מעריכה יצירתית ועד מיקרו-דרמה: הטרנדים שאי אפשר להימלט מהם בטיקטוק

בעולם רווי משפיענים ותוכן ברשתות החברתיות, קשה להתבלט ולמשוך את תשומת לב הקהל, בייחוד כשתכנים רבים נוצרים באמצעות בינה מלאכותית ומרגישים משוכפלים ומלאכותיים. כדי לפרוץ את תקרת הזכוכית ולהצליח היום ברשתות צריך הרבה יותר מפיד אסתטי וכמה אלפי עוקבים, והמלחמה על תשומת הלב של הגולש מורכבת יותר מתמיד.

אז איך בכל זאת אפשר להתפרסם ברשת, לצבור עוקבים, לטפח קהילה משמעותית ובהתאם, להפוך לחלק מכלכלת המשפיענים ולהתפרנס מעבודה ברשת? בחברת Humanz, פלטפורמה מבוססת AI שעוזרת ליוצרי תוכן ומותגים לצמוח, מסבירים שישנן כמה מגמות בתחום שכדאי להכיר כדי לצמוח ולגדול. הנה כמה מהטרנדים חמים בטיקטוק בחודש מאי 2025.

עריכה יצירתית: כשאי אפשר להסיט את המבט

כדי לבלוט ברשת כבר לא מספיק לצלם יפה או אסתטי, אלא צריך לערוך את התוכן בצורה כזאת שתזמין את הגולשים לצפות בו. כך למשל, שימוש בטכניקה של מסך מפוצל, שנועדה לייצר "דיאלוג ויזואלי" שמושך את העין ונראה ממש כמו סרט. המסכים המפוצלים יכולים למשל להציג זוויות משלימות או השוואות בזמן אמת שגורמות לצופה לצפות בסרטון מספר פעמים כדי לקלוט הכל. זה יכול להיות שימושי במיוחד בסקירת מוצרים, כשאתם רוצים להראות כמה צדדים של אותו מוצר, שימושים שונים, להשוות בין מספר מוצרים מאותה קטגוריה ועוד.

טכניקת עריכה נוספת שיכולה לסייע לכם להתלבט ברשת היא שימוש בסטופ-מושן, אותה טכניקת צילום ישנה ונוסטלגית שעושה קאמבק. סטופ מושן הוא סגנון צילום שבו מצלמים אובייקטים או דמויות פריים אחר פריים תוך הזזה קטנה ביניהם כדי ליצור אשליה של תנועה. הטכניקה החלה להתפתח כבר בסוף המאה ה־19, בשנים הראשונות של הקולנוע, והפכה הטכניקה לכלי אומנותי של ממש. כיום סגנון של סטופ מושן נפוץ בעיקר בסרטוני אוכל, כשרוצים למשל להציג מתכון, או בסרטוני אריזה ואנבוקסינג למיניהם. בקיצור, זהו כלי שימושי למדי להפוך תהליכים יומיומיים (כמו אריזה או בישול) לתוכן אסתטי וממכר.

טיפ נוסף שקשור בעריכה עוסק בזוויות צילום בלתי צפויות. במקום להחזיק את הטלפון מול הפרצוף, יוצרי תוכן מסביב לעולם החלו לצלם מזוויות לא שגרתיות, למשל מלמעלה או מלמטה, מה שגורם לסרטון לבלוט מיד. כן, גם מה שנראה לכם לא מחמיא או לא אסתטי עובד כאן.

מיקרו-דרמה: כשהבינג' פגש את טיקטוק ואינסטגרם

בחודשים האחרונים סדרת הרשת "כשהגלים מתחזקים", המיקרו-דרמה העברית הראשונה בכיכובם של ידין גלמן ומישל פרו ששודרה באפליקציית V1 של קשת, הצליחה לשבור שיאי צפייה. אז איך קרה שכולנו התחלנו לדקלם משפטים כמו "יש לך פה חצוף, קרקל"? זה כנראה בזכות המעבר מסרטונים קצרים ובודדים, כמו שהתרגלנו לקבל ברשתות החברתיות, לבין עלילה המשכית. ממש כמו בסדרות הטלוויזיה הרגילות, גם המיקרו-דרמות בנויות כך שנרצה להמשיך לצפות עוד ועוד כדי לגלות מה קורה בהמשך.

הסוד כאן הוא הקליף האנגר, המתח בנקודת הסיום שיוצר אצל הצופה סקרנות. אז נכון, לא כולם יכולים להרים הפקה מקצועית ומהודקת, אבל ב-Humanz מסבירים שמשפיענים שישכילו לייצר סיבה לחזור ל"פרק" הבא שלהם, יראו זינוק משמעותי בכמות האנשים שנכנסים באופן יזום לפרופיל שלהם, מה שבונה קהל נאמן ולא רק צופים מזדמנים.

מותגים זיהו את הטרנד הזה והחלו ליצור סדרות רשת שמעמידות במרכז את המוצר שלהן, כך למשל חברת הטיפוח וישי שיצרה סדרת רשת בהשראת הסדרה "הלוטוס הלבן" בכיכובן של ריף נאמן, קרן מור ועוד או סדרת רשת שיצרו הד אנד שולדרס עם 8 משפיענים בולטים. סביר להניח שנראה בחודשים הקרובים ועוד ועוד חברות שהולכות בדרך הזו, עם סדרות קצרות שיכלול עלילה פשוטה אך מסקרנת, שילוב של שחקנים מקצועיים וחובבים וכמובן הרבה רגעים ויראליים.

יחד ננצח: סרטונים קבוצתיים

הטרנד הבא שזיהו בחברת Humanz הוא שימוש בסאונדים שנועדו לקבוצות. זוכרים את העידן שבו טיקטוק הייתה בעיקר אפליקציית ריקודים, שהיינו מתאגדים ולומדים יחד? אומנם לא חוזרים לזה (מזל!), אבל הנתונים מצביעים על כך שתוכן שכולל קבוצה של משתתפים ולא רק משתתף בודד או שניים, מצליח למשוך את העין הרבה יותר.

מדובר בסרטונים שמבוססים על פורמטים פשוטים של תנועה קבוצתית מסונכרנת או אתגרים שדורשים אינטראקציה בין כמה משתתפים, שיש ביניהם דינמיקה קבוצתית מושכת ואנרגיה גבוהה. הסרטונים הללו זוכים ליותר שיתופים ומעורבות (Engagement) בהשוואה לחשבונות דומים שמפרסמים תוכן סולו, ככה שזה בדיוק הזמן לרתום למשימה את ההורים, האחים, בני הזוג וכל מי שיסכים.