"יש לך את הגמישות של עצמאית - בלי החרדות"

בשנים האחרונות עולם יצירת התוכן הפך לאחת השאיפות הכי גדולות של דור שלם. צעירות חולמות להפוך את הטלפון לקריירה, מותגים מחפשים עוד ועוד תוכן בקצב בלתי נגמר, והאלגוריתם דורש לייצר סרטונים בלי לעצור. אלא שמתחת לרילז המתוקתקים, האסתטיקה והפידים המושלמים, מסתתרת גם מציאות הרבה פחות נוצצת - מרדף יום-יומי אחרי לקוחות, הודעות למותגים, עבודה בחינם תמורת "חשיפה" וניסיון לבלוט בתוך שוק עמוס ביוצרות תוכן שמנסות לפרוץ.

מתוך המקום הזה נולד Stor’it Club - מיזם חדש ליוצרות תוכן שמנסה לבנות מודל עבודה אחר לגמרי. לא רק קבוצת נטוורקינג או קורס צילום, אלא מערכת שלמה שמחברת בין יוצרות תוכן למותגים, מספקת בריפים וקמפיינים, ומנסה להפוך את התחום למשהו שיותר דומה למקצוע ופחות למרדף אחרי האלגוריתם הבא.

מאחורי המיזם עומדות ירדן סידי (40) אשת שיווק שבעברה עבדה בחברות גדולות כמו סמסונג, ובת שחר ניסן - או "בבש" (26), כפי שהיא מוכרת ברשת - צלמת אופנה ויוצרת תוכן, שמעבירה בשנים האחרונות סדנאות צילום וקריאייטיב. הפער ביניהן אולי גדול על הנייר, אבל מבחינתן דווקא שם נוצר החיבור.

"אני רואה ב-בבש הרבה ממי שאני הייתי בגילה", מספרת סידי בשיחה עם mako. "מאוד אמביציוזית, מאוד יזמית, עם רצון לראות רחוק. אנחנו מגיעות משני עולמות שונים - אני מהצד האסטרטגי והעסקי, והיא מהשטח, מהעשייה עצמה - וזה בדיוק מה שמשלים אחת את השנייה".

החיבור ביניהן נולד דווקא אחרי 7 באוקטובר. סידי, שהחליטה לעזוב את עולם השיווק התאגידי ולעבור לעצמאות, מצאה את עצמה מתנדבת בעמותות שקמו אחרי המלחמה. "עשיתי הרבה מנטורינג, אבל הבנתי שאני בעצמי לא יודעת לייצר תוכן אישי", היא מספרת. "הייתי רגילה לעבוד עם משרדי פרסום, לא לעמוד לבד מול מצלמה. הגעתי לקורס של בבש, למדתי איך להביע את עצמי ברשתות, ואז עשיתי על עצמי ניסוי - העליתי המון רילסים בחודש ופתאום הכל התחיל לעבוד ולהתפוצץ, ושם נפל לי האסימון שיש פה מודל עסקי".

בבש, שכבר עבדה מול מותגים גדולים כמו רנואר, סמסונג וסקארה, מספרת שגם אצלה התסכול מהשוק היה אחד הדברים שדחפו אותה קדימה. "ראיתי כמה מותגים צריכים תוכן, אבל גם כמה פעמים רוצים לשלם עליו בברטרים במקום בכסף. הרבה יוצרות תוכן עובדות קשה, מצלמות, עורכות, מביאות רעיונות, ובסוף מקבלות מוצר במקום תשלום. היה לי חשוב לבנות מקום שבו יצירת תוכן היא עבודה לכל דבר".

המודל שבנו השתיים מנסה לקחת את עולם ה-UGC (תוכן שיווקי שנראה טבעי ואותנטי, ונוצר על ידי משתמשים או יוצרי תוכן עבור מותגים) - ולהפוך אותו לתעשייה הרבה יותר מסודרת. היוצרות משלמות דמי מנוי חודשיים לקהילה, עוברות סינון מקצועי והכשרה, ואז מקבלות הצעות עבודה ממותגים, הכוללים בריפים. מבחינת החברות עצמן, מדובר ב-One Stop Shop: המותג עובד מול גוף אחד שמטפל בכל - מאסטרטגיה ופיצוח הבריף ועד הצילום, העריכה והעלאת התוכן.

"אם פעם מנהל שיווק היה צריך לעבוד מול עשרות יוצרות בנפרד, לנהל משא ומתן עם כל אחת ולעבור אין-סוף תיקונים, היום אנחנו מרכזות את כל הדבר הזה", מסבירה סידי. "אנחנו מחזירות למותג תוצרים מוכנים תוך ימים בודדים, אחרי שהם כבר עברו כמה סבבי תיקונים אצלנו".

