"משכורות התחלתיות של עובד במשרת ג'וניור נעות בין 10,000 ל-12,000 שקל"

אחת הבעיות הגדולות ביותר של סטודנטים שמסיימים לימודים או קורסי הסבות להייטק היא הקושי למצוא את המשרה המלאה הראשונה. רוב המשרות לא פתוחות לג'וניורים, אבל אם לא תתחילו איפשהו – לא תוכלו לצבור אף פעם ניסיון. בנוסף, העלייה בשימוש בבינה מלאכותית עבור כתיבת קוד יכולה לבוא גם על חשבון מתכנתים צעירים.

על רקע זה, תוכנית "לוחמים בהייטק", שפותחת בימים אלו קורסים לחודשים הקרובים, מבהירה כי היא דואגת להשמות של בוגרי התוכנית. התוכנית מציעה כמה מסלולי הכשרה לתחומים מבוקשים בהייטק, בהם סייבר ואבטחת מידע, פיתוח תוכנה, ניהול רשתות תקשורת, DevOps, סיילספורס ועוד.

תוכנית "לוחמים להייטק", שפועלת זה יותר מארבע שנים, היא יוזמה משותפת של עמותת עתידים, צה"ל - מנהלת שער לעתיד, האגף לחיילים משוחררים ומילואים ומפעל הפיס, והיא מציעה מסלול מקוצר באורך שלושה עד שמונה חודשים במתכונת bootcamp, וכולל סיוע בהשמה לחברות טכנולוגיה מובילות, בהן צ’ק פוינט, רפאל, Radware, התעשייה האווירית, מטריקס ועוד.

תכנית ההכשרה אינה מצריכה רקע טכנולוגי קודם ומיועדת למשוחררי שירות קרבי עד 5 שנים מיום השחרור, או עד 10 שנים עבור משרתי מילואים פעילים ולוחמים בודדים. משתתפי ההכשרה זכאים למימון של עד כ-80% משכר הלימוד, מענקים ומלגות קיום חודשיות.

כמה זה יוצא בפועל? הלוחם או הלוחמת משלמים דמי רצינות הנעים בין 1,000 שקל ועד למקסימום - 5,000 שקל, כאשר מדובר בתשלום חד פעמי שגם יכול לרדת מדמי הפיקדון הצבאי שלהם. כל לוחם ולוחמת עד סוף 2025 מקבלים מלגת קיום על סך 2,300 שקלים לכל חודש של ההכשרה.

"כל שנה נפתחות בין 15-20 הכשרות, כאשר הקורסים הכי מבוקשים הם Devops (ההכשרה הארוכה ביותר – 10 חודשים), מיישם הגנת סייבר, אבטחת מידע בסייבר, ניהול רשתות וניהול מוצר – הכשרה עם מעסיק בקצה ומאוד מבוקשת", אומרת ל-mako שולי שיר, מנהלת התוכנית. החברה עובדת עם כמה מכללות כמו IITC, CyberproAi, אורט, ג'ון ברייס ועוד, וחלק מהקורסים הקרובים הם בשיתוף גופים וחברות כמו משטרת ישראל, אלעד מערכות ובזק.

"רוב ההכשרות הן ללוחמים ללא ידע קודם. אנחנו מלמדים הכל מהכל מההתחלה", מסבירה שיר. "הם לא מחויבים לבוא עם מגמה או תואר, מספיק רצון ומוטיבציה מאוד גבוהה לעסוק בתחום. התנאים הם בגרות מלאה, יש הכשרות שדורשות רק 12 שנות לימוד, הכשרות אחרות דורשות 4-5 יחידות מתמטיקה ואנגלית, ולא מעבר. יש הכשרות גם עבור מסיימי 3 יחידות מתמטיקה".

תהליך המיון כולל בדיקת זכאות מול צה"ל - ברגע שמתקבל האישור מתקיים מבחן פסיכוטכני מול המכללות בהתאם להכשרה כדי לבדוק היתכנות וזיקה טכנולוגית. הממוצע מלמד שהרוב עובר את המבחן הזה, כך לדברי שיר. בשלב השלישי יש ראיון אישי עם רכזת התכנית ועם רכזת המכללה, ואם ההכשרה היא עם מעסיק בקצה – יהיה גם שלב רביעי על מנת שהמעסיק יאשר את המועמד.

מה לגבי משרתים במילואים?

"בגלל שצה"ל הוא שותף מאוד פעיל, יצאה הנחיה שכל לוחם או לוחמת שירצו לקחת חלק בתכנית לוחמים להייטק, נעשה את כל המאמצים לשחרר אותם מהמילואים לחודשי ההכשרה עד סופה. לאחר מכן, אם צריך, הם יתגייסו שוב ונמצא עבורם את ההשמה המדויקת", אומרת שיר.

"חשוב לומר שאם יש לוחמים שייצאו מרצון להילחם, אנחנו עושים את מלוא המאמצים להחזיר אותם למחזור הבא. אם יש כאלה שהחסירו ונשאר להם מבחינה מקצועית ממש מעט מההכשרה, אנו מספקים תגבורים פרטניים במכללות כדי שיצליחו לסיים. כמובן שאם הם פספסו מבחנים, הם מגיעים והמכללה מקיימת את המבחנים רק עבורם. יש כאן מעטפת מאוד גדולה עבור המילואימניקים - אנחנו לגמרי יודעים לעטוף אותם ולתת פתרונות".

באשר לשיעור ההשמה של משתתפי הקורסים, אומרת שיר: "יש לנו הכשרות שהן עם מעסיק בקצה שרוב הכיתה מושמת לאותו מעסיק ויש הכשרות שהמכללות מלוות להשמה. כ-80% ממסיימי ההכשרות מגיעים להשמה וכמובן שאנחנו עוזרים, זו המטרה. יש לנו הכשרות בשיתוף משטרת ישראל לדוגמה, ש-13 מתוך 15 משתתפים גויסו למשטרה, ניהול מוצר בשיתוף מטריקס ועוד".

באופן כללי, מתוך כ-2,000 בוגרים עד היום, "לוחמים בהייטק" אומרים כי כ-65% מהם עובדים כיום בהייטק או בתפקידי מפתח טכנולוגיים בתעשיות שונות, כאשר 60% מהם הגיעו ללא רקע קודם.

ומה עם המשכורות? "משכורות התחלתיות של עובד חדש במשרת ג'וניור יכולות לנוע בין 10,000-12,000 ש"ח, בהתאם לשכר במשק. הרבה תלוי בתחום עצמו ובחברה בה משתלבים. כמובן שזו משכורת יפה לכל הדעות למשוחרר או משוחררת טריים מצה"ל", אומרת שיר.