"הדברים שפעם לקחו שבועיים או חודש - לוקחים היום שעה"

עד לא מזמן, זוהר וענונו היה בצד של האנשים שהבינה המלאכותית מאיימת על הפרנסה שלהם. הוא צילם וערך קליפים, לימד את עצמו אנימציה ותלת-ממד והגיע לדבריו להכנסות של כ-100 אלף שקל בחודש בשיא. ואז הוא ראה מה מידג'רני מסוגל לייצר בכמה מילים, והבין שהיכולת שהשקיע שנים בפיתוח שלה כבר לא שייכת רק לאנשי מקצוע. "כשיצא מידג'רני, שם הבנתי שהסיפור שלי נגמר", הוא מספר בריאיון ל-mako. "באותו יום הבנתי שהערך שלי בליצור משהו יש מאין שהוא יפה, זהו, הוא נעלם".

היום וענונו, בן 29 ממושב מבקיעים שבעוטף עזה, מתפרנס דווקא מהטכנולוגיה הזאת. הוא הקים את Kolbo.AI, פלטפורמה שמרכזת כלי בינה מלאכותית ליצירת תמונות, וידאו, מוזיקה וקול, ולדבריו הכניסה בחודש האחרון 92 אלף דולר. חודש לפני כן עמדו ההכנסות על 62 אלף דולר, ובחודש שקדם לו על 36 אלף דולר. את העסק הוא מנהל ללא עובדים שכירים. כששואלים אותו כמה אנשים יש בחברה, הוא משיב: "אני והאייג'נטים שלי".

הדרך לשם התחילה במוזיקה. בתיכון ניגן וענונו בלהקת רוק והפך מקלט ליד הבית לאולפן הקלטות. כבר אז התרגל ללמד את עצמו תוכנות, ובהמשך פנה גם לצילום ולעריכת וידאו. הוא התחיל ליצור קליפים, ואחרי השחרור המשיך לעבוד עם אומנים והרחיב את העיסוק גם לסרטים קצרים ולהפקות נוספות.

את התוצאות יש סיכוי שכבר ראיתם: וענונו חתום כצלם הראשי וכעורך הווידאו ב"שמור עלי" של אומני ישראל, עבד על הצילום והפקת הווידאו ב"תנו לגדול בשקט", בהשתתפות נועה קירל, עמיר בניון, נסרין קדרי ושלומי שבת, ועל הצבע, האפקטים ואנימציית התלת-ממד ב"כל הבאז" של אנה זק. "גם לימדתי את עצמי את כל התוכנות ואת כל הצילום לבד, לא למדתי את זה איפשהו", הוא מספר.

אחרי כמה שנים בתחום חיפש עבודה שתאפשר לו לעשות יותר מהמחשב, ולימד את עצמו תלת-ממד ואנימציה. העיסוק החדש הביא איתו גם לקוחות מחו"ל, אבל בהמשך הגיעו המלחמה, המילואים וההתפתחות המהירה של כלי הבינה המלאכותית. וענונו מספר שהתחיל לאבד לקוחות ולחשוב מה יעשה הלאה. "התחלתי לנסות להבין מה אני יכול לעשות עם כל הידע שכן יש לי. הייתי צריך לעבוד עם כלי AI גם בעבודה שלי, ועם הזמן ראיתי את כל הבעיות שחוויתי כשעבדתי איתם. ככה הגיע לי הרעיון לפתח את Kolbo.AI".

איך מרגישים כשרואים כלי שעושה בתוך דקות עבודה שלמדת במשך שנים?
"תראה, העולם הוא עולם קשוח, אין מה לעשות. לפני זה הייתי מתחרה עם פרילנסרים אחרים, עכשיו מכונה עושה את זה. אז אתה מנסה לחשוב איזה ערך מוסף אתה כן יכול להביא".

ומה נשאר לך להביא?
"קודם כל - הטאץ' האנושי. רוב הלקוחות לא יודעים מה הם רוצים. אם אני מדבר עם לקוח ומבין בסאבטקסט מה הוא רוצה, אני יודע לתת לו מענה בעזרת AI, תלת-ממד או צילום. אבל הדברים שפעם לקחו שבועיים או חודש, לוקחים שעה. אז איך אתה מתמחר את הדבר הזה? זה בעיקר הדבר שהטריד אותי. אני לא חשבתי שלא תהיה לי עבודה. לאנשים יצירתיים תמיד תהיה עבודה, לאנשים שיודעים לדבר תמיד תהיה עבודה. אבל באמת איך אתה מתמחר את זה? זה בעייתי".

