חברת RACHIP נוסדה בשנת 2007 על ידי רחלי גנות, בוגרת מדעי המחשב ותואר שני במנהל עסקים, נשואה ואם לארבעה. החברה צמחה ומעסיקה היום כ-170 עובדים מכל הארץ, בעבודה היברידית ממרכז הפיתוח בבני ברק, כאשר רוב צוותי הפיתוח מבוססים על מהנדסות והנדסאיות מנוסות מהמגזר החרדי. "כ-70 אחוז מהעובדות שלנו חרדיות", אומרת גנות, שבעצמה מגיעה ממשפחה חרדית. על פעילות זו נבחרה רחלי להשיא משואה ביום העצמאות ה-70 למדינת ישראל.

כשמה כן היא, רייצ'יפ החלה כחברה המתמחה בפיתוח שבבים עבור תעשיית הסמיקונדוקטור, ובימים אלו היא עוברת מיתוג מחדש כקבוצת Ready, שמעניקה שירות מלא ללקוחות בכל תחומי החומרה והתוכנה.

בין לקוחות החברה, שהתמזגה בשנים האחרונות עם 3 בתי תוכנה קטנים, נמנים חברות וארגונים בינלאומיים, ממשלתיים וסטארטאפים, בהם ענקית השבבים אנבידיה, רמון ספייס, INNOVIZ (רכבים אוטונומיים), התעשייה האווירית, הבנק הדיגיטלי הראשון ועוד.

 "עבדתי שש שנים אחרי הלימודים בתעשייה במגוון חברות שמפתחות שבבים, ותמיד היה מחסור של אנשים בתחום הזה", אומרת גנות. "באותה תקופה, התחילו מסלולי הכשרה במגזר החרדי לתחומים של תוכנה והתחילו לצוץ חברות לנשים חרדיות. הבנתי שיש הזדמנות גדולה לכל הנוגעים בדבר - גם לתעשייה שכל הזמן משוועת לעוד כוח אדם וגם לנשים החרדיות. רק השבוע שרת המדע, אורית פרקש הכהן, אמרה שמי שיסגרו את המחסור בעובדים בהייטק הם נשים, חרדים וערבים".

החברה מפתחת כאמור טכנולוגיות עבור מוצרים של חברות אחרות, ומתמחה בעצם בפיתוח עצמו. "אנחנו חשופים להמון מוצרים ותעשיות. בגלל שהחברה כל כך צמחה בשנים האחרונות ויצאה מעבר לתחום הצ'יפים אל התוכנה, ראינו את הצורך לתת שם לקבוצה שעוסקת באופן כללי ב-R&D, ובגלל הדמיון בצליל בחרנו ב– ready", מסבירה גנות.

רחלי גנות, ready (צילום: רמי זרנגר)
רחלי גנות, ready | צילום: רמי זרנגר

הנשים החרדיות שמגיעות לחברה חייבות להיות לפחות אחרי שנתיים של לימודים - הנדסאות תוכנה או אלקטרוניקה. "רבות מהן מגיעות מרקע של מחשבים שלמדו במוסדות הלימוד, הרבה גם אחרי י"ג-י"ד. להערכתי, כל שנה יש בסביבות 1,000 בוגרות חרדיות של הנדסאות ברחבי הארץ", אומרת גנות. "כשהן מגיעות אלינו הן עוברות הכשרות בכל מיני תחומים. פיתוח שבבים זה משהו שלא לומדים באקדמיה אלא רק במקומות העבודה".

בשנתיים האחרונות של הקורונה ההכשרה והעבודה הפכו להיות בעיקר מרחוק, וכיום המודל הוא היברידי. "לא יכולנו להפסיק את העבודה, בייחוד מפני שהדרישה למהנדסי שבבים עלתה בזמן הקורונה. הכשרנו הרבה ג'וניוריות, ועשינו את זה מרחוק", אומרת גנות. "בסוף הכול זה קוד, כשאתה מתכנן שבב אתה כותב קוד. רק בשלב הייצור, שהוא לא אצלנו, זה הופך להיות שבב פיזי".

איך נראה המשרד כשהרוב בו הן נשים חרדיות? מבחינת מקומות ישיבה, יש אזורים שמיועדים לנשים בלבד, אם כי גנות מבקשת להדגיש שבחברה עובדים גם גברים והמהנדסות החרדיות עובדות עם לקוחות גברים. "מעבר לזה, המטבח אצלנו כשר, ויש המון הבנה לחשיבות של איזון בית ועבודה. ברור שבחול המועד ובחגים אנחנו לא עובדים", אומרת גנות. "כל הנושא של הקורונה היטיב עם הגמישות בעבודה ועם נשים חרדיות. אפשר לעבוד מכל מקום, לעשות הפסקה בצהרים ולחזור בשעות הערב כדי לסיים את המשימות. זה לגמרי מקובל, וכשעובדים מול שעון ארה"ב – זה אפילו מבורך".

לדברי גנות, כיום במגזר החרדי יש נהירה לתחום ההייטק. "למעשה כל הנשים שיש להן את היכולות לזה ואוהבת את זה, הולכות לתחומים האלה. קודם כל בגלל שהם מתגמלים. רוב הנשים החרדיות מפרנסות יחידות, ויש פה תחום שיכול לפרנס יפה גם כשמסתמכים על מפרנס אחד. בנוסף, יש כאן גם הרבה גמישות בשעות, אם את עורכת דין – את צריכה ללכת לבית משפט, יש קבלת קהל. כאן את יושבת מול המחשב וזה סופר מתאים לנשים חרדיות".