בלי צנזורה: כך הפכה טלגרם למקור מידע חדשותי משמעותי בארץ

אחרי כל אחד מעשרת ערוצי הטלגרם הגדולים ביותר בישראל, נכון לינואר 2026, עוקבים יותר מ-180 אלף איש. לערוץ "דניאל עמרם ללא צנזורה" יש 603 אלף עוקבים ולאבו עלי אקספרס, ששומר על אלמוניותו, יש 568 אלף עוקבים. כל הערוצים, מלבד זה של KSP שמפרסם קופונים ומבצעים, הם ערוצים חדשותיים, כאשר היחיד מתוכם שהוא עיתונאי בכלי תקשורת מסורתי הוא עמית סגל, הפרשן הפוליטי של חדשות 12.

7 באוקטובר היה נקודת המפנה עבור ערוצי הטלגרם: ביומיים הראשונים של המלחמה הצטרפו לשבעה ערוצי חדשות בולטים בטלגרם בעברית 440 אלף עוקבים חדשים – גידול מצרפי של 52% במספר העוקבים.

בסך הכל, בשלושת החודשים הראשונים אחרי 7.10, שבעת הערוצים צמחו מ-850 אלף עוקבים ל-2.2 מיליון – גידול של פי 2.6. עיקר הגידול נרשם בחודש הראשון, ולאחר מכן קצב ההצטרפות פחת. עם זאת, מספר העוקבים המשיך בעלייה עקבית, עם "פיקים" של הצטרפות סביב אירועי חירום, כמו ירי הטילים מאיראן ומבצע פיצוץ הביפרים.

העלייה המטאורית בשימוש בטלגרם, על כל ההשלכות שהיא טומנת בחובה – פייק ניוז, היעדר צנזורה ואתיקה – העסיקה את ענבל אורפז, חוקרת ויועצת חדשנות אסטרטגית, והיוותה בסיס למחקר חדש שלה בנושא. "פחות משנה לפני 7.10 התגייסתי מחדש לשירות מילואים בפיקוד העורף, ובשבת השחורה גייסו אותי תוך שעה", היא מספרת ל-mako. "עבדתי על סקירת רשתות כדי להבין מה עובר על הציבור הישראלי. מהר מאוד הבנתי שיש תמונת מציאות אחת למי שצורך מידע מהתקשורת המסורתית, ותמונה שונה לחלוטין למי שנמצא בטלגרם".

אורפז מציינת כי בטלגרם זרם מידע ללא פילטרים, כמו הסרטונים שהפכו לסמלי המלחמה, למשל של סבתא יפה אדר. "ראיתי שהמון אנשים מצטרפים, כי בטלגרם את מקבלת הודעה על כל איש קשר שמצטרף. גם בהמשך, המון אירועים בעזה דלפו לטלגרם הרבה לפני שהגיעו לתקשורת הממוסדת, למשל הפציעה של עידן עמדי. לא כי לא ידעו, אלא כי לא יכלו לפרסם בגלל אתיקה עיתונאית או צנזורה".

לדבריה, המודל של טלגרם מייצר מעורבות (Engagement) גבוהה במיוחד: "את לא תלויה באלגוריתם שיקפיץ לך תוכן. יש גם תוכן ויזואלי רב ללא מגבלת מקום. מנגד, חלק נכבד מהערוצים אנונימיים, וזו קרקע פורייה למבצעי השפעה זרים". זה נובע מכך שהאידאולוגיה של טלגרם, שהוקמה על ידי פאבל דורוב ואחיו שעזבו את רוסיה ב-2014, היא חופש ביטוי רדיקלי. "הם הקימו את החברה בדובאי, ואין לה נציגות בארץ שאפשר לפנות אליה. זו סוג של הסערה המושלמת".

כשאורפז השתחררה ממילואים במהלך 2024, היא החליטה להתעמק בנושא בתמיכת קרן פרידריך נאומן פאונדיישן. המחקר כלל סקר שנערך באוקטובר 2024 בקרב מדגם מייצג של האוכלוסייה היהודית, שמנה 518 משיבים באמצעות Panel4All, ונותח על ידי מכון שריד.

בסקר נמצא כי 75% מהמשיבים דיווחו על עלייה בנפח צריכת החדשות שלהם