כולם רוצים לבנות פה חוות שרתים. אז מה הבעיה עם זה?

בחודש שעבר התקבלה החלטה דרמטית ברשות החשמל, שעצרה אישורים לחיבור חוות שרתים חדשות לרשת החשמל למשך 140 יום, על רקע זינוק בבקשות החיבור של דאטה סנטרים בישראל. לפי רשות החשמל, בתוך כחודשיים התקבלו בקשות בהיקף של כ-19 אלף מגה ואט, שהצטרפו לצבר קיים של כ-8,000 מגה ואט בקשות פתוחות - כך שסך הביקוש המצטבר עומד על כ-27 אלף מגה ואט.

"אנחנו רגילים לחשוב על בינה מלאכותית כתוכנה, אבל בבסיס שלה נמצאת תשתית פיזית כבדה מאוד", אומרת יונית גולדברג, יו"ר איגוד חוות השרתים בישראל ומייסדת ושותפה ב-11Stream. "כל שאילתה מפעילה מעבדים, צורכת חשמל ומייצרת חום שצריך לפנות. ככל שהשימוש ב-AI גדל, גם הצורך בתשתיות הולך וגדל".

המספרים מסבירים למה הרשות לחצה על הבלם. לפי רשות החשמל, שיא הצריכה שנרשם באוגוסט 2025 עמד על כ-15,806 מגה ואט. בדיון בכנסת אמר עוזי זרחיה, סמנכ"ל תכנון ופיתוח בחברת נגה, כי הוגשו בקשות לחיבור דאטה סנטרים בהיקף של 20 אלף מגה ואט, כלומר יותר מצריכת השיא של מדינת ישראל ביום החם ביותר בקיץ. לשם השוואה, שיא הביקוש הנוכחי של משק החשמל בישראל עומד על כ-17 ג'יגה ואט.

ברשות החשמל הסבירו כי בניגוד לצרכנים גדולים מסורתיים, כמו מפעלי תעשייה או בתי חולים, שמציגים עלייה הדרגתית וצפויה בביקוש לחשמל, חוות שרתים יוצרות הסתערות פתאומית ובו-זמנית על משאבי הרשת. מנהל המערכת, שאחראי להפעלת רשת החשמל הארצית, התריע בפני רשות החשמל ושר האנרגיה והתשתיות כי אין באפשרותו לאשר בקשות חיבור נוספות בלי סיכון ליציבות המערכת, ולכן השהה את הטיפול בהן.

ההחלטה לא חלה על פרויקטים שכבר קיבלו התחייבות חתומה ושמירת מקום ברשת. עד עכשיו מערכת החשמל כבר התחייבה לחיבור חוות שרתים בהיקף של כ-1.5 גיגה ואט. אם הפרויקטים האלה יצאו לפועל, הם צפויים להוות כעשרה אחוזים מסך צריכת החשמל הארצית כבר בתחילת העשור הבא - שיעור שלפי רשות החשמל גבוה משמעותית ביחס למדינות מפותחות אחרות, ועומד על פי 3-4 מהיקף כוח העיבוד שהמליצה עליו ועדת נגל.

מאחורי הביקוש עומדת גם הנהירה של יזמים וחברות לתחום, כשבשנתיים האחרונות הודיעו לא פחות מ-12 חברות ציבוריות על כניסה לתחום חוות השרתים. לצד חברות ותיקות כמו בינת, בזק בינלאומי ו-Med One וחברות בין-לאומיות כמו אמזון, גוגל, מיקרוסופט ואורקל, בשנים האחרונות נכנסו או הודיעו על כניסה לתחום שמות כמו עופר ינאי, רני צים, איתן יוחננוף, רמי לוי ועומר אדם, אחד המשקיעים בחברת "ענן". באפריל 2026 הגיעה החברה לשווי שוק של כ-3 מיליארד שקל (כמיליארד דולר) בעקבות עסקת ענק להקמת חוות שרתים בעפולה עבור ענקית ה-AI האמריקאית קרוסו.

