הנתונים העגומים על מצב ההייטק הישראלי נחשפו השבוע בכנסת, בדיון שנערך בוועדת המדע והטכנולוגיה. על פי מרכז המחקר והמידע של הכנסת, בשנת 2023 חלה ירידה נוספת בהשקעות בשיעור של כ-56%, כאשר 6.9 מיליארד דולר הושקעו השנה בהייטק הישראלי. שיא הגיוס היה ברבעון הרביעי בשנת 2021 עם 8.3 מיליארד דולר ב-163 עסקאות, ולאחר מכן חלה ירידה מתמשכת עד גיוס של 1.4 מיליארד דולר בלבד ברבעון הרביעי של 2023, וחזרה לרמת הגיוסים שהייתה ברבעון הראשון של 2019.

הירידה החלה ברבעון הראשון של 2022, במקביל להעלאה בשער הריבית על ידי בנק ישראל ושל בנקים מרכזיים אחרים במדינות המפותחות. שיעור הירידה מדי רבעון הולך ומתמתן, מירידה בשיעור של כ-45% ברבעון הרביעי של 2022 לירידה בשיעור של כ-15% ברבעון הרביעי של 2023. עוד צוין כי בחודש אוקטובר השנה, עם פרוץ המלחמה, נמחקו כ-2,100 משרות בהייטק.

סיון נויפלד, נציגת איגוד ההיי-טק הישראלי בהתאחדות התעשיינים, הסבירה כי הגיוס הרב לשירות המילואים פגע קשות ברציפות העסקית של חברות רבות, במיוחד סטארטאפים קטנים שבהם למעלה מ-50% מהעובדים משרתים במילואים. "על הממשלה והוועדה לנקוט בצעדים ממשיים ומידיים לחיזוק הענף, ובפרט הזרמה של מענקים, הרחבת תקציבי רשות החדשנות ומתן ודאות רגולטורית", אמרה. "אני חוששת שהנזק לטווח הארוך לענף עלול להיות הרסני. זו שנה מכרעת עבור עתיד ההייטק הישראלי, התמיכה בענף חיונית כדי שיוכל להמשיך ולהוביל את המשק".

סיון נויפלד, נציגת איגוד ההיי-טק הישראלי (צילום: באדיבות איגוד ההיי-טק)
סיון נויפלד, נציגת איגוד ההיי-טק הישראלי בהתאחדות התעשיינים | צילום: באדיבות איגוד ההיי-טק

בתגובה לדיון קרא יו"ר הוועדה איימן עודה להקים ועדת ההיגוי לכל המשרדים כדי להוביל את המאבק לסיוע מקיף ואקטיבי להייטק שנמצא במצב חירום. "הוועדה רוצה לראות תכנית רב שנתית עוד לפני התקציב הבא. כיו"ר הוועדה אני מבקש מרשות החדשנות שהחברות שמקבלות סיוע יהיה להם רף מסוים של קבלת עובדים חרדים וערבים למשרות. כמו כן הוועדה ממליצה להוציא קמפיין ליצור סולידריות בין העובדים כולם - יהודים וערבים".

"ראינו ירידה משמעותית בהשקעות, אבל אנחנו רחוקים מהתרסקות"

"מצבן של חברות הסטרטאפ הישראליות במילים עדינות הינו 'מאתגר מאוד' ממספר סיבות", אומר ד"ר עמית סרוסי, יועץ אסטרטגי לחברות ומשקיע אנג'ל. "הראשונה, משבר גלובלי מתמשך הגורם לירידה בגיוסי הון בחברות הייטק באופן כללי, גם באירופה וארצות הברית. חשוב לציין שעד סוף 2021 חברות הסטארטאפ הישראליות גייסו באופן יחסי יותר השקעות בהשוואה לעולם, כלומר הזינוק בגיוסים היה חד יותר בחברות סטרטאפ ישראליות בהשוואה לאירופה וארה"ב. אך במקביל גם הירידה בגיוסים מסוף 2021 ועד סוף 2023 הייתה יותר חדה וכואבת, בעיקר בשלבי הגיוס המוקדמים. ניתן לפרש את זה כתיקון טבעי של השוק הישראלי אשר אליו התווספו סיבות מקומיות: חוסר יציבות פוליטית במהלך 2023 ומלחמה בסוף 2023".

ד"ר עמית סרוסי, יועץ אסטרטגי לחברות ומשקיע אנג'ל (צילום: פרטי)
ד"ר עמית סרוסי, יועץ אסטרטגי לחברות ומשקיע אנג'ל | צילום: פרטי

על רקע הירידה בהשקעות, מציין סרוסי כי השקעות בסטארטאפים וחברות הייטק למיניהן משמעותן השקעה ב-IP, כלומר Intellectual property, רעיון או פטנט אשר לרוב אינו פיזי. "גם בעתות מלחמה אין סכנה פיזית להשקעה בקניין רוחני, להבדיל מהשקעה בנדל"ן, מפעלי ייצור או כל חברה בעלת שווי המושפע מנכסים פיזיים. מלחמה אינה מהווה איום ישיר על נכסי הסטארטאפים הישראלים, אלא איום עקיף - השפעות המלחמה על מצבה הכלכלי והמדיני של מדינת ישראל", הוא אומר.

