קשה להסביר את המנטליות הישראלית למי שלא נולד, גדל והתחנך לתוכה. עוד יותר קשה להסביר את המנטליות של היזמות הטכנולוגית בישראל, ומה שמייחד אותה מיזמות בכל מקום אחר בעולם. מי שבכל זאת הצליח לפרוץ את החומה הזו, להפוך לישראלי מן המניין - קיבוצניק לשעבר, לוחם בגולני ויזם מצליח הוא ג'ו חיון, נשיא ומייסד משותף בחברת הביוטק אינספירה טכנולוגיות שנסחרת בבורסת נאסד"ק וגייסה עד היום 37.5 מיליון דולר.

"גדלתי בקייפטאון שבדרום אפריקה וכמעט כל החיים שלי הייתי בבית ספר יהודי פרטי. גדלתי במסגרת שמזכירה חינוך אנגלי, בה הולכים לבית הספר עם חליפה, בלייזר ועניבה. הכל נורא קורקטי ותחרותי", נזכר חיון בשיחה עם mako. "בבית הספר לא הייתי תלמיד טוב. רוב החיים היה לי קשה ללמוד, במקצועות ריאליים כמו מתמטיקה הייתי מקבל מאה, אבל בכל שאר המקצועות נכשלתי, לא משנה כמה למדתי. מה שעזר לי זה שהייתי פעיל בספורט. כל יום הייתי מתאמן 3-4 שעות בכדורגל, טניס, קריקט, כדורסל, ריצה, קראטה וג'ודו. זה לימד אותי איך להיות נחוש, איך לנצח ואיך להפסיד בכבוד".

"גדלתי בקהילה יהודית בה אבא שלי שימש כסגן הנשיא. המצב הכלכלי שלנו היה מצוין, הסביבה הייתה מטופחת, אבל זו הייתה סביבה מאוד חומרית ותחרותית. לדוגמה, לבשתי רק מותגים. ככה זה היה מקובל, גם אם בהסתכלות אחורה אלו דברים לא חשובים. בגיל 19 התחלתי ללמוד מנהל עסקים בקולג' פרטי, אבל משהו בער בי. החלטתי לעזוב את המשפחה, לעלות על מטוס ולהגיע לישראל".

חיון נחת בקיבוץ נען, "עם חולצה של פולו", לדבריו, ועבד על טרקטור ובחלוקת כביסה. "הגעתי ממקום מאוד מודרני לעומת מה שהיה בישראל בשנת 1993. עברתי תהליך הסתגלות, עשיתי מכינה לעולים והתקבלתי לאוניברסיטת חיפה, אבל כשהתחלתי את הלימודים לא הבנתי כלום. חלק מהמרצים היו עולים חדשים בעצמם והיה לי קשה להבין אותם עם העברית השבורה שלי. לא הבנתי את התרבות, מה מצחיק אנשים, לא מצאתי את עצמי. אמרתי לעצמי שמשהו לא בסדר פה. רציתי להגיע לישראל כדי להיות ישראלי, אבל לא הצלחתי בזה".

בשלב הזה הבין חיון שהדרך ללב החברה הישראלית עוברת דרך צה"ל. מהאוניברסיטה, הוא לקח אוטובוס ללשכת הגיוס וביקש להתגייס. "תוך כמה ימים כבר התגייסתי לגולני. הייתי אמור להתגייס למודיעין בגלל שהייתה לי אנגלית כשפת אם, אבל התחננתי להגיע לקרבי. הטירונות בגולני הייתה נקודת המפנה בחיים שלי".

"אחת מהבעיות הכי קשות של עולים חדשים, היא שאתה מוקף בעולים גם כן, וכל מה שהם עושים זה לדבר אחד עם השני על כמה טוב היה להם במקום שהם באו ממנו. גם אם זה לא מדויק, זה מאוד מקשה על ההתמודדות היומיומית", נזכר חיון. "לכן, השירות הצבאי שלי עם ישראלים היה מאוד משמעותי, למדתי להתמודד עם קושי וגם נחשפתי לתרבות הישראלית. לאט לאט התחלתי להבין כמה ישראל היא מדינה מגוונת, הכרתי אנשים שבאו ממצבים סוציו-אקונומיים שונים וזה הדהים אותי. יום אחד הגעתי לבית של חבר מהצבא וגיליתי שהוא גר עם עוד 7 אחים בבית של 20 מטר מרובע. פתאום הבנתי איזה כוח ואומץ יש לאנשים, זה עזר לי להבין איך מתמודדים עם אתגרים ומתגברים עליהם".

