 ממה שמאמינים לכנסת, פי 3 ממה שמאמינים למפלגות, פי 2 מהמאמינים לבית המשפט. יותר מהתקשורת, צה"ל. זה אחד הגופים שמידת האמון בו היא הכי גדולה, וזה חוצה מגזרים וחוצה גילים. ילדים עושים שיעורי בית עם ויקיפדיה וראשי ערים מחליטים איך לקרוא לרחובות. אם זה כתוב בוויקיפדיה זו האמת, גם גוגל לוקחת תוצאות מוויקיפדיה ומוציאה אותן ישר למנוע החיפוש. אנחנו כולנו צרכנים שלה, כולנו מאמינים למה שכתוב שם, ובשנים האחרונות אנשים ניצלו את זה כדי לסדר את המציאות".

מה לגבי הטרלות כמו הוספת הח"כים של הליכוד לערך חסרי חוליות?

אורן: "בחיים לא הייתי עושה את זה, אבל יש לנו השחתות על בסיס יומיומי. לקראת חג, למשל, הערך על החג ננעל לעריכה ונפתח לעריכה רק לעורכים ותיקים, כי הוא מועד לפורענות. יש גם השחתות פוליטיות, זה נורא נפוץ. הערך של ח"כ עופר כסיף, למשל, כל הזמן נתון למתקפה. הערך פשיזם - כל כמה ימים מישהו נכנס וכותב בכוונה שזו אידיאולוגיה שמאלנית קיצונית. יש המון ויכוחים סביב איתמר בן גביר. כתוב שהוא פוליטיקאי ימני רדיקלי, אנשים נכנסים ומורידים את הרדיקלי. עוצמה יהודית היא מפלגת ימין ולא מפלגת ימין קיצונית, יש ניסיונות למרכז את השוליים".

 

"האג'נדה שלי היא לא להפוך את ויקיפדיה מימנית לשמאלנית, אלא להחזיר את ויקיפדיה לערכים של ויקיפדיה", מבהיר אורן. "חוקים מאוד ברורים של כתיבה ניטרלית, עובדתית, הסתמכות על סימוכין, כל החוקים האלה שפשוט נשברים בגלל אג'נדות פוליטיות, גם משמאל וגם מימין, אבל יותר מימין, יותר מהדתיים. אני עומד לבד מול 10 שמפרים את הכללים, לפעמים".

הוא אגב מתנדב בוויקיפדיה, ומבהיר כי "הוא רק מפסיד כסף ולקוחות" בגלל הפעילות שלו שם: "זה שותה לי את החיים". לדבריו, פרט למיעוט קטן של עורכים בתשלום, כל העורכים הם מתנדבים, כולל מפעילי המערכת, המנטרים והביורוקרטים.

"מאז ומעולם היה מאבק על התודעה בוויקיפדיה"

אבל יש גם עורכים בוויקיפדיה שמתרחקים מהקלחת הפוליטית. אחד מהם הוא דוד גורדון, אשר אומר לגבי הרפורמה: "אני מודה שאני לא מתעסק עם זה כמעט, אלא מתעסק בערכים אחרים. בגדול לא הרגשתי שיש שינוי מהותי, תמיד יש ויכוחים מסביב לערכים. מדי פעם יש חסימות או אי הסכמות שעוברות לטונים גבוהים".

מה לגבי כותבים בתשלום?

גורדון: "זה די נפוץ, וזה גם מוסדר מזמן. ויקיפדיה יודעת לשמור על אובייקטיביות יחסית גם כשיש מישהו שהוא סובייקטיבי. עורך שרואה עריכה של מישהו בתשלום יודע להתייחס לזה - שצריך לתקן את השפה, לבדוק מקורות. בדרך כלל מקצוענים שכותבים בתשלום יודעים פחות או יותר לעשות את זה הוגן. הם לא ידגישו את הדברים הרעים, אבל גם לא יעשו דברים לא לגיטימיים".

לגבי ההשחתות, כמו של הערך חסרי חוליות, אומר גורדון: "בדרך כלל דברים כאלה מזהים תוך שנייה וחצי. לפעמים מישהו מוצא שטות בוויקיפדיה, מצלם מסך ומפרסם את בטוויטר, ואז יש אנשים שמתייגים אותי. ב-80% מהפעמים, עד שאני כבר מגיע לערך, כבר מזמן שחזרו או ביטלו את העריכה המצחיקה, המעצבנת או המקללת. רוב ההשחתות האלה לא שורדות".

"מאז ומעולם היה מאבק על התודעה בוויקיפדיה. איך אומרים? כשעץ נופל ביער אתה מקבל שלוש גרסאות - שלי, שלך ושל העץ", מסכם ש', עורך בוויקיפדיה. "אין דרך להימנע מזה כי העורכים הם בני אדם בעלי דעה ותפיסת עולם. מה שמאזן את זה היא נוכחותם של עורכים בעלי דעות מנוגדות. זה יוצר איזון. לתחושתי אין שינוי במאזן, רק הקצנה של הצדדים – וזה בסדר".