מנכ"לית סטארטאפ הסייבר שעשתה אקזיט ב-450 מיליון דולר: "רק פחות מ-10% מהחברות מצליחות"

הסייבר הישראלי רשם שנה אדירה, עם המכירה של וויז לגוגל ושל סייברארק לפאלו אלטו, לצד גיוסים של מאות מיליוני דולרים לסטארטאפים. אבל האם כולם שותפים בחגיגה? על פי נתונים אחרונים מ-2023, רק כ-20% מעובדי תעשיית הסייבר בישראל הן נשים, מספר נמוך גם ביחס לאחוז הנשים בהייטק, שעומד על כשליש.

האקריות הוא ארגון התנדבותי שפועל לשילוב נשים בתחום הסייבר. הוא עורך מדי חודש מספר מיטאפים ברחבי הארץ, ובהם מתקיימות סדנאות מעשיות, הרצאות היכרות, וסימולציות מול אנשי HR כדי לעזור בראיונות עבודה הרלוונטיים לתחום. בנוסף, מתנהלות תוכניות מנטורינג שונות שמלוות נשים חזקות בתעשייה.

ב-9-10 בספטמבר (ימים שלישי-רביעי בשבוע הבא) ייערך כנס הדגל של האקריות באוניברסיטת תל אביב, שמיועד לכל מי שרוצה להיכנס לתחום, גם אם היא עובדת בתפקיד לא טכנולוגי. היום הראשון הוא יום עיוני, שבו יתקיימו הרצאות שיחשפו את המשתתפות לעולם הסייבר "ויעשו סדר" באפשרויות שלהן להשתלב בתעשייה כג'וניוריות. היום השני מורכב מסדנאות פרקטיות, אליהן צריך להירשם מראש, שיועברו על ידי עשרות מתנדבים. הכנס מופק בחסות חברות רבות שגם משתתפות בו, כמו Orca Security, ‏CyberArk, ‏Checkmarx, ‏Rubrik, ‏Check Point, ‏Cyera ואחרות. עד כה כבר נרשמו כ-900 נשים, ומארגנות הכנס מצפות להגיע ל-1,000.

"לא חסרים מיתוסים שצריך לשבור בתעשייה שלנו"

מרב בהט היא מייסדת ומנכ"לית חברת הסייבר דאזז (DAZZ), שפיתחה פלטפורמה מבוססת AI לזיהוי, תיעדוף ותיקון חולשות אבטחה בסביבות הענן בארגונים, ונמכרה לחברת וויז (Wiz) של אסף רפפורט ב-450 מיליון דולר, בנובמבר 2024. החברות שיתפו פעולה עוד לפני המכירה, ובהט, יחד עם תומר שוורץ, מייסד נוסף של החברה, מכירים היטב את רפפורט עוד מימיו כמנהל מרכז הפיתוח הישראלי של מיקרוסופט, אז כיהנה בהט כמשנה למנכ"ל.

בהט, מהבכירות ביותר בעולם הסייבר, תפתח את כנס ההאקריות ותספר את הסיפור שלה בעיקר כדי לתת השראה לנשים שרוצות להיכנס לתחום, תוך ניסיון לשבור מיתוסים. אז באיזה מיתוסים מדובר?

"לצערי לא חסרים מיתוסים שצריך לשבור בתעשייה שלנו, על אחת כמה וכמה כשמדובר בנשים. המיתוס הבולט ביניהם, שגם הכי קרוב אליי באופן אישי, הוא שאת לא יכולה להיות מנכ"לית בסייבר ולהוביל חברה מצליחה, אם לא הגעת מהמסלול המוכר של 8200 והיחידות הטכנולוגיות", מספרת בהט ל-mako. "יחד עם זאת, חשוב לציין שגם לא משנה כמה ניסיון יש לך בתעשייה, גם בתפקידים הבכירים ביותר - שום דבר לא באמת מכין אותך לאתגרים ולמורכבויות שנלוות ללהיות יזמת.

"מיתוס נוסף בהקשרים האלו הוא ש'בסייבר קל לעשות אקזיט' – המציאות מוכיחה שזה ממש לא נכון. אולי קל יותר לגייס סיד, אבל פחות מ-10% מהחברות באמת מצליחות".

ברמת התעשייה, מבקשת בהט לשבור את המיתוס שיש "יותר מדי" סטארטאפים בתחום הסייבר ושאין כבר מה לחדש. "המציאות היא שהסקטור הזה עדיין רחוק ממיצוי, ויש עוד כל כך הרבה מה לחדש בו נוכח הטכנולוגיות החדשות ותמונת האיומים המשתנה", היא אומרת. "אנחנו רק בתחילתן של המהפכות הגדולות; למשל, אפילו בתחום אבטחת ענן (cloud security) שצמחו בו חברות ענק כמו וויז ואחרות, אנחנו עדיין רק בקצה הקרחון משום שרק 15% מהארגונים העבירו את המידע שלהם לענן, ולכן פוטנציאל הצמיחה הוא עצום. כמו כן, אנחנו נמצאים גם רק בתחילתה של מהפכת ה-AI. יש עוד הרבה אזורים שניתן להניע בהם חדשנות, והמון מקום לתת ערך מוסף לארגונים שאינו בגדר ה-nice to have".

