"צורך אמיתי לשנות": היזמיות הישראליות שרוצות להחליף את בדיקות השתן

הסטארטאפ הישראלי URIna (אורינה) שהוקם בספטמבר 2025, מתמקד בשדרוג אחת הבדיקות הרפואיות הבסיסיות ביותר - בדיקות שתן. המיזם נולד מתוך חוויה אישית של מנכ"לית החברה, קרן ריבר אברהמי, והוביל לזיהוי בעיה רחבה: בדיקות dipstick, שנמצאות בשימוש שגרתי, מציגות שיעורי שגיאה גבוהים של כ-60% תוצאות שליליות שגויות וכ-15% תוצאות חיוביות שגויות.

"התמודדתי לאורך השנים עם דלקות חוזרות בדרכי השתן והכרתי מקרוב את התהליך המסורבל והלא נעים של בדיקות השתן", מספרת ריבר אברהמי. "נקודת המפנה הגיעה כאשר בתי נדרשה לבצע בדיקת שתן בפעם הראשונה, והביטה בתדהמה בכוסית הצרה מבלי להבין כיצד אמורים להטיל שתן לתוכה. הרגע הזה חידד עבורי עד כמה התהליך הקיים אינו מותאם לנשים, ומכאן נולדה ההבנה שיש צורך אמיתי לשנות אותו".

בהמשך היא הצביעה על בעיה נוספת בבדיקות הקיימות והיא ההמתנה הממושכת לתוצאות מעבדה. הפתרון שמפתחת החברה מוותר לחלוטין על איסוף שתן, ומבוסס על בד וחיישנים ביו-רפואיים, שמבצעים אנליזה בזמן אמת ומעבירים אינדיקציה ישירה לרופא. החברה, שמעסיקה חמש עובדות, גייסה כ-100 אלף דולר, זכתה במקום הראשון בתחרות הסטארטאפים ע"ש קולר של אוניברסיטת תל אביב בשנת 2025, ונמצאת בשלב פיתוח אב טיפוס.

חברה נוספת שזכתה באותה תחרות, רק בשנת 2021, היא FertilAi, שהוקמה על ידי רועי הורוביץ, מעסיקה כיום כ-13 עובדים בישראל ובעולם, וגייסה עד כה כ-7 מיליון דולר.

החברה פיתחה אפליקציה למטופלות פוריות (1 מתוך כל 6 זוגות בעולם) המקשרת בין מטופלות פוריות ומרפאות במהלך תהליך הטיפול, וכן מערכת קבלת החלטות מבוססת בינה מלאכותית לרופאי פוריות, שמבוססת על דאטה של כ-100 אלף מחזורי IVF. המערכת שימשה בשנת 2025 כ-30 אלף מטופלות בארץ ובעולם, ומציגה שיפור של עד 30% בתוצאות שאיבת ביציות וכ-10% בהחזרת עוברים, כך לדבריהם.

תחרות הסטארטאפים ע"ש קולר של אוניברסיטת תל אביב, מציינת השנה עשור לפעילותה, עם השקעות בהיקף כולל של 400 אלף דולר למיזמים זוכים בשלושה מסלולים - דיפ-טק, קליימט-טק וטכנולוגיות ללא שימוש בחומרים מן החי. בעשור האחרון הפכה התחרות לאחת הזירות הבולטות ליזמות אקדמית בישראל, עם שווי מצטבר של כ-900 מיליון דולר למיזמים הזוכים. בין החברות שצמחו ממנה ניתן למצוא את Remilk, Solutum, Journeyz ו-X-Trodes. ההרשמה לתחרות פתוחה עד מאי, וניתן להירשם כאן.

ד"ר אייל בנימין, מנהל המכון ליזמות ע"ש קולר, מדגיש כי יזמות אינה תגובה רגעית אלא מיומנות נרכשת המתבטאת ביכולת לפעול בתנאי אי-ודאות. לדבריו, תפקיד האקדמיה הוא לפתח אצל היזמים חשיבה מערכתית וחיבור של ידע עמוק לעשייה בעולם האמיתי.

ברוח דומה, חנן ברנד, סמנכ"ל חטיבת הזנק ברשות החדשנות, מציין כי כדי להמשיך להוביל, על ישראל לצמוח מעבר לעולמות הסייבר וה-SaaS אל פתרונות דיפ-טק בתחומי האנרגיה והביוטכנולוגיה. מודל זה, לדבריו, מחייב בנייה סבלנית של טכנולוגיות ליבה במקום מרדף אחר אקזיט מהיר.