"בנוסף, השקעות בסטארטאפים הן השקעות אסטרטגיות לטווח הרחוק בהסתכלות של 5-10 שנים, ולכן משברים שנובעים משינויים מקומיים ברי תיקון מהווים 'מכה קלה בכנף', בעיקר כשמדובר ב'מטוס קרב מתקדם' כמו אומת הסטארטאפ. ראינו ירידה משמעותית בהשקעות, אבל אנחנו רחוקים מהתרסקות, כאשר מסתכלים על פרק זמן ארוך יותר. כמובן שהשנה-שנתיים הקרובות הינן קריטיות להבין כיצד הסטארטאפ הישראלי יצא מהמשבר, אך מניסיון אישי – אני אופטימי ואף רואה את פרק הזמן הנוכחי כהזדמנות השקעה מצוינת למשקיעים".

מה באשר לפיטורים? רק אתמול דווח על מאות מפוטרים בגוגל, למשל.

סרוסי: "אנו בעיצומו של משבר הייטק מתמשך עוד מלפני המלחמה. גיוסי מילואים אינטנסיביים וירידה משמעותית בהשקעות מובילים לצעדי התייעלות וקיצוץ משאבים. בחברות הייטק ההון האנושי הינו עיקר המשאבים, ולכן גל פיטורים גדול אכן צפוי לבוא. חשוב לזכור, שענף ההייטק הינו פגיע יותר מענפים אחרים במשק ולכן פחות יציב. כמו כן, משכורות הייטק הינן בממוצע גבוהות יותר ולכן מדובר בסיכון מחושב, שבו כל עובד לוקח על עצמו במיוחד שמדובר במשרות בחברות סטרטאפ בתחילת דרכן".

איך היית ממליץ לסטארטאפים לצלוח את התקופה הזאת?

סרוסי: "זוהי סיטואציה מורכבת וכמובן משתנה בהתאם לאופי ופעילות החברה, אך באופן כללי קיימות שלוש דרכים עיקריות לצלוח תקופה בה יש מגבלה בגיוס השקעות: צמצום פרויקטים אסטרטגיים והתמקדות בפרויקטים עם סיכויי הכנסה לטווח הקרוב, מיקוד משאבים נוכחיים על מקורות הכנסה קיימים והעצמתם וניצול הזדמנויות נוכחיות. חשוב לזכור שמשברים גם מייצרים הזדמנויות, וזהו משבר זמני שלאחריו רק החברות החזקות ישרדו. זה הזמן לאתר הזדמנויות אלה וליצור ערך מוסף על פני המתחרים".

איך מתפקדים במצב חירום כששאר העולם התאושש ונמצא בימים רגילים?

סרוסי: "מרבית הסטארטפים בישראל פונים לשוק הגלובלי, אשר אינו חווה את המציאות הישראלית כפי שאנו חווים אותה, ולכן חשוב להסתכל על הסיטואציה הזו מזווית עסקית-גלובלית בלבד ולא פוליטית. חשוב לזכור שלקוחות לא ישראלים מצפים ל'עסקים כרגיל', במיוחד 3 חודשים אחרי תחילת המלחמה. מניסיון אישי עם לקוחות גלובליים בתחום, הייתה הבנה בשבוע-שבועיים הראשונים בלבד. בסופו של יום, קיימים מתחרים רבים בשוק הגלובלי ולכן חייב לחזור לשגרה במהרה. מומלץ להשקיע בשימור יחסים עם לקוחות אף יותר בתקופה זו על מנת להראות את חוסנה של החברה גם במצבי חירום".

"חברות חכמות התחילו כבר בשנת 2023 להקטין את מספר העובדים"

ג'ון מדבד הוא מייסד ומנכ"ל OurCrowd, המשקיעה הפעילה ביותר בישראל בהון סיכון שמחזיקה בהתחייבויות להשקעה של למעלה מ-2.2 מיליארד דולר וכבר השקיעה ב-427 חברות פורטפוליו וב-50 קרנות.

כשהוא מנתח את המצב הנוכחי, הוא אומר: "יש שני סוגים של אתגרים עבור חברות הסטארטאפ הישראליות – המצב העולמי בשוק ההון סיכון והמצב הישראלי הספציפי של המלחמה והשפעותיה. ברמה העולמית, הכסף שמושקע בחברות סטארטאפ ירד בצורה דרמטית בשנתיים האחרונות, עד לרמה של 70%-80% ביחס לשיא ההשקעות שהיה בשנת 2021. מציאות זו מהווה קושי מסובך ביותר עבור חברות ישראליות, שמחוברות בחבל הטבור לעמק הסיליקון ולשווקים העולמיים של ההון סיכון. מצב זה כבר התחיל להשפיע על גיוסי הון עוד לפני העימות סביב המהפכה המשפטית ולפני המלחמה".

"המלחמה היא בעיה בקנה מידה אחר לחברה ולכלכלת הטכנולוגיה הישראלית, ויש לכך היבטים רבים. היבט אחד הוא האופן שבו חברות מתמודדות עם גיוס של עובדים שלהן למילואים. לדעתי חברות מסתדרות יפה בהיבט זה, אבל קיימת שאלה כמה זמן המלחמה יכולה להימשך. היבט שני קשור לגיוסי הון, מצב שהיה מלכתחילה קשה והפך להיות קשה מאוד. למרות זאת, חברות מצליחות לקצץ בהוצאות ולהרחיב את ה-runway (משך הזמן שבו חברה יכולה לפעול לפני שתמצה את משאביה הכספיים) תוך כדי מאמצים עליונים לוודא שהן יכולות לספק את הסחורה, לא משנה מה קורה".

ג'ון מדבד (צילום: Our Crowd)
ג'ון מדבד | צילום: Our Crowd

על רקע המלחמה, הקימה OurCrowd את קרן Israel Resilience Fund, קרן חוסן לתמיכה במגזר ההייטק בישראל. "הכרזנו על הקרן הזו לפני כחודשיים וכבר אישרנו מתוכה 19 השקעות. גייסנו לקרן כבר התחייבויות להשקעה של 15 מיליון דולר, ואנחנו ממשיכים לגייס בדרך ל-50 מיליון דולר ומעלה בסך הכל", מספר מדבד.

באשר לגלי פיטורים שצפויים השנה, אומר מדבד: "חברות חכמות התחילו כבר בשנת 2023 להקטין את מספר העובדים, והמגמה הזו תמשיך כל עוד שהכסף לא חוזר לשוק בצורה מספקת".

איך מתפקדים במצב חירום כששאר העולם התאושש ונמצא בימים רגילים?

מדבד: "יתר העולם לא חזר לימים רגילים ונמצא בערפל אמיתי בקרב ענף ההון סיכון. החלק היחיד שנראה מאוד זוהר ומבטיח הוא בינה מלאכותית. כמובן שלישראל יש יכולות בין הטובות בעולם ב-AI, שמהווה תחום מבטיח אצלנו".

"קללה שיש בה ברכה"

מיכאל מרקס, ראש מרכז החדשנות של התאגיד הבינ״ל UST בישראל, סבור כי המשבר ב-2023 היווה נקודת מבחן לחלק מהחברות - האם הן יפגשו את השוק שכיוונו אליו? האם יצליחו לפרוץ? באופן זה, לדבריו מתבצע תהליך ברירה-טבעית, שבו השוק מתעדף את החברות המוצלחות יותר מהמוצלחות פחות.

"המרכיב המרכזי בפריצה לשווקים והיכולת לבצע תהליך מכירה בהיקפים גדולים של חברות ישראליות ספג בשנת 2023 שתי טלטלות: אחת גלובלית בתחילת השנה עקב רצף העלאות הריבית בארה״ב, ואחת מקומית מאוד נוספת בסוף 2023 עם פרוץ המלחמה", אומר מרקס.

מיכאל מרקס, ראש מרכז החדשנות של התאגיד הבינ״ל UST  (צילום: יחצ UST)
מיכאל מרקס, ראש מרכז החדשנות של התאגיד הבינ״ל UST בישראל | צילום: יחצ UST

"כל אלו מרחיקים משקיעים מלהמשיך לתדלק את השקעותיהם, וביתר שאת מרחיקים משקיעים שמתמחים בהשקעות צמיחה, שרובם אינם ישראלים, מלהשקיע בחברות הישראליות. זוהי טלטלה כואבת מאוד ליזמים, אבל מחויבת מציאות ומחייבת חברות להתמקד בשותפויות, במכירות ובנחישות להעמיד את המוצרים שלהם בפני שוק המטרה, זאת על פני הוצאות גדולות של הרחבת הפיתוח הטכנולוגי".

לדבריו, זוהי קללה שיש ברכה: "בפני היזמים עומדות פחות אפשרויות, יותר מחויבות לעבודה ממוקדת והבנה שהישרדות פיננסית עוברת דרך יציאה מאזור הנוחות הטכנולוגי לתוך מרחב המכירות הקשוח, ומי שלא יוכל לספק את הסחורה, לא יוכל להמשיך להתקיים. לטווח הרחוק, מדובר בתהליך שייטיב עם שוק ההייטק המקומי ויאלץ אותו להשתפר ולהפוך ללא פחות ממצוין, שכן אין כבר סלחנות לפחות מכך".