מה אם מופאסה לא היה נופל? היוצר שמתקן "טראומות ילדות" בעזרת AI

אם תהיתם למה הרשת מוצפת בשבועות האחרונים ב"סופים טובים" (ומבאסים) של כל סרטי האנימציה האהובים עלינו, אפשר להאשים בזה את מודל ה-AI החדש, Seedance, מבית חברת ByteDance (כן, הענקית הסינית שבבעלותה נמצאת הרשת החברתית טיקטוק).

"משתמש ב-AI כדי לרפא את טראומות הילדות שלכם", נכתב בעשרות סרטונים שעלו ברשת, המציגים מציאות אלטרנטיבית, בה המאורע המחולל של כל סרט אהוב ואיקוני בכלל לא קרה. כך קיבלנו את אמא של ליטלפוט מ"המסע לעמק החלומות" נשארת בחיים, אמא של במבי לא נהרגת על ידי צייד, וסקאר מציל את מופאסה (בגרסה הומו-ארוטית די משונה, שגורמת לזה להיראות כאילו סימבה זה הילד בפונדקאות שלהם). מה שכן, כל הדוגמאות קצת גרמו לנו לתהות למה כל כך הרבה סרטי דיסני מתחילים בהרג של הורה.

מרבית התכנים עלו על ידי יוצר התוכן דייוויד אונגר וצברו מיליוני צפיות בן לילה, והוצפו בתגובות של אנשים שדורשים סיום טוב לסרט האהוב עליהם. "תוכל לתקן את משחקי הכס?", נכתב באחת התגובות. "בבקשה תתקן את הטיטאניק וגרין מייל", נכתב באחרת. גם בסרטים מציאותיים הוא טיפל, כמו "שבעה חטאים" ו"התחלה", אך ניתן להבחין באופן מובהק בכך שמדובר ב-AI בכל השימוש בדמויות מציאותיות.

בעוד שרוב התגובות תומכות, יש כאלו שמבינים שבשביל חוויה קולנועית גדולה מהחיים צריך קצת טרגדיה. "זה היה יכול להיות סרט מזעזע", כתב אחד המגיבים בסרטון על מלך האריות, שזכה לעשרות אלפי לייקים.

אך הרס החוויה הקולנועית לא רק נגמרה בכמה תגובות זועמות. עם השקת כלי ה-AI החדש של ByteDance, הלוא הוא Seedance 2.0, הכלי הפך ויראלי בזכות היכולת שלו לייצר סרטוני וידאו תלת-ממדיים איכותיים על בסיס תיאור טקסטואלי. וספציפית יותר – היכולת שלו לייצר בקלות גרסאות של דמויות מתוך סרטים מצוירים איקוניים כמו סרטי מארוול או מלחמת הכוכבים, ללא שום אישור רשמי מהיוצרים המקוריים. זה אפשר לו לייצר "גרסאות חלופיות" של סיפורים קיימים, והדבר כמובן עורר זעם בתעשיית הקולנוע.

בתגובה לתופעה, חברת דיסני שלחה לByteDance מכתב "הפסקת פעילות לצמיתות", בטענה שהשימוש בדמויות כמו ספיידרמן, דארת' ויידר ודומיהם נעשה ללא רישיון ושמירה על זכויות יוצרים. היא כינתה את המהלך "מעשה של שימוש בלתי-מורשה ברכוש רוחני כאילו היה ציבורי". זה מתווסף לתביעות של גופים נוספים, שטענו כי המודל מופעל על מאגרי תכנים מוגנים ומפיק יצירות נגזרות ללא אישור, מה שמכה בתעשיית הבידור.

בעקבות הלחץ הציבורי, ByteDance הודיע כי תוסיף מנגנוני הגנה שיקטינו את היכולת של משתמשים לייצר תכנים מבוססי דמויות או תכנים מוגני-זכויות ללא רישיון מתאים.

אין ספק שאפשר להציל את אמא של במבי או לגרום לסקאר ולמופאסה להתחתן בנישואי יוטה, אבל השאלה האמיתית היא אם אנחנו באמת מעוניינים בקולנוע נטול טרגדיות? הרי דווקא האובדן, הפחד והכאב הם אלו שהפכו את הסרטים האלה לבלתי נשכחים, ואולי הסופים המדוברים מרפאים איזו טראומת ילדות (שלא באמת קיימת), אבל הם די גורמים להם לאבד מהערך הקלאסי שהם קיבלו בזכות אותה הטרגדיה.

כנראה שהקרב האמיתי הוא לא על הדמויות - אלא על להשאיר סיפור כפי שנכתב, גם כשהוא כואב. כך או כך, נראה שהיום שבו בתי המשפט יידרשו להכריע איפה עובר הגבול בין יצירה, מחווה והפרה - כבר מעבר לפינה.