ל-Kolbo קדמו שני ניסיונות אחרים להקים מוצר. "אחד היה תוסף לתוכנת תלת-ממד. שילמתי למישהו לפתח לי, זו הייתה די טעות. אחר כך עשיתי תוסף לכרום, גם מתוך משהו שחוויתי בעבודה עם לקוחות. הרעיון השלישי באמת היה Kolbo.AI, שכלם אמרו לי בהתחלה שאני חי בסרט".

כמה כסף השקעת בניסיונות שלא הצליחו?
"בתוסף ההוא השקעתי איזה 6,000 דולר על הפיתוח, ששילמתי למתכנת. ערכתי את הסרטונים לעצמי, עשיתי את כל השיווק בעצמי. אם הייתי צריך לשלם לאנשים אחרים, זה היה עולה יותר. זה משהו שחוזר על עצמו, אני כל הזמן מנסה להשתמש ביתרונות היחסיים שלי".

את ההשקעה ניסה לשמור מצומצמת, הוא מסביר, עד שיראה שהמוצר עובד ויש הצדקה להמשיך לפתח אותו. את אב הטיפוס של Kolbo בנה בעזרת Lovable, שירות שמאפשר לבנות יישומים באמצעות הוראות בשפה טבעית. הוא גילה את החברה כשהייתה בתחילת דרכה והשתתף בתחרות שערכה לבניית אתר בתוך 48 שעות.

"ישבתי איזה 18 שעות ביום, וה-AI היה ממש מטומטם אז. זה לא כמו היום. פשוט חרשתי לו את הצורה, הגשתי סרטון, זכיתי בתחרות", הוא מספר. הקרדיטים שקיבל בעקבות הזכייה אפשרו לו להמשיך לבנות את אב הטיפוס הראשון.

בלי מתכנתים?
"כשהתחלתי להקים את Kolbo כן שכרתי בית תוכנה הודי בהתחלה, כדי לוודא שאני לא עושה טעויות ופאקים. אבל פיטרתי אותם אחרי בערך חודשיים, כי ה-AI כבר התחיל לצבור תאוצה וראיתי שהם לא בכיוון. ומאז אני רץ לבד, לגמרי".

מה אפשר לעשות בפלטפורמה?
"ברמה הפשוטה, זו פלטפורמה שמאחדת את מודלי ה-AI הכי חזקים במקום אחד. מעבר לזה, יש בה הרבה תכונות שעוזרות לאנשים שעובדים עם AI ליצור תוכן יותר מהר ויותר איכותי. וידאו, תמונות, מוזיקה. בסוף אתה נכנס ליצור משהו עם AI, אתה פשוט רוצה את התוצאה. אבל יש מלא עבודה שחורה מסביב. Kolbo, ברמה הכי פשוטה, מנסה לחסל את העבודה השחורה הזאת".

הוא מתאר עבודה שמחולקת לפרויקטים, שבהם אפשר ליצור דמות, להפיק תמונות וסרטונים שלה ולחבר אליהם קול. לפי ההסבר שלו, המערכת נעזרת גם בבחירות המשתמש כדי להתאים אליו תוצרים נוספים. "נגיד יצרת קריאייטיב, עשית כמה תמונות וכמה סרטונים, סימנת לייק על דברים שאהבת ודיסלייק על תוצאות שלא אהבת. הפלטפורמה לומדת את זה מאחורי הקלעים. יש סוכן שנקרא קובי, שיודע ליצור לך אחר כך קריאייטיבים על בסיס הפרויקט הראשון שעשית".

את השיטה הזאת הוא מיישם גם בחשבונות שלו. לדבריו, בתוך כחודש צמח חשבון האינסטגרם האישי שלו מכ-6,000 עוקבים לכ-180 אלף, בין היתר בעקבות סרטונים בהשראת אירועים תנ"כיים ומשחקי מחשב נוסטלגיים. "ראיתי טרנד והסרטונים היו די גרועים. אמרתי, אני בטוח יכול לעשות את זה יותר טוב. עשיתי סרטון עם הפלטפורמה, ואחרי שמשהו הצליח היה לי מאוד קל לשכפל את זה ולעשות את זה על מלא קונספטים. כבר היה לי פרויקט אחד שעבד טוב. אחר כך עשינו טרנד של משחקי נוסטלגיה. אותו קונספט: אתה עושה פעם אחת ידנית, הפלטפורמה לומדת ואז אתה נותן לה לשכפל את זה".

למה לשלם על Kolbo ולא לעבוד ישירות עם הכלים שהיא מרכזת?
"כשאנחנו עובדים מול הספקים ישירות, אנחנו יכולים לקבל דילים יותר טובים ולתת את ההנחה. ואם אתה רוצה לעבוד בהיקף גדול, אולי עם חברי צוות, יהיה לך קשה לסנכרן את זה בעצמך. אתה תצטרך ליצור מיני-פלטפורמה משלך, ויש מצב שכל כאב הראש הזה בסוף יעלה לך אותו דבר או יותר".

מול פלטפורמות מתחרות הוא מצביע גם על מבחר המודלים, ההתאמה לעברית ותנאי השימוש בקרדיטים. "אצלנו הקרדיטים מצטברים. אם ניצלת רק חצי מהקרדיטים בחודש אחד, בחודש הבא זה נצבר. יש גם מודלים שאין אצל חלק מהמתחרים. למשל, שכפול קול שתומך בעברית. ממש נאבקנו שיהיו המודלים שיותר מתאימים".

לפי וענונו, המנויים מתחילים ב-27 דולר בחודש, ואפשר גם לרכוש קרדיטים באופן חד-פעמי, החל מ-15 דולר. משתמשים חדשים מקבלים קרדיטים להתנסות, אבל בקרב הלקוחות המקצועיים ההוצאות יכולות להגיע לסכומים גבוהים בהרבה.

"יש הרבה פרילנסרים שהם סוג של תחום חדש שנקרא יוצר AI. זה משהו היברידי בין איש קריאייטיב לעורך וידאו. הם יכולים להוציא לפעמים גם 4,000 דולר בחודש. אם יש להם מספיק לקוחות, זה לא משנה להם, הם מגלגלים את זה על הלקוח.

"עוד סוג של לקוחות הוא צוותי שיווק פנימיים בחברות, שבונים לעצמם מחלקת AI. בדרך כלל זה שניים-שלושה אנשים, שעובדים ביחד על קריאייטיבים. ויש עורכי וידאו שפשוט משלבים את זה בעריכה שלהם".

היא כבר רווחית?
"כן, היא רווחית. הכל במימון עצמי, אין לי עובדים".

לא מפחיד אותך שאחת מענקיות ה-AI תציע פתאום את אותן יכולות ותהפוך את הפלטפורמה למיותרת?
"מאיך שאני רואה את השוק, ChatGPT או קלוד יודעים לעבוד עם Kolbo. הם עובדים הכי טוב ביחד. בסוף, עורך או יוצר רוצה לעבוד עם הכלים הכי טובים. הקשב העיקרי שלהם הוא ליצור AI שטוב בהכל, ולאו דווקא לפתור את הבעיות ליוצרי AI או לעורכי וידאו. מאיך שאני רואה את זה, הם רק מרימים לנו להנחתות כל הזמן. הם עוזרים לנו לתת כלים ליוצרים ליצור יותר טוב".

כשמדברים על עתיד ההפקות, הוא מעריך שהצילום והבינה המלאכותית ימשיכו להתקיים זה לצד זה, לעתים בתוך אותה סצנה. "אני חושב שזה הולך להיות היברידי. כבר ראיתי פרומואים לתוכניות שאתה מכיר שהשתמשו בזה. מצלמים את השחקנים, מכניסים את זה למודל AI שיודע להחליף את התאורה ואת הסביבה, קצת כמו גרין סקרין".

לדבריו, השינוי יגיע גם לסוג העבודה שעדיין יצריך נוכחות של אנשים על הסט. "יכול להיות שבשוטים מסוימים, במקום פעלולנים פשוט יעשו את זה ב-AI. אבל את הקלוז-אפים, הדיאלוגים והמימיקות הקטנות כנראה יצלמו. אני חושב שהאנשים המפורסמים הם חלק ממה שמחזיק את התעשייה הזאת. ישתמשו ביתרון הכי גדול שלהם, האנושיות. המשחק הרבה יותר טוב כשהוא אנושי".

מבחינת ההוצאות, הוא מתאר אפשרות לצמצום משמעותי בכוח האדם בחלק מעבודות האפקטים. "זה או שאתה משלם לצוות שלם של אנשי VFX ותלת-ממד, או שאתה עושה כמה פרומפטים, אולי עם בן אדם או שניים מאוד מוכשרים, שיש להם ראייה עיצובית מאוד טובה. זה חוסך ארגזים של כסף, בעיקר על כוח עבודה".

אלא שגם היום, לצד סרטונים מרשימים, הרשת מלאה בתוצרי AI שקשה להתעלם מהבעיות בהם. וענונו תולה את הפער גם במועד שבו נוצרו וגם באדם שמפעיל את הכלים. "אתה יכול לראות היום פרסומת AI שנוצרה לפני חצי שנה, והכלים היו אחרים. וכמובן יש גם עניין של טעם ויכולות אישיות. אם תביא במאי עם טעם טוב, הוא יכול להוציא גם מ-AI בן שנה ושנתיים תוצאות שיוצר אחר לא יוציא גם עם ה-AI הכי טוב של היום".

מבחינתו, כאן נמצא היתרון של אנשי המקצוע שכבר צברו ניסיון לפני כניסת הטכנולוגיה. "יש המון השפעה דווקא לאנשים הוותיקים, עם הכישורים של הבימוי וההבנה. זה מכפיל כוח עם ה-AI, זה לא יכול להחליף את זה בינתיים".

גם להתלהבות שלו מהיכולות יש גבולות. כשאני שואל מה הכלים עדיין לא עושים מספיק טוב, הוא מונה דיאלוגים בין דמויות, משחק ופיתוח רעיונות. "הומור, הוא לא מצליח להבין עדיין מימיקות של הומור בצורה טובה. בטח לא בין תרבויות. הומור ישראלי, למשל, יהיה לו מאוד קשה", הוא אומר. "אבל אני שם כוכבית על כל מה שאני אומר: אם תביא לו מספיק ידע ומידע, ותיתן לו דוגמאות של מה היה טוב ומה לא היה טוב, זה פותר הרבה מהפערים האלו".

את העסק הזה הוא בונה לצד שירות מילואים ממושך, שלדבריו הצטבר ליותר מ-300 ימים מאז תחילת המלחמה. "בין ההפסקות אתה פותח את הלפטופ. המחשב יכול להיות מחובר לסוכנים שאני עובד איתם ומפתח איתם. בונים כמה שיותר אוטומציות, בעיקר לתמיכה ושירות לקוחות. בסוף אין לנו ברירה, אז מסתדרים".

לצילום קליפים בעצמו הוא כבר מתקשה לראות את עצמו חוזר. "אני אישית, קשה לי להאמין", הוא משיב. אבל המעבר שלו לעסק החדש מעלה גם שאלה על מי שנשארו בתחום: איך מרגישים כשמפתחים כלי שעשוי לצמצם את העבודה של הקולגות שלך?

"היו לי שיחות על זה עם קולגות. בסוף יש מגמה שאי אפשר להתכחש אליה, ואני אפילו רואה בזה סוג של שליחות", הוא אומר. "אני מעדיף לפחות להיות זה שמנסה להכניס אותם לעולם הזה. לפעמים אני עולה איתם לזום בחינם לשעות, רק להדריך אותם, בעיקר חבר'ה שעוד לא נכנסו לעולם הזה. אני אומר להם: 'תקשיבו, יש לכם יתרון, אני יודע כמה אתם מוכשרים. בואו תלמדו לעבוד איתו ותמשיכו להתפרנס מזה'. זה בא בכל מקרה, אז אני מעדיף לפחות ליצור להם את הכלים ליצור עם זה".