ערב ל"ג בעומר: הסטארטאפ שמזהה שריפות באמצעות צליל - עוד לפני שרואים עשן

יום העצמאות 2025, של שנה שעברה, ייזכר בגלל שריפות הענק שפרצו בו. כמה חודשים לפני כן, בינואר 2025 פרצו שריפות ענק בלוס אנג'לס שגרמו נזק רב, כולל לבתים הוליוודיים.

ד"ר ג'ניה יורקובסקי הוא פיזיקאי בהכשרתו, עם דוקטורט מאוניברסיטת תל אביב וניסיון מקצועי קודם בעולמות המדיקל והדיאגנוסטיקה. החברה שהקים, Firewave, לא מגיעה מתוך עולם הכבאות: לדבריו, במקום לשאול איך מכבים שריפה טוב יותר, הוא שאל איך מגלים אותה הרבה יותר מוקדם.

"בעולם עם שינויי אקלים משמעותיים, שריפות הופכות ליותר ויותר אלימות ודומות יותר להוריקנים בלתי ניתנים לעצירה. גילוי מוקדם מאפשר תגובה מהירה וכיבוי שריפה הרבה לפני שהיא הפכה לאלימה והרסנית", הוא מסביר.

המניע להקמת החברה הגיע גם מתוך סיפור אישי - יורקובסקי שהה בטיול עם משפחתו ביוון, רגע לפני שהשריפה הקטלנית של קיץ 2021 החלה באי אוויה וגרמה לנזק עצום ופינוי של התושבים, תוך כדי שהתפשטה וכילתה עוד ועוד שטחים של האי. החשיפה לשריפה וההבנה כמה מהר משפחות, יישובים, עסקים ואזורים שלמים יכולים למצוא את עצמם תחת איום, עוררו בו את השאלה - איך ייתכן שעדיין מגלים שריפה רק כשהיא כבר גדולה, גלויה ומסוכנת? משם נולד הרעיון לפתח מערכת שלא מחכה לעשן, ללהבות או לדיווח של אזרחים, אלא מזהה את השריפה דרך הצליל שלה.

Firewave הוקמה בסתיו של 2024 ומונה 5 עובדים, כאשר גיבוש הרעיון ופיתוח אבות הטיפוס הראשונים נעשו עוד לפני הקמת החברה. יורקובסקי, שמשמש כשותף מייסד ומנכ"ל בחברה, ואדוארד גרינברג, שותף מייסד וסמנכ"ל הפיתוח של החברה, החלו לעבוד על הקמת החברה ב-2023. יורקובסקי התקבל לתוכנית של קק"ל ומרכז חדשנות כנרת, שם עזרו לו לגבש את העקרונות הראשוניים של פיתוח מוצר ופיתוח עסקי. לאחר בדיקת הרעיון, גיבוש אסטרטגיה ראשונית ושיחות עם אנשי מקצוע ולקוחות פוטנציאליים, הם החלו לפנות למשקיעים.

"הבעיה הגדולה ביותר בעולם השריפות היא לא בהכרח הכיבוי, אלא המניעה והגילוי המאוחר. ברגע שרואים עשן מלמעלה, כשמצלמה קולטת משהו חריג או ברגע שמגיע טלפון מאזרח, פעמים רבות האש כבר הספיקה לצבור עוצמה אדירה, להתפשט בשטח ולהפוך לאירוע יקר ומסוכן", הוא מסביר. "במצב כזה, גם מערך הכיבוי הטוב ביותר נכנס לפעולה מאוחר מדי וכוחות ההתפשטות של האש מהירים וקטלניים. יכולנו לראות את זה בשורה של שריפות שהתרחשו בישראל בשנים האחרונות".

איך בדיוק הטכנולוגיה עובדת?

הטכנולוגיה של Firewave מבוססת על חישה אקוסטית. במילים פשוטות, החברה פורסת בשטח רשת של חיישנים חכמים, מבוססי IoT, שמאזינים לסביבה. אותם חיישנים מנתחים את הרעש שהם קולטים מהסביבה, מריצים מודל AI לזיהוי החתימה האופיינית של שריפת יער, ובמקרה של זיהוי שריפה שולחים התראה דרך מערכת של החברה בענן.

לדבריהם, היתרון של המערכת הוא שהיא לא רק שומעת, אלא גם לומדת. האלגוריתם מתאים את עצמו לכל אזור פריסה, ומסוגל לסנן רעשי רקע כמו רוח, בעלי חיים, פעילות אנושית, כלי רכב או רעשים סביבתיים אחרים. כך, במקום להציף את המערכת בהתראות שווא, המטרה היא להגיע לזיהוי מדויק מאוד של שריפה אמיתית.

החזון הטכנולוגי של החברה הוא להגיע לזיהוי מוקדם מאוד, אפילו של שריפות בשטח קטן מאוד של מטרים בודדים, ולספק התרעה מהירה עם מיקום מדויק.

בישראל Firewave כבר הייתה מעורבת בפיילוטים, מבחני שטח ושיתופי פעולה עם גופים רלוונטיים, בין היתר עם קק"ל ורשות הטבע והגנים. "עם זאת, השאיפה שלנו לא מוגבלת לישראל. להפך, המבט שלנו הוא בין-לאומי, עם דגש על דרום אירופה וצפון אמריקה, ובמיוחד על אזורים כמו קליפורניה, שבהם שריפות ענק הן כבר לא אירוע חריג אלא איום מערכתי על קהילות, תשתיות, נכסים וחברות ביטוח", אומר יורקובסקי.

הוא מסביר כי בישראל ובמקומות רבים בעולם, רוב השריפות בשטחים פתוחים וביערות אינן מתחילות מעצמן אלא מגורם אנושי: "זה יכול להיות רשלנות, מדורות, מנגלים, עבודות תחזוקה, שריפת פסולת, ניצוץ מכלי רכב, פעילות בשטח או הצתה מכוונת".

עונת השריפות בישראל מתחילה לדבריו בפועל כבר באביב ונמשכת עד הסתיו. "התקופה הרגישה מתחילה כבר סביב אפריל ומאי וממשיכה עמוק אל תוך הקיץ ואף הסתיו". שילוב של חום, יובש ורוחות מגדיל את הסיכון, ובתקופות כאלה כל דקה משפיעה.

ל"ג בעומר, שחל הערב, הוא מבחינת החברה נקודת מבחן - זה מועד רגיש במיוחד בגלל ריבוי מוקדי אש בשטחים פתוחים. בתנאים של חום ורוחות, הסיכון עולה. "זה בדיוק סוג התרחישים שממחישים למה צריך מערכות שמסוגלות לזהות מהר אש קטנה לפני שהיא הופכת לאירוע אזורי", אומר יורקובסקי.

היעד של Firewave הוא להפוך לתשתית קבועה באזורים בסיכון. "אנחנו רוצים להגיע למצב שבו הטכנולוגיה שלנו תהיה ביערות יעילה כמו גלאי עשן בתוך בית". מעבר לכך, הם מכוונים גם לשוק הביטוח, בעיקר בארה"ב, שם מיליוני בתים נמצאים בסיכון גבוה ונזק פוטנציאלי נאמד ב-1.3 טריליון דולר.

"בעשורים האחרונים אנו רואים יותר ויותר שריפות עוצמתיות הגורמות לנזק אדיר לטבע, רכוש ואף לאיבוד חיי אדם. עם החמרת משבר האקלים הגורמת ליובש, שריפות הופכות ליותר ויותר אלימות ובלתי ניתנות לעצירה", מסכם יורקובסקי. "באסון הכרמל למשל, היו אזורים בהם טמפרטורת הלהבות הייתה כל כך גבוהה, שהמים המותזים על האש התאדו לפני שהספיקו להגיע אליה. משבר האקלים גורם לשריפות להיות הרסניות יותר והן בתורן, משחררות כמויות עצומות של גזי חממה לאטמוספרה. גזי החממה מחמירים את בעיית האקלים עוד יותר וגורמים לעלייה בעוצמת השריפות. זה מעגל שחייבים לקטוע".