איראן, רוסיה והאחים המוסלמים: מבצעי ההשפעה הזרה סביב הבחירות בישראל נחשפים

איראן, רשת איסנאד ומבצע ההשפעה הרוסי דופלגנגר (Doppelgänger) פועלים בשיח הישראלי ברשתות לקראת הבחירות לכנסת ב-27 באוקטובר, כך לפי דוח חדש של המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS). להערכת מחברי הדוח, המטרה המרכזית אינה ניצחון של מחנה מסוים, אלא שחיקת האמון במוסדות המדינה, בהליך הבחירות ובקבוצות אחרות בחברה. לא נמצאה ראיה לתיאום בין הגורמים בהקשר הישראלי, אך כולם מנצלים מחלוקות קיימות כדי להחריף אותן.

את הדוח כתבו דוד סימן טוב, דני סיטרינוביץ, עמית כהן, רעות דוד, ד"ר גיתית בר און ועמית שרון. הוא מבוסס על מעקב של INSS אחר איסנאד ברשת X באמצעות כלי האיסוף של חברת Xpoz, על תיעוד של פייק ריפורטר ועל מחקרים של חברות המודיעין ממקורות גלויים Golden Owl ו-Alethea ושל חברת הסייבר ClearSky.

החוקרים מבחינים בין ניסיון להשפיע ישירות על הבחירות לבין ניצול התקופה להגברת מאמצי השפעה קיימים. לדבריהם, רוב הפעילות שזוהתה שייכת לסוג השני: פגיעה ממושכת באמון הציבור ובחוסן החברתי, תוך ניצול התגברות השיח הפוליטי, התחדדות המחלוקות והקשב הציבורי. המאמץ הזה קדם למערכת הבחירות וצפוי להימשך אחריה; שינוי דפוסי ההצבעה או הכרעה לטובת מחנה מסוים מוערכים כמטרה משנית, אם בכלל.

בין הנושאים שהרשתות מנצלות: הגורמים לאסון ה-7 באוקטובר, גיוס החרדים, יחסי דת ומדינה, יחסי החוץ והאמון בהנהגה. המסרים פונים לקהלים שונים ולעתים סותרים זה את זה, אך חוזרים בהם חשדנות וייאוש. מחברי הדוח מדגישים שמחלוקות פנימיות הן חלק לגיטימי מהשיח הדמוקרטי; הבעיה היא שגורם זר ועוין מתחזה לישראלים ומערבב את מסריו בשיח, בלי שהקוראים יודעים מי עומד מאחוריהם.

דוגמה מובהקת להצלחת החדירה של פרופילים זרים ללב השיח המקומי נחשפה בידי ארגון פייק ריפורטר: פרופיל מתחזה בשם "מרים קוזק", שהוגדר כזר לחלוטין וייתכן שמקורו איראני, צבר מעל 20 אלף עוקבים ברשת X, והפוסטים שפרסם הגיעו לחשיפות של מיליונים. מעבר לנוכחות בטוויטר, הדמות אף "הפעילה" קבוצת פייסבוק שהציגה תמיכה בח"כ נעמה לזימי והעלתה תכנים מסיתים שנוצרו בבינה מלאכותית. החשבון הוסר מ-X רק בשבוע שעבר בעקבות פניית פייק ריפורטר.

המטרה האיראנית: העמקת הפילוג כהישג אסטרטגי

לפי הדוח, את הפעילות האיראנית יש לבחון כחלק מהמערכה הרחבה נגד ישראל, לצד המאמצים הצבאיים, המודיעיניים והמדיניים. החוקרים מעריכים כי על רקע העימותים הצבאיים בין המדינות בשנים האחרונות, טהרן רואה בהעמקת הפילוג אמצעי לשחיקת החוסן הלאומי והאמון בהנהגה המדינית והביטחונית. בחישוב הזה, חברה מפולגת תתקשה לגבש הסכמות על איומים ועל מחיר ההתמודדות איתם, ולגייס תמיכה ציבורית ומדינית למערכה צבאית נוספת. כך עלול להצטמצם מרחב התמרון של מקבלי ההחלטות בישראל.

לשם כך איראן אינה צריכה להעדיף מחנה פוליטי או ליצור מחלוקות חדשות, אלא להעצים את הקיימות. להערכת המחברים, מצב שבו מחנות מסרבים להכיר בלגיטימיות של תוצאות הבחירות, והאמון במוסדות נשחק בלי קשר לזהות המנצח, יהיה מבחינתה הישג משמעותי.

