הבינה המלאכותית שעוזרת לבנקים להחליט אם לאשר הלוואות

חברת הפינטק הישראלית Lama AI הודיעה היום על השלמת סבב גיוס A בהובלת EJF Ventures, בסך 12 מיליון דולר, שמביא את סך הגיוסים שלה ליותר מ-20 מיליון דולר. לפי החברה, הסבב מגיע אחרי צמיחה של 300% בהכנסות ובהיקף הבנקים שמשתמשים בטכנולוגיה שלה.

Lama AI הוקמה בשנת 2022 על ידי עמרי יעקובוביץ' ורן מגן. החברה מפתחת פלטפורמה של סוכני AI לשוק הבנקאי, שמיועדת לניתוח, עיבוד והערכת סיכון של הלוואות. לטענת החברה, היא מקצרת את זמן קבלת ההחלטות על אשראי עסקי משבועות לדקות, וכבר פועלת בעשרות בנקים בארה"ב ועיבדה מאז השקתה הלוואות בהיקף כולל של מיליארדי דולרים. החברה הרחיבה את התמיכה למוצרי אשראי נוספים, בהם אשראי תאגידי, נדל"ן מסחרי וכרטיסי אשראי.

על פי החברה, שוק ההלוואות הלא ממומשות לעסקים קטנים ובינוניים מוערך בכ-5 טריליון דולר, כאשר עסקים רבים מתקשים לקבל מימון או נדרשים לשלם ריביות גבוהות במיוחד. עמרי יעקובוביץ', מנכ"ל ומייסד-שותף של החברה, מרחיב על הצורך במוצר: "לא התחלנו מרעיון, אלא מבעיה. באנו בגישה של Lean Startup: לחפש 'סוד לא מסופר' - משהו גדול שקיים מתחת לפני השטח, אבל רוב השוק עדיין לא פתר.

"כשבדקנו את השוק האמריקאי גילינו שיש בו כ-10,000 גופים פיננסיים, מתוכם רבים מתמודדים עם אותה בעיה: הם רוצים לתת יותר אשראי, אבל התהליך עדיין ידני, איטי ויקר. הבעיה היא שהכלכלה של התהליך שבורה: בהרבה מקרים העבודה על הלוואה קטנה דומה מאוד לעבודה על הלוואה גדולה, ולכן לבנקים פשוט לא משתלם לשרת את הסגמנט הזה בהיקף רחב".

החברה בחרה להתמקד בשוק האמריקאי, אך בוחנת אפשרויות עתידיות. "הבעיה שאנחנו פותרים היא גלובלית", מסביר יעקובוביץ'. "בעולמות שהם heavily regulated, חשוב לוודא שאנחנו עומדים בכל תנאי הרגולוציה הרלוונטיים. בגלל גודל השוק וכמות הבנקים בארה"ב החלטנו להתחיל ממנו. יחד עם זאת, ההתרחבות הגיאוגרפית היא שאלה של תזמון וסדרי עדיפויות. לגבי ישראל, מערכת הבנקאות הישראלית נחשבת מתקדמת ודיגיטלית יחסית, כך שיש כאן פוטנציאל מעניין".

לפי החברה, חברת האם רשומה בישראל ומרכז הפיתוח פועל כאן, ולצידה חברת בת אמריקאית שמנהלת את הפעילות המסחרית.

באשר לשאלה אם הבינה המלאכותית לא יכולה לטעות בנושאים רגישים אלו, אומרים בחברה: "יש הרבה חשש מבינה מלאכותית, ולא רק בהיבט של טעויות, גם בהיבט של ייתור חלק מתפקידים. המערכת לא מקבלת החלטות על דעת עצמה, אלא בהתאם למדיניות אשראי של הבנק שמוגדרת במערכת. ולכן זה לא אירוע מאוד נפוץ".

על בחירת השם Lama AI, מספר יעקובוביץ': "השם Lama נולד בצורה הכי סטארטאפיסטית שיש. לפני שהיה לנו מימון רצינו לטוס לכנס. הרישום המוזל לסטארטאפים נסגר תוך שעה, ובשביל להירשם צריך שם חברה. היו לנו שתי אסוציאציות: הדלאי לאמה – רעיון של הפצת חוכמה ולעשות טוב בעולם, וגם בעברית, 'למה', כי אנחנו חבורה של צ'אלנג'רים שכל היום שואלים 'למה' דברים עובדים כמו שהם עובדים. ה-AI הצטרף לשם כי כבר היה לנו ברור שזה הכיוון לפתרון הבעיה".

"אנחנו חיים בתקופה שבה בינה מלאכותית משנה תעשיות שלמות ואת שוק העבודה בקצב יוצא דופן", מסכם יעקובוביץ'. "ב-Lama AI אנחנו רואים את ההזדמנות הגדולה של התקופה הזו לא כדרך להחליף אנשים, אלא כדרך לתת לאנשים מצוינים כוח השפעה גדול יותר. מאחורי כל החלטת אשראי יש עסק, עובדים, ספקים וקהילה".

פבל ליבשיץ, שותף כללי ב-Hetz Ventures, התייחס לתהליך שעברה החברה: "כשבחרנו להשקיע ב-Lama AI הרעיון להציב סוכני בינה מלאכותית בלב תהליך האשראי עדיין נתפס בזמנו כנועז במיוחד. ההנחה הרווחת הייתה שבנקים לא יוכלו לאמץ שינוי כה משמעותי במהירות. עמרי והצוות הוכיחו אחרת, והעובדה שעשרות בנקים כבר עובדים עם הטכנולוגיה מדברת בעד עצמה".

עמרי בן דוד, שותף מנהל בקרן Viola, הוסיף לגבי הסטנדרטים הנדרשים בשוק: "היום אפשר לפתח בעזרת Vibe Coding טכנולוגיות למגוון שימושים. אבל טכנולוגיה שמיועדת לבנקים ולתהליכים פיננסיים קריטיים דורשת הרבה יותר מקוד שנכתב במהירות – היא מחייבת ארכיטקטורה, אבטחה, עמידה ברגולציה ואמינות ברמת אנטרפרייז. חברת Lama AI היא ההוכחה החיה לכך".