מה הכי מרתיע נשים בכניסה לתחום הסייבר?

"לתפיסתי, מחסום הכניסה העיקרי שעומד בפני נשים לתחום הסייבר הוא שהן כמעט ולא נחשפות לקסם של הטכנולוגיה מגיל צעיר. נשים רבות תופסות את תעשיית הטק כתעשייה גברית ותובענית, שגם לא מאפשרת לקיים במקביל חיי משפחה. זה מתחיל באחוזים הנמוכים של נערות בלימודים ריאליים ובפרט בתחום מדעי המחשב, וממשיך בנוכחות העגומה של נשים בתוכניות העילית של יחידות כמו 8200 ואחרות.

"בעיניי יש חשיבות אדירה לייצוג של נשים במקומות האלו – מהסיבה הפשוטה שאנשים צריכים לראות כדי להיות. ככל שנראה יותר נשים מובילות, יזמיות ומצליחות בתחום הסייבר, כך נערות ונשים צעירות יותר יוכלו להאמין שגם הן יכולות. עלינו כחברה להדהד את הדוגמאות של הנשים שכבר פרצו את הדרך, כדי להראות שהמסלול הזה מוחשי ואפשרי".

מה הטיפ שלך לכניסה לתחום ולמי שרוצה להיות יזמית כמוך?

"הטיפ הראשון שלי הוא מצוינות ללא פשרות. אין קיצורי דרך – כדי להקים חברה מצליחה ולקצור את הפירות, חייבים לעבוד קשה ולתת את המקסימום. שום דבר לא מגיע בקלות לאף אחד, וגם פריבילגיות כאלו ואחרות לא יכולות להיות מתורגמות להצלחה. צריך להיות מפוקסים, להציב רף גבוה ולהיות מחויבים למסע שיהיו בו עליות ומורדות לאורך כל הדרך. 

"נקודה נוספת וחשובה ביותר היא הצוות. גם בנושא הזה אסור להתפשר. צריך להשקיע את הזמן והמאמץ הנדרש בלבחור את השותפים הנכונים למסע, לתת בהם את מלוא האמון ולרוץ איתם קדימה. לזה מתווסף גם הגישה למוצר – כדי להצליח בסייבר בפרט ובטק בכלל, צריך לפתור בעיה אמיתית וכואבת, שארגונים מוכנים לשלם מאות אלפי דולרים ואפילו מיליונים כדי לפתור אותה. בתווך שבין הצוות למוצר, חשוב לקיים גם תרבות לומדת; לבנות תרבות ארגונית שנותנת לכולם מקום לטעות ולתקן במהירות, אבל באותה נשימה, ואולי אפילו חשוב מכך – ללמוד מההצלחות של החברה".

"בסופו של דבר, אני באמת מאמינה יותר מהכל שחשוב לעשות את מה שאוהבים. אם הלב שלנו במקום הנכון ואנחנו ממלאים את התפקיד הנכון לנו, יהיה לנו יותר קל להצטיין – ואפילו ליהנות מהדרך", מסכמת בהט.

בהט, שכיום היא חלק מחברת וויז, מנועה מלהתייחס לסטטוס העסקה שעוד טעונה אישור של הרשויות בארה"ב, אבל לדבריה, הלמידה הכי משמעותית מהסיפור של וויז היא שיזמים יכולים היום לבנות אופרציות סייבר גלובליות שלא מסתכמות רק בצוותי R&D מצוינים.

"העסקה הזאת יוצאת דופן, כי וויז בנו חברה פנומנלית עם מוצר שפותר בעיה אמיתית וכואבת שזוכה לאהבת הלקוחות, אבל גם בנו חברה שהיא גלובלית ששואפת הכי גבוה כבר מהיום הראשון. הם בנו מכונת מכירות משומנת וחוצה יבשות, והשילוב הזה הביא את החברה לצמיחה כל כך משמעותית תוך פרק זמן קצר".

ומה עמדתך לגבי הטענה שההייטק הישראלי נשען יותר מדי על תחום הסייבר בהשוואה לתחומים אחרים, כמו בינה מלאכותית?

"תחום הסייבר עדיין צומח בקצב מסחרר – האיומים רק גוברים ויש עוד המון מקום לחדשנות", אומרת בהט. "אין ספק שהסייבר הוא חוד החנית של התעשייה, אבל אסור לישראל להישען רק על סייבר. עוד לא איחרנו את רכבת ה-AI, ואני בעצמי מעורבת בכמה חברות בתחום שעדיין לא נחשפו וכבר מרגשות אותי מאוד. אני מקווה ומצפה לראות הרבה יותר חדשנות ישראלית גם בתחומים נוספים – מפינטק ועד בריאות דיגיטלית".

להרשמה לכנס האקריות