מה עובר בראש של מפקדי משמרות המהפכה? סטארטאפ ישראלי בנה להם פרופילי AI

איך חושבים בכירי המשטר האיראני? האם הם חושבים להיכנע בקרוב או לוותר על תוכנית הגרעין שלהם? איך השפיע עליהם החיסול של המנהיג העליון, עלי ח'מאנאי? סטארטאפ ישראלי מנסה להיכנס לראש של מפקדי משמרות המהפכה.

חברת AskIt יצרה מאגר של פרופילים התנהגותיים מבוססי AI ל-122 מפקדים במשמרות המהפכה האיראניים. כל פרופיל כולל רקע אישי וצבאי, גיל, מצב משפחתי ומאפיינים פסיכולוגיים, ומטרתו לדמות כיצד אותם מפקדים עשויים לחשוב ולהגיב בסיטואציות שונות - גם כאלה שאי אפשר לשאול עליהם ישירות.

הפרופילים מבוססים על מידע גלוי, אך לפי החברה הם מעמיקים מעבר לנתונים הביוגרפיים. באמצעות מתודולוגיות מעולם הפסיכולוגיה והסוציו-פיזיקה נבנו "סיפורי חיים" לכל דמות, שעל בסיסם מתבצעת סימולציה של תהליכי קבלת החלטות. הרעיון הוא לא לשאול מודל שפה מה "גנרל איראני ממוצע" חושב, אלא לבנות מודל התנהגותי של אדם ספציפי, ואז להריץ עליו תרחישים.

לדברי ד"ר ניל צור, מנהל הטכנולוגיה הראשי של החברה שערך את הפרויקט, השיטה מאפשרת לבחון מצבים שאין לגביהם נתונים היסטוריים. "אנחנו לא שואלים את המודל 'מה חושב אדם כזה'", הוא אומר. "אנחנו מזינים פרופיל שמבוסס על מסלול חיים: מאיפה האדם הגיע, אילו אירועים עיצבו אותו, מה הערכים שלו ואיך הוא מקבל החלטות. המודל לא מחזיר קורלציות מהעבר - הוא מחשב המשכיות התנהגותית של אדם ספציפי".

לדבריו, הגישה הזו שונה מהדרך שבה משתמשים רבים מפעילים מודלי שפה. "כשמישהו כותב ל-ChatGPT 'דמיין שאתה אישה בת 25 מתל אביב ותגיד לי מה את חושבת על המודעה הזו', הוא לא מקבל אדם אמיתי אלא קריקטורה. בני אדם הם לא דמוגרפיה".

הפלטפורמה של AskIt נועדה במקור לשימוש של חברות צרכניות. במקום לבצע סקרים או קבוצות מיקוד, המערכת יוצרת אוכלוסייה סינטטית שמייצגת קהל יעד מסוים. לאחר מכן ניתן להציג לה מוצרים, מסרים או קמפיינים, ולבדוק כיצד הקהל עשוי להגיב - בזמן אמת ובלי לחכות שבועות לתוצאות.

לדברי צור, העיקרון שעליו מבוססת המערכת מוכר גם ממדעי הטבע. "קשה לחזות תנועה של מולקולת מים בודדת בנהר, אבל הרבה יותר קל לחזות את התנועה של הנהר כולו. האינטראקציה בין המולקולות יוצרת אילוצים ותבניות משותפות. אותו הדבר בבני אדם - כשמסתכלים על קבוצה שלמה, התבניות הקולקטיביות הרבה יותר צפויות מהפרט הבודד".

החברה הוקמה בשנת 2025 על ידי לוטן מגל, מנכ"לית החברה, וד"ר ניל צור, מנהל הטכנולוגיה הראשי. מגל שירתה 14 שנים בתפקידים ממשלתיים, בהם גם בתפקידי מודיעין. בהמשך עסקה בתחום הכלכלה ההתנהגותית ועבדה לצד פרופ' דן אריאלי בחברת קיימא, שם ייעצה למשרד האוצר במגוון תחומים וערכה ניסויים חברתיים עם אלפי משתתפים. לאחר מכן ניהלה את חברת הסקרים דיירקט פולס. צור הוא בוגר יחידה 8200 ובעל דוקטורט בסוציו-פיזיקה, עם 12 שנות ניסיון בחיזוי קבלת החלטות קולקטיבית ובבניית מודלי AI, כולל עבודה בגופי הביטחון ובמשרד ראש הממשלה.