אבל מעבר לשירות למותגים, נדמה שהלב של המיזם נמצא דווקא בניסיון לבנות סוג חדש של מודל תעסוקתי - כזה שמשלב בין עצמאות לבין יציבות יחסית. "יש פה משהו שאנחנו קוראות לו 'פרילנסרית קהילתית'", הן מסבירות. "את עובדת מאיפה שאת רוצה ובשעות שנוחות לך, אבל בלי הכאב ראש של לרדוף אחרי לקוחות, לסגור תשלומים או לחפש כל הזמן את העבודה הבאה. יש לך את הגמישות של עצמאית, אבל פחות את החרדות של עצמאית".

לדבריהן, כיום חברות בקהילה יותר מ-300 יוצרות תוכן, חלקן גם מחו"ל, בטווח גילים שנע בין 18 ל-45. חלק עושות את זה כמשרה מלאה, אחרות כאקסטרה לצד עבודה מסודרת או גידול ילדים. "יש אצלנו אמהות שמצלמות תוכן מהבית בשעות שנוחות להן", מספרת סידי. "זה בדיוק היופי במודל הזה - הוא מודולרי".

אלא שאחד הדברים הכי מעניינים בשיחה איתן הוא דווקא ההבדל שהן עושות בין "משפיענית" לבין "יוצרת תוכן". מבחינתן, מדובר בשני עולמות שונים לגמרי. "משפיענית היא בעצם המדיה", מסבירה בבש. "המותג קונה את הקהל שלה ואת שטח הפרסום שלה. יוצרת תוכן היא מישהי שהחוזקה שלה היא היצירה עצמה - הצילום, העריכה, הקריאייטיב. לפעמים דווקא מישהי פחות מוכרת מרגישה יותר אותנטית, וזה עובד מעולה למותגים".

הטענה הזו מתחברת לאחת המגמות הכי בולטות כיום בעולם הפרסום - העייפות מתוכן שנראה ממומן מדי. בשנים האחרונות יותר ויותר מותגים מנסים להתרחק מהפקות ענק ומשיתופי פעולה יקרים עם משפיענים גדולים, ולעבור לתוכן שמרגיש טבעי יותר, כזה שנראה כאילו הוא נוצר "מבפנים". מבחינת Stor’it Club, בדיוק שם נמצא היתרון שלהן. "הרבה פעמים כשאנשים רואים סרטון של משפיענית גדולה הם ישר מזהים פרסומת", אומרת בבש. "דווקא יוצרת תוכן שנראית יותר רגילה, יותר בגובה העיניים, יכולה לגרום לאנשים לעצור ולהקשיב".

בינתיים, השתיים כבר הספיקו לעבוד עם מותגים כמו בזק, אסם, נסטלה, פנגו, פאוור קארד ושסטוביץ', וטוענות שהביקוש רק הולך וגדל. "מותגים רוצים היום תוכן איכותי, מהיר, זול יותר ומדיד", אומרת סידי. "הם רוצים להחזיר ROI (מדד שבודק כמה רווח או תוצאה התקבלו ביחס לכסף שהושקע), להרגיש שהתוכן באמת עובד. ברגע שהם מבינים שאפשר לייצר תוכן בסקייל ותוך חמישה ימי עבודה, הם נכנסים לזה מהר מאוד".

הקהילה עצמה כבר מזמן לא מסתכמת רק בבריפים וקמפיינים. מעבר לעבודה מול מותגים, החברות משתתפות במאסטרקלאסים, מפגשי קהילה ואירועי נטוורקינג שנראים לפעמים יותר כמו אירועי לייפסטייל מתוקשרים. "עשינו אירועים בקפה אנטליה ביפו ובמלון דייוויד אינטרקונטיננטל", מספרת בבש. "מעבר לסטייל ולכיף, אנחנו מביאות הרצאות, אנשי מקצוע, נשים מהתעשייה. זה מקום ללמוד אחת מהשנייה".

לדבריהן, אחת היוצרות בקהילה כבר הצליחה להרוויח כ-10,000 שקלים בחודש דרך הקמפיינים שקיבלה שם. "זה לא הכספים של משפיעניות ענק", מדגישה סידי, "אבל זו בדיוק הנקודה - להפוך תחום שהרבה פעמים מבוסס על ברטרים למשהו שאפשר באמת להתפרנס ממנו".

למרות ההצלחה הראשונית, השתיים לא ממהרות לדבר במונחים של אימפריה. "אנחנו רוצות להישאר בוטיקיות באיכות", אומרת סידי. "אבל כן רואות את זה מתפתח גלובלית. מבחינתי, החלום הוא לקחת תוכן ישראלי לעולם ולעזור לעוד נשים להבין שאפשר להפוך יצירת תוכן למקצוע אמיתי - לא רק חלום של רשתות חברתיות".