הפוסט שבלבל לא מעט גולשים: כוכב סרטי המבוגרים שהפך ל"טייס ישראלי" והציל את המטוס

תאוריות הקונספירציה סביב טיסת פליי-דובאי לא נגמרות. ברשתות החברתיות ניתן למצוא לא מעט תמונות ו"הוכחות" משכנעות יותר ופחות סביב אמינות הסיפור. צריך להודות, אם היינו רואים סרט על הטיסה הזאת, כנראה שהיינו חושבים שזה יותר מדי טוב מכדי להיות אמיתי - אבל זאת המציאות שלנו.

אבל לפייק הזה לא התכוננו. מישהו, קשה להגיע למקור, אבל מישהו החליט כנראה להטריל את אזרחי ישראל והעלה פוסט שקרי על זהותו של הטייס שהנחית בסופו את המטוס. נזכיר, כי זהות שני אנשי הצוות שהנחיתו את המטוס בכלל לא פורסמה.

בטקסט נכתב "גיבור: יהונתן סינשטיין, טייס בואינג 737, עלה כנוסע והנחית את המטוס בבטחה כשהבין שמדובר באירוע חירום". יחד עם הטקסט הוסיפו תמונה של ג'וני סינס, או בשמו האמיתי סטיבן וולף, כוכב סרטי המבוגרים שמזמן הפך למם אינטרנטי.

מי שנמצא מספיק זמן ברשת כנראה הבין את ההטרלה מהר, אולם שינוי השם מג'וני סינס ליהונתן סינשטיין ובחירת תמונה של גבר במדי טייס הצליחו עדיין להפיל לא מעט אנשים בפח. זאת, בנוסף לקונספירציות שצמד הטייסים הבריטים שבאמת הנחיתו את המטוס (אבל עדיין לא פורסמו שמותיהם), הם בעצם סוכני מוסד יהודים.

אחד הסימנים שהיו אמורים להרים אצלכם דגל אדום לגבי התמונה, מלבד ההיכרות עם הפרסונה האינטרנטית של סינס, היא העובדה שהוא לובש חולצה לבנה של חברת התעופה דלתא, וגם השם שלה כתוב בשגיאת כתיב מכיוון שנוצרה ב-AI. אם קיבלתם במקרה את התמונה בוואטסאפ או כל רשת אחרת, כל מה שהיה צריך כדי להבין שמדובר בהטרלה הוא לעשות חיפוש תמונת גוגל - מה שהיה מוביל להסבר AI על הבדיחה המוכרת וגם פוסטים ישנים יותר עם אותה תמונה אבל כיתובים אחרים, למשל פוסט שבו נכתב שהוא אחראי להתרסקות של מטוס דלתא, כמובן גם זה פייק.

לצערנו, ה-AI לא רק מייצר פייקים בקלות, הוא גם יכול להטעות. לפני כמה שעות, אם הייתם כותבים את השם יהונתן סינשטיין בגוגל, הוא היה מוביל אתכם לתשובת AI של גוגל overview שבו נכתב ש"הוא טייס ישראלי שהנחית את מטוס פליי-דובאי בבטחה". מה שמראה שגם מודל הבינה מלאכותית של גוגל ניזון ממידע שמגיע לאינטרנט ויכול להטעות בהתאם.

כמו כל דבר בארץ, גם הבדיחה של ג'וני סינס הפכה לפוליטית כאשר עלתה בקבוצה בשם "אילה חסון הקבוצה הימנית 1". שם חלק מהמשתמשים הבינו את ההטרלה, אבל חלק ממש האמינו ושיבחו אותו על פועלו. בתגובה, ניתן למצוא פוסטים בפייסבוק אשר משתמשים בכך כדי "להוכיח" עליונות על אוכלוסיות עם אוריינות דיגיטלית פחות גבוהה.

בכל מקרה, אנחנו כאן כדי להזכיר שלא כל דבר שרואים ברשתות החברתיות הוא אמיתי, תמיד עדיף להסתמך על מקורות מהימנים וכלי תקשורת רציניים שעושים בדיקות לפני שהם מעלים כל דבר שמגיע אליהם בוואטסאפ.