ג'ו חיון, מייסד ונשיא אינספירה, בצבא (צילום: פרטי)
ג'ו חיון, מייסד ונשיא אינספירה, בצבא | צילום: פרטי

לאחר שסיים את השירות בצה"ל, השלים חיון תואר במנהל עסקים וכן גם תואר שני במימון ושוק ההון. "העבודה הראשונה שלי הייתה ככלכלן ברכבת ישראל. עבדתי מסביב לשעון, הגדלתי ראש וניסיתי לפתור עוד ועוד בעיות", הוא נזכר. בהמשך דרכו, עבד חיון כגזבר בחברת הסטארטאפ Elscint Technologies. "אחרי כמה שבועות, ראיתי שאחרי שעתיים כל יום אני כבר מסיים את כל מה שביקשו ממני, בזכות כלים ופתרונות טכנולוגיים. אפשר להגיד שהיה לי משעמם", הוא אומר.

לאחר שעבד בכמה חברות גדולות, בין היתר בענקית הביטחונית פלסן, הבין חיון, בפעם השנייה בחייו, שמשהו חייב להשתנות. "כל החיים הייתי רגיל לעבוד קשה. התרגלתי לחשוב איך לשפר ולייעל דברים, עד שבסוף זה השתלט על החיים שלי ולפעמים גם פגע באיזונים עם הבית והמשפחה. זה היה בסוף שנות ה-30, תחילת ה-40 שלי כשהבנתי שאני לא רוצה עוד לעבוד בחברה גדולה. לא עניין אותי להיות עצמאי, אבל היה לי חשוב לעשות משהו מעניין, משהו שישפיע. רציתי להביא חדשנות מחוץ למסגרת. הסיכון לקפוץ למים היה מטורף, אבל עשיתי את זה בכל זאת".

בשנת 2018 הקים חיון יחד עם דגי בן נון (המשמש כמנכ"ל) את חברת אינספירה טכנולוגיות (inspira technologies), בתחילה ביקנעם מתוך רצון להשקיע בפריפריה. החברה שמה לה למטרה להביא למהפכה בתחום מכונות ההנשמה, צורך שהתגבר לנוכח מגפת הקורונה שפרצה ב-2020.

ג'ו חיון, מייסד ונשיא אינספירה (צילום: אינספירה)
ג'ו חיון, מייסד ונשיא אינספירה | צילום: אינספירה

המכשיר שמפתחת החברה מתוכנן לשאוב את דם המטופל באמצעות קנולה דו-צינורית מהווריד הצווארי, לבצע חמצון ופינוי של פחמן דו-חמצני ולהשיב את הדם המחומצן אל גוף המטופל, עד להעלאת רמת הסטורציה בדם אל הרמה התקינה, כשהמטופל נמצא בהכרה מלאה. המערכת מתוכננת לשאוב נפחי דם נמוכים ובכך להפחית את הסיכונים לקרישת דם, המוליזה, דימומים וזיהומים. בשנים שחלפו מאז, גדלה החברה מצוות של 3 מייסדים ל-50 עובדים.

במילים אחרות, החברה עושה שימוש בטכנולוגיה של לב-ריאה מלאכותית, בדומה מאוד לנעשה בדיאליזה עבור חולים במחלת כליות. "אני נשיא החברה, אנחנו במקום מאוד מעניין היום", הוא מסכם. "אנחנו מפתחים טכנולוגיה למוצר שמיועד להחליף את מכונת ההנשמה. אם היום לבן אדם יש קושי נשימתי והוא מגיע לטיפול נמרץ, מטפלים בו עם מסכת חמצן. זה טיפול מיושן. אנחנו שואפים להכניס לטיפול הזה את הפן הטכנולוגי, שעוד לא קיים בצורה מספקת בתחום".