לצורך הניסוי זיהתה החברה 122 מפקדים במשמרות המהפכה באמצעות ויקיפדיה ומקורות גלויים נוספים. רובם בני 50 עד 70 - קצינים בכירים שהיו צעירים בזמן המהפכה האיראנית ב-1979. הם מגיעים ממגוון זרועות של הארגון, בהן כוחות קודס, יבשה, אוויר, ים ומודיעין, עם התמחויות אזוריות שונות.

לדברי צור, גם אם יש טעויות ברמת האדם הבודד, הערך המרכזי נמצא בתמונה הקולקטיבית. "אנחנו לא מתיימרים לדעת לאן כל מולקולה תזוז, אבל אנחנו יודעים לאן הנהר זורם".

מה גילו הסימולציות

החברה הריצה על מאגר המפקדים הסינטטיים סדרת שאלות הנוגעות למצב המלחמה ולתפיסות בתוך משמרות המהפכה.

בשאלה הראשונה - האם מפקדים שוקלים לעזוב את המערכת - התשובה הייתה חד משמעית: לפי הסימולציה, אף אחד מהמפקדים לא שוקל לערוק. לפי נתיבי החשיבה שניתחו החוקרים, הסיבה לכך נעוצה בזהות עמוקה עם המערכת. בין הנימוקים שעלו: "הקרבה למען המולדת היא ערך עליון" ו-"מאבקי העבר מחייבים נאמנות".

כאשר נשאלו אם לדעתם מפקדים אחרים כן שוקלים לעזוב את השורות, התמונה הייתה מעט מורכבת יותר. לפי הנתונים, 91% מהדמויות הסינטטיות מעריכות שהשורות מחזיקות. מיעוט קטן סבור כי ייתכן שיש מי שמערערים על כך, בין היתר בגלל מחשבות כמו "פחד זורע זרעי ספק", "לחץ עלול לעורר מחשבות" ו-"משבר יכול לעורר מחשבות על שינוי".

בשאלה על התוצאה הסבירה ביותר של המלחמה התקבלה תמונה מפוצלת. חלק מהמפקדים צופים משבר עמוק וקריסה, אחרים מאמינים בניצחון ובהמשך ההתנגדות, וקבוצה נוספת מעריכה שיתרחשו שינויים מבניים משמעותיים. רק מיעוט קטן צופה הפסקת אש ושיקום.

גם לגבי משך המלחמה לא התקבלה תשובה אחידה. חלק מהפרופילים מעריכים שהעימות יסתיים בקרוב, אחרים סבורים שהוא יימשך זמן רב, ויש מי שתולים את סיומו בכניעת האויב. מי שמאמינים בתרחיש כזה מדברים על טווח זמן של "שבועות" או "חודשים".

בשאלה האם איראן תצא מהמלחמה חזקה יותר או חלשה יותר, התקבלה תשובה כמעט אחידה: 91% מהדמויות הסינטטיות מעריכות שהמדינה תתחזק. עם זאת, לפי ניתוח התשובות, הנימוק המרכזי אינו בהכרח ניצחון צבאי אלא תפיסה של עמידות. חלק מהנתיבים המילוליים שחזרו בתשובות היו: "הסבל יחשל אותנו".

שתי השאלות האחרונות עסקו בחיסולו של המנהיג העליון עלי ח'אמנאי. לפי הסימולציה, המפקדים מפרשים את החיסול כהוכחה לכך שאיראן נתפסת כאיום משמעותי. בין הנימוקים שעלו: האויב ביקש "לערער את האחדות הלאומית" ופעל מתוך "פחד מהשפעתה של איראן".

כאשר נשאלו אם החיסול השיג את מטרתו, התשובה הייתה אחידה לחלוטין. כל הפרופילים השיבו שלא. בין ההסברים שחזרו בתשובות: "התקווה ממשיכה למרות אובדן סמלי", "הסרת הסמל לא החלישה את הנחישות", "החלפת מנהיגות לא משנה זהות" ו-"מכה אחת לא קובעת גורל".