לפי מחקר שוק של 11Stream, בישראל פועלים כיום יותר מ-25 אתרי חוות שרתים מסחריים, בקיבולת מחשוב מצטברת של כ-330 מגה ואט IT - ההספק שמיועד לציוד המחשוב עצמו. לדברי גולדברג, כ-90%-95% מהאתרים הקיימים הם בהיקף של פחות מ-30 מגה ואט, בעוד שבעולם מוקמים קמפוסים שמיועדים ל-AI בהספקים של מאות מגה ואט ולעתים אף יותר מג'יגה ואט.

מרבית הפעילות בישראל עדיין מרוכזת במרכז הארץ - בפתח תקווה, מודיעין, שוהם, ראש העין וגוש דן. בשרון מתפתח מסדרון נוסף שכולל את נתניה, כפר סבא ובני ציון. במקביל מוקמים ומתוכננים פרויקטים באזור חיפה, טירת כרמל ויקנעם, וכן בבאר שבע ובאזורים נוספים בנגב. לפי גולדברג, הסיבה להתרחבות צפונה ודרומה אינה רק מחיר הקרקע, ובמקרים רבים הגורם המכריע הוא היכולת לקבל חשמל.

"זמינות החשמל הפכה לצוואר הבקבוק האסטרטגי של התעשייה", אומרת גולדברג. "יזם יכול למצוא קרקע ולהכין תוכניות, אבל בלי מקור חשמל וחיבור לרשת אין למעשה פרויקט".

גם אם צריכת החשמל של כל פעולה בודדת נשמעת קטנה, ההיקפים מצטברים מהר. לפי נתונים שפרסמה גוגל, שאילתת טקסט קצרה בג'מיני צורכת כ-0.24 ואט-שעה. שאילתות Reasoning ארוכות, יצירת תמונות ובעיקר יצירת וידאו יכולות לדרוש הרבה יותר חישוב, והאתגר נוצר כשמכפילים פעולה אחת במאות מיליוני או במיליארדי פעולות ביום.

"צריכת החשמל לכל שאילתה דווקא יורדת ככל שהחומרה והמודלים משתפרים", אומרת גולדברג. "אבל מספר המשתמשים והיקף השימוש גדלים בקצב מהיר יותר. לכן היעילות משתפרת, ובכל זאת סך צריכת החשמל ממשיך לעלות".

אביב חנש, מנהל אגף דאטה סנטר בבזק בינלאומי, אומר כי הגידול בביקוש לחוות שרתים נובע מההאצה הדיגיטלית, מהמעבר המואץ לענן ומהשימוש הגובר ביישומי בינה מלאכותית, שמגדילים את צורכי המחשוב, האחסון והעיבוד של ארגונים. "מדובר בשוק צומח שמושך אליו באופן טבעי גורמים חדשים, כולל יזמים מעולם הנדל"ן והקמעונאות. אך דאטה סנטר הוא הרבה מעבר למבנה, לחשמל ולמערכות מיזוג אוויר. זהו אחד הנכסים הקריטיים ביותר לפעילות הארגון, ולכן חשוב לבחור בגורם שיודע לספק מעטפת הנדסית ותפעולית מלאה, הכוללת קישוריות מהירה, שרידות גבוהה, אבטחת מידע, שירותי אינטגרציה, תמיכה שוטפת ויכולת איתור ותיקון תקלות".

לדברי חנש, תכנון נכון של חוות שרתים יכול לסייע בצמצום צריכת החשמל ועלויות התפעול. "שילוב של מערכות קירור מתקדמות, הפרדה בין מסדרונות חמים וקרים וניהול מדויק של מדד ה-PUE (ראשי תיבות של Power Usage Effectiveness), המשמש לבדיקת היעילות האנרגטית של חוות שרתים, מאפשר להפחית את עומס הקירור ולשפר את היעילות האנרגטית של המתקן. במקביל, ניצול יעיל יותר של משאבי המחשוב ואיחוד תשתיות יכולים לצמצם את מספר המערכות הנדרשות, לחסוך בעלויות חשמל, תחזוקה ושטח ולהפחית את טביעת הרגל הפחמנית של הארגון".

חנש מסביר כי הסבבים האחרונים מול איראן והמצב הביטחוני בישראל הביאו לביקוש נוסף להקמת אתרי גיבוי מוגנים, וחידדו את חשיבות הרציפות העסקית וההיערכות לתרחישי חירום. לדבריו, בשנה האחרונה נרשמה עלייה בביקוש למתקנים תת-קרקעיים וממוגנים, לאתרי הפעלה חלופיים ולפתרונות שמאפשרים מעבר מהיר ורציף בין האתר הראשי לאתר הגיבוי. "תוכנית BCP (Business Continuity Plan - תוכנית להבטחת המשכיות עסקית) צריכה להישען על אתר DR ׁׁ(התאוששות מאסון) פעיל ומאובטח, על מערכות חשמל ואנרגיה עצמאיות ועל יכולת להמשיך להפעיל את המערכות הקריטיות גם במקרה של פגיעה בתשתיות הארציות".

יקי שאלתיאל, מנהל תחום ייעוץ לתשתיות היברידיות ב-HPE ישראל, טוען כי הקפאת האישורים לדאטה סנטרים חדשים מסכנת את היכולת של ישראל להדביק את הצרכים בתחומי ה-AI, החיוניים לביטחון, מחקר וחדשנות. לדבריו, יש מקום לנהל נכון יותר את גל בקשות הצריכה, אבל בלי לעצור פרויקטים שכבר רצים, תוך קביעת לוחות זמנים למימוש אישורים, סינון בקשות ספקולטיביות והתאמת משק החשמל לביקוש שמגיע גם ממכוניות חשמליות ומהגידול הטבעי של התעשייה והאוכלוסייה.

שאלתיאל אומר כי חלק מפינוי קיבולת החשמל יכול להגיע מניצול טוב יותר של סביבות קיימות. לדבריו, בסקרים רבים שבוצעו השנה ללקוחות נמצא כי מתקני המחשב שלהם מאוכלסים בקיבולת חלקית ובמקרים רבים עובדים באופן לא יעיל - עם חומרה ישנה ובזבזנית, ציוד אלקטרומכני מיושן וניצולת נמוכה של מעבדים. לטענתו, שדרוג משמעותי ואיחוד מערכות יכולים להוריד דרמטית את צריכת החשמל ולמעשה לממן את ההשקעה.

"קיימות כמה דרכים להפחתת צריכת האנרגיה ופליטת החום במרכזי נתונים, וכולן מבוססות על המעבר לקירור באמצעות נוזלים ולא באמצעות אוויר בלבד", אומר שאלתיאל. לדבריו, השיטה המתקדמת ביותר היא קירור נוזלי ישיר Direct Liquid Cooling (DLC), ששימשה עד לאחרונה בעיקר מחשבי-על וכיום מותאמת גם לשרתים שמיועדים לחדרי מחשב מסורתיים. מכיוון שנוזל מסוגל לקלוט חום ביעילות הגבוהה פי 10 מאוויר, קירור נוזלי ישיר מאפשר להגיע ליחס PUE הקרוב ל-1.

לדברי שאלתיאל, ברוב מתקני המחשוב הוותיקים בישראל עדיין אין תשתית שמתאימה לפריסת שרתים בקירור נוזלי, משום שהדבר מחייב הובלת מים קרים עד לארונות השרתים. מתקנים חדשים שנבנים כיום כבר מתוכננים עם התשתיות הנדרשות, ובמקביל HPE מובילה כמה פרויקטים לשדרוג חדרי מחשב קיימים לצורך הטמעת מערכות בקירור נוזלי. לדבריו, החלטת רשות החשמל והצורך להפעיל יישומי AI מחדדים את הצורך בבנייה של חדרי מחשב עם פתרונות קירור יעילים, שיאפשרו גם סגירה של מתקנים לא יעילים מהדור הישן.

פתרון נוסף שמציג שאלתיאל הוא הקמת AI Factory מוכן מראש - מערכת AI שמוקמת בתוך קונטיינרים ייעודיים מקוררי מים, עם יחס PUE הקרוב ל-1 וניצול שטח קטן יחסית. כדוגמה הוא הזכיר את מרכז ה-AI הלאומי של בריטניה, שהוקם בתוך ארבעה חודשים בחניון של אוניברסיטת בריסטול ומבוסס על 12 ארונות שרתים מקוררי מים של HPE Cray. לדבריו, לא תמיד יש צורך בהקמת מרכז נתונים גדול ויקר, ואפשר להקים מרכזי Edge Data Center קומפקטיים בתוך קמפוסים קיימים.