פייק ריפורטר תיעדו רשת בעלת קשר חזק לאיראן: חשבונותיה מתחברים דרך חנות אפליקציות איראנית, ונתוני המיקום שלהם מצביעים על איראן. הרשת מפיצה תכנים מקטבים ומנוגדים לקהלים שונים. Golden Owl תיארו מערך של דמויות ב-X, טוויטר לשעבר, שכותבות בעברית ומתחזות לישראלים; לפי נתוני החשבונות שמציגה הרשת, כ-150 מהן משויכות לאיראן על בסיס מיקום או שימוש בגרסה האיראנית של האפליקציה.

לפי Golden Owl, חלק מהדמויות נוצרו במהלך מבצע "עם כלביא" ביוני 2025. ההערכה היא שחלק מהתשתית שהופעלה באותה מלחמה משמש כעת לקראת הבחירות. בחודשים האחרונים הותאמו המסרים לקהלים בעלי עמדות מנוגדות, וגם מסרים הנוגעים להצבעה סתרו זה את זה: רשת שתיעדו פייק ריפורטר הפיצה במקביל תמיכה במאבק החרדי נגד הגיוס ומסרים נגד הציבור החרדי. לפי הדוח, הסתירות עשויות להעיד על היעדר מחויבות אידאולוגית ועל ניסיון להחריף את תחושותיו של כל קהל, אך הסבר אפשרי נוסף הוא חוסר תיאום בין מפעילים.

הניסיון האיראני לנצל תקופות בחירות אינו חדש. כבר בבחירות 2022 זוהו חשבונות חשודים שפעלו לפני ההצבעה, במהלכה ולאחר פרסום התוצאות, והפיצו טענות שנועדו להטיל ספק בתקינות ההליך. מחברי הדוח מעריכים שמאז צברה איראן ניסיון והיכרות עם השסעים בישראל, ושכלי בינה מלאכותית מאפשרים לה לייצר במהירות תוכן שנראה אמין ולהתאימו לקהלים שונים.

איסנאד: רשת אידאולוגית המזדהה עם האחים המוסלמים

עוד גורם שמשתתף במבצעי ההשפעה הזרה היא איסנאד, רשת השפעה איסלאמיסטית המבוססת על מתנדבים, שהחלה לפעול בסוף 2023 ומזוהה עם תנועת האחים המוסלמים. בראשה פעיל אופוזיציה מצרי הפועל מטורקיה, ולא ידוע אם מדינה מעורבת בהפעלתה. פרסום קודם של INSS תיאר יחידות השפעה, תמיכה והגנה ברשת, ומעבר לאסטרטגיה שמפעיליה מכנים "מלחמה סוציולוגית": שחיקה מתמשכת של החברה הישראלית מבפנים. חשבון ה-X של מנהיג הרשת, עזאדין, חסום כרגע בפלטפורמה, אך פעילותה נמשכת בערוץ הטלגרם שלה.

מוביל איסנאד מציג את הפעילות כמערכה ארוכת טווח שתימשך גם אחרי הבחירות. הוא הגדיר את הבחירות כמערכה חשובה במיוחד וקרא בחודשים האחרונים כמה פעמים לגייס מאות מתנדבים. לא ידוע כמה הצטרפו בפועל, ולא זוהתה עלייה בחשיפה לתוכני הרשת ככל שהתקרבו הבחירות. איסנאד לא פעלה בבחירות הקודמות, ולכן אין בסיס להשוואה.

במעקב של INSS נבדקו כ-100 חשבונות המתחזים לישראלים, שפרסמו כ-25 אלף פוסטים בין 1 באוגוסט ל-13 באוקטובר 2026. נמצאו בהם מסרים המערערים על הלגיטימיות של מוסדות השלטון ועל אמינות הבחירות. ברוב המקרים הרשת הגיבה לאירועים חדשותיים בתוך יום או יומיים ושילבה אותם במסריה, באמצעות דמויות משני צדי המפה הפוליטית שמלבות עימותים בין משתמשים.

תוכני איסנאד נשענים בעיקר על מחלוקות אמיתיות, בלי צורך להמציא מידע כוזב. בין המסרים הבולטים: ייאוש מעתיד החיים בישראל ועידוד הגירה, הצגת הבחירות כמשחק מכור וכמאמץ חסר תכלית, והצגת קבוצות בחברה כאיום זו על זו. להערכת החוקרים, המסרים על הבחירות מכוונים בעיקר לפגיעה בלגיטימיות של ההליך ולא להנעת מצביעים. הם מעריכים שהאיום המיידי מהרשת מוגבל בשל החשיפה הנמוכה של רוב פרסומיה, אך פוטנציאל הנזק לטווח ארוך משמעותי יותר, בשל יכולתה להתמיד ולהגיע לקהל באמצעות משתמשים אמיתיים.

