שוות עשרות אלפי שקלים בחודש? המספרים האמיתיים של תעשיית המשפיענים בישראל נחשפים

בתוכנית "התלוש של המדינה" בהנחיית שאול אמסטרדמסקי חשפה בשבוע שעבר יוצרת התוכן מיה דגן כי היא מרוויחה 50 אלף שקל ברוטו בחודש, ובסופו של דבר התברגה במקום השני בטבלה שיאני השכר, אחרי עורך דין פלילי. דגן בעצמה מעידה שיש משפיעניות עסוקות ממנה, שיש להן יותר עוקבים וקמפיינים - והמשכורות שלהן עולות בהתאם. כך משפיעניות יכולות להרוויח גם עשרות ואפילו מאות אלפי שקלים בחודש.

אבל האם השכר הגבוה באמת מצדיק את זה? חברת הטכנולוגיה הישראלית Humanz, שדרכה עוברים כ-40% מקמפייני המשפיענים בישראל, מפרסמת היום (א') דוח שעושה סדר במספרים של התעשייה.

הדוח, שמבוסס על מאות קמפיינים אורגניים שנמדדו במערכת, מציב לראשונה נקודות ייחוס (Benchmarks) מדויקות לשוק המקומי. זאת על רקע המגמה העולמית, במסגרתה שווי שוק המשפיענים הגלובלי צפוי להגיע לכ-480 מיליארד דולר עד שנת 2027 עם צמיחה שנתית של 26%. כ-71% מהארגונים כבר הגדילו את ההשקעה ביוצרי תוכן, כששני שלישים מהתקציבים הללו מגיעים מהסטה של תקציבי מדיה מסורתיים. גם בישראל, בשנה וחצי האחרונות חל גידול בתקציבי השיווק שמופנים ליוצרי תוכן.

הבדיקה נעשתה על קמפיינים שרצו בכל שנת 2025 עד אמצע 2026, נדגמו קמפיינים שרצים לפחות 3 חודשים, מכלל המותגים שיומנז עובדים איתם.

שיעורי המרה גבוהים פי שלושה מהמדיה המסורתית

מאחורי הצמיחה של הענף עומד שינוי עמוק בהרגלי הצריכה: נקודת המוצא לחיפוש המלצות צרכניות עברה ממנועי החיפוש לאינסטגרם ולטיקטוק. בעוד שכלי פרסום דיגיטליים קלאסיים מציגים אחוזי המרה נמוכים יחסית, יוצרי התוכן מצליחים לייצר שיעורי השפעה חריגים. שיעור המרה (Conversion Rate) הוא אחוז האנשים שביצעו את הפעולה הרצויה לאחר שנחשפו לתוכן, למשל לחצו על קישור, רכשו מוצר או השאירו פרטים.

"בעולמות הפייד-מדיה (Paid Media) – כמו מודעות ממומנות ובאנרים בגוגל, מטא וטיקטוק – שיעור ההמרה נע בין 2% ל-3% במקרה המאוד טוב", מסביר שלומי סוקר, Director of growth strategy (מנהל אסטרטגיית צמיחה) ביומנז. "בעולמות המשפיעניות, הנתון הזה נע בין 8% ל-10%, כמעט פי שלושה. יש לזה משמעות מסחרית אמיתית – היא מייצרת את האמון ואת ההנעה לפעולה הרבה יותר טוב מכל כלי שיווקי אחר בעולמות הדיגיטל".

האפקטיביות הזו נובעת מכך שהמשפיענית אינה רק פלטפורמת פרסום, אלא דמות שבנתה מערכת יחסים מתמשכת עם הקהילה שלה. סוקר מתייחס למרכיב האמון, שמתחזק דווקא בתקופה הנוכחית: "ככל שאנחנו רואים יותר ויותר תכנים שנוצרו בעזרת AI, התוכן האותנטי של המשפיענית, שאני מכיר ומדברת 'בגובה העיניים', רק מגביר את כוח ההשפעה שלה".

מכונת מכירות: החזר השקעה (ROI) של פי 5.2

הנתון המרכזי בדוח מצביע על כך שקמפיינים של מכירות דרך משפיעניות מציגים החזר השקעה (ROI) ממוצע של פי 5.2 מהסכום שהושקע בהן. כלומר, על כל שקל שמושקע, המותג מקבל בחזרה 5.2 שקלים בממוצע. מותגים ששילבו אסטרטגיה רחבה (Full Funnel), הכוללת קמפיין מודעות למותג לצד הצעת המכר, העלו את ה-ROI לממוצע של פי 6.5.

"אם היום מנכ"ל של מותג שוקל לעשות קמפיין, הוא יכול לדעת מראש מה כל שקל אמור להחזיר לו", מוסיף סוקר. "עשינו את החלוקה לפי ורטיקלים, תחומים, כי החזר ההשקעה משתנה. זה קשור למסע של הלקוח: קל יותר לקנות חולצה ב-100 שקלים, אבל החלטה על מכשיר חשמלי ב-2,500 שקלים תיקח יותר זמן ומחקר. המשפיענית נותנת את ה-'Social Proof' שמקצר את תהליך המכירה ומייצר אמון סביב המוצר".

תחום המזון מוביל בעלות הצפייה הנמוכה ביותר, עם 3 אגורות בלבד לצפייה - זו העלות הזולה והאפקטיבית ביותר, מפני שסרטוני מתכונים וטיפים לאירוח מעניקים תועלת מיידית, נשמרים ומשותפים הלאה, מה שמוריד את עלות החשיפה האורגנית למינימום. אחריו תחום הבית עם 5 אגורות, שמגיע לקהל שאוהב לשמור טיפים ופטנטים לבית.

מנגד, תחומי הביוטי והקוסמטיקה הם היקרים ביותר מבחינת עלות צפייה, עם 8 אגורות בממוצע, אף שלפי הדוח הם עדיין שומרים על החזר השקעה של יותר מפי חמישה. הסיבה לכך שזו הקטגוריה היקרה ביותר לצפייה היא שתחום זה מהווה "אוקיינוס אדום" וצפוף ברשת. מותגים נדרשים לייצר קריאייטיב בולט, שכן קוד קופון מסורתי כבר אינו מספיק כדי להניע את הקהל.

עוד עולה מהדוח כי העלות הממוצעת לצפייה אורגנית (CPV) בישראל עומדת על 7 אגורות, בעוד שהעלות הממוצעת למעורבות (CPE), הכוללת לייקים, תגובות ושמירות, היא 1.54 שקל.

הנתונים מערערים גם את ההנחה שמותגים חייבים לעבוד עם כוכבי הרשת הגדולים ביותר. לפי Humanz, משפיעני A-List, משפיעני Mid ומיקרו-משפיענים מציגים החזר השקעה דומה בקמפיינים מכירתיים, סביב פי 5.2. ההבדל, לפי החברה, הוא בתפקיד שכל אחד ממלא: הגדולים מספקים חשיפה רחבה, בעוד שהקטנים יותר מייצרים קרבה ואמון שמובילים להמרות.

עוד עולה כי עבודה ממושכת עם אותו משפיען משפרת את ביצועי המכירות בכ-11% לעומת שיתופי פעולה חד-פעמיים. בנוסף, בחירת משפיענים באמצעות ניתוח דאטה ולא לפי אינטואיציה בלבד יכולה, לפי הדוח, להגדיל את החזר ההשקעה עד פי 2.4.

כדי להמחיש את המספרים במונחים כלכליים, סוקר מסביר: "סטורי-סט (פעימה - רצף סטוריז באותו נושא) של משפיענית A-List מביא בדרך כלל בין 80 ל-100 אלף צפיות. כשכל צפייה עולה בממוצע שבע אגורות, המשמעות היא רווח של קצת יותר מ-20 אלף שקלים רק על סטורי-סט אחד, לפני קידום תוכן נוסף והופעות באירועים".

הבחירה במשפיענים ומגמת הקרוס-מדיה

על פי סוקר, ההתאמה בין המשפיענית למוצר היא קריטית, והמשפיעניות עצמן בוררות בקפידה את שיתופי הפעולה: "אם המשפיענית תפרסם מוצרים שלא רלוונטיים לקהל שלה, בסוף יסירו לה עוקב. אם היא רואה תוך חודשיים שהיא לא מוכרת בכמויות שהיא רגילה, היא תבין שהקהילה שלה לא מתחברת לזה ותעצור את הקמפיין. יש משפיעניות, כמו דה דקל למשל, שיסרבו לעבוד עם מוצרים מסוימים אם הרכיבים בהם לא מספיק איכותיים בעיניהן, לא משנה כמה כסף יוצע להן".

לצד זה, הכוח הכלכלי של המשפיענים פורץ את גבולות הרשת ומוביל למהלכי "קרוס-מדיה". "היום משפיעניות מובילות מתרחבות מהמדיה הדיגיטלית גם אל המדיה המסורתית", מציין סוקר. "אנחנו רואים יוצרות חזקות כמו עומר לוי או עינב בובליל בפרסומות טלוויזיה למותגים גדולים. זה פועל גם לכיוון השני – שחקנים וזמרים מבינים את הפוטנציאל ומבקשים להיכנס לעולמות המשפיענים ולעשות את זה בסגנון האותנטי שלהם, כדי לייצר אפיקי הכנסה נוספים".

לירן ליברמן, מנכ"ל Humanz, מסכם: "שוק שיווק המשפיענים הגיע לשלב הבגרות האמיתי שלו. הוא כבר מזמן לא טרנד חולף, אלא סעיף תקציבי משמעותי. עד היום, השוק הזה פעל במידה רבה בשטח אפור, והדוח נולד כדי להביא סטנדרט חדש של שקיפות מבוססת דאטה. יוצרי התוכן הופכים לנכסים אסטרטגיים ולמקור האמון המרכזי של הצרכנים ברשת. ה-Benchmark האורגני מסמן את המעבר מתעשייה שנסמכת על תחושות בטן לאקו-סיסטם מקצועי, מדיד ומדויק".