הרוסים פעלו לשחיקת האמון ביחסי ישראל וארה"ב

לפי Alethea, מבצע ההשפעה דופלגנגר, שארצות הברית ומדינות החברות באיחוד האירופי ייחסו לרוסיה, פעל באוקטובר 2026 גם מול הבחירות בישראל, לצד פעילות מול הבחירות בארצות הברית ובצרפת. ClearSky דיווחה באוקטובר 2026 על זיהוי התחדשות בפעילות הקמפיין בישראל מאז אוגוסט, לאחר הפסקה של כחודשיים. התכנים התמקדו בהתרחקות ארצות הברית מישראל, בעימות אפשרי עם טורקיה, במשבר כלכלי ובהגירה. להערכת החברה, חידוש הפעילות עשוי להיות קשור לניסיון להשפיע על דעת הקהל לקראת הבחירות.

Alethea מצאה כי המבצע הפעיל עשרות חשבונות שהפיצו תוכן ויותר מאלף חשבונות שהגבירו אותו. החלק הישראלי כלל בעיקר אתר שהתחזה לוואלה ופרסם כתבות בדויות בעברית - האתר נרשם כבר במאי 2025 ונשמר כשנה וחצי עד כמה שבועות לפני הבחירות. התכנים עסקו בשחיקת האמון ביחסי ישראל וארצות הברית, ולא תועד בהם עיסוק במפלגות או במועמדים מסוימים בישראל. להערכת מחברי הדוח, העניין הרוסי רחב יותר מהבחירות עצמן ונוגע לקשר בין שתי המדינות.

בדיקה ב-INSS אישרה את קיום הפעילות. נכון ל-19 באוקטובר, כל החשבונות שנבדקו מבין מפיצי התוכן הושעו, ולא נמצאו גל המשך או פעילות ייעודית בעברית. גם בדיקת רשתות נוספות המזוהות עם רוסיה ותגובות לפוסטים פוליטיים בולטים לא העלתה ממצאים המעידים על פעילות כזו.

שיטת הפעולה של הפרופילים הזרים

פלטפורמת X היא הזירה המרכזית שבה תועדה הפעילות המדוברת. לצדה זוהתה פעילות בפייסבוק, באינסטגרם, בטיקטוק ובטלגרם, ולעתים אותו מפעיל פועל במספר פלטפורמות במקביל ומעביר ביניהן תכנים. ב-X הדמויות נצמדות לשיחות קיימות סביב פוליטיקאים, עיתונאים וחשבונות גדולים.

הבסיס אצל כל השחקנים הוא דמויות שמתחזות לישראלים, עם שמות עבריים ותמונות גנובות או כאלה שנוצרו ב-AI. חלקן נפתחו זמן קצר לפני הבחירות, ואחרות הן חשבונות ותיקים שהוסבו למטרה. חשבון אחד, למשל, פרסם בפרסית עד אפריל 2026, ואז החל להציג את עצמו כישראלי ולכתוב בעברית. חשבון שמושעה מוחלף בחשבון שהוכן מראש. חלק מהחשבונות שתועדו, ובהם חשבונות ותיקים, כבר הושעו.

לרוב הדמויות אין קהל משלהן והן משתילות תגובות בשיחות של חשבונות גדולים (Reply Seeding) ותלויות בישראלים אמיתיים שישתפו את התוכן (Borrowed Amplification), בדרך כלל בלי לדעת מה מקורו. לעתים, החשבונות משתפים תוכן ביניהם כדי להגביר חשיפה.

רשתות של חשבונות שמשתפים זה את זה יוצרות מראית עין של הסכמה רחבה. ברשת איסנאד, למשל, תועדו שבעה חשבונות שהפיצו בתוך יומיים ניסוחים בעלי ליבה משותפת, שלא הופיעו בשיח הישראלי האותנטי שנבדק. עם זאת, גם קמפיינים ישראליים מתאמים תגובות, כך שתיאום כשלעצמו אינו מעיד בהכרח על מקור זר.

חלק מהפעילות נשען על טענות קונספירטיביות, על "חשיפות" שמיוחסות למקורות חסויים ועל "מסמכים" שאין להם אחיזה במציאות ממקורות שמתיימרים להיות אותנטיים. עם זאת, התוכן אינו תמיד שקרי. לעתים מדובר במידע נכון או בביקורת לגיטימית, כשהחשד לגבי התערבות זרה מתמקד בזהות המפיץ ואופן ההפצה.

מגמה מדאיגה במיוחד היא הניסיון לעבור מהפצת תוכן למגע ישיר עם ישראלים: תועדו פניות לפעילים פוליטיים, הצעות להכין עבורם כרזות, יוזמות לתחרויות עם פרסים ובקשות לתיעוד של פעילותם, וכן ניסיון ליצור קשר עם עיתונאים דרך קבוצת וואטסאפ. דמות שמקושרת לאיראן הציעה למשתמשים ישראלים "עבודה בשכר טוב", בדפוס שגורמי הביטחון מזהירים מפניו בהקשר של ניסיונות גיוס.

הסכנה לפני הבחירות

הדוח מזהיר גם מתרחיש של שילוב מתקפות סייבר ומבצעי השפעה בימים שנותרו עד הבחירות ואחריהן: פריצה להשגת מידע רגיש והפצה מתואמת של מסמכים והתכתבויות של גורמים פוליטיים או ביטחוניים, אמיתיים, מזויפים או כאלה שעברו מניפולציה. מהלך כזה עלול להעמיק קיטוב, לערער אמון וגם לנסות להשפיע על העדפות הבוחרים ועל התוצאות. גם פריצה בעלת הישגים טכנולוגיים מוגבלים עלולה לעורר ספק באמינות מערכות הבחירות בלי לפגוע בהן בפועל, והסיכון לאמון הציבור עלול לגדול בין סגירת הקלפיות לפרסום התוצאות הסופיות.

לצד זאת, קיים חשש מניצול אירועים נקודתיים, תקלות בקלפיות, שמועות על זיופים או הפעלת חשבונות "רדומים" שיתעוררו רק ביום הבחירות עצמו. החוקרים מדגישים שזהו תרחיש אפשרי, ולא ממצא המעיד על תוכנית איראנית קונקרטית לבחירות הקרובות.

איך מזהים חשבון מתחזה? סימני האזהרה לבדיקה עצמאית

כדי לזהות פעילות השפעה חשודה באופן עצמאי, הדוח מציע שורה של סימני אזהרה לבחינת פרופילים:

• זהות הפרופיל ושקיפות: בדיקת תאריך הפתיחה, המיקום ושינויי שם בלשוניות "מידע על החשבון" או "שקיפות העמוד" ב-X, באינסטגרם ובפייסבוק.

• תמונת פרופיל: ביצוע חיפוש תמונה הפוך ב-Google Lens לבדיקה אם התמונה נלקחה ממאגר או מופיעה תחת שמות אחרים, ובדיקת יצירה בבינה מלאכותית בכלי SynthID.

• שפה וניסוח: שגיאות תרגום מכונה, בלבול בין זכר לנקבה, עברית מלוטשת באופן חריג או שימוש חריג בתגיות (#האשטגים) שאינו נפוץ בשיח הישראלי.

• דפוסי פרסום ותגובה: היעדר תוכן אישי מקורי, התמקדות בלעדית במסרים פוליטיים, תגובות זהות בדיונים שונים, ופרסום בתדירות חריגה.

• תיאום והתחזות לקבוצות: הפצת נוסחים זהים על ידי מספר חשבונות במקביל, או עמודים המתחזים ליוזמות אזרחיות ומחאות ומבקשים פרטים אישיים והצטרפות לקבוצות סגורות.

• הנעה לפעולה ופניות אישיות: הצעות לביצוע משימות, תשלום עבור צילום אירועים או הפצת מסרים.

החוקרים מדגישים כי אף סימן אינו מהווה הוכחה חותכת לבדו, וכי יש להבחין בין חשבון מזויף, פעילות מתואמת לא-אותנטית, לבין פעילות שניתן לייחס ישירות לגורם מדינתי זר.

במקביל לממצאי הדוח, איגוד האינטרנט הישראלי מרחיב את פעילות קו הסיוע לאינטרנט בטוח לקראת הבחירות לטיפול בזמן אמת בהטעיית בוחרים, התחזות למועמדים וערעור על תוצאות האמת. לקו מעמד של מדווח רשמי מול X, פייסבוק וטיקטוק להסרה מהירה של תכנים מפרים, והציבור נקרא להעביר דיווחים בליווי צילומי מסך וקישורים באמצעות טופס מקוון באתר האיגוד (safe.org.il) או בדוא"ל safe@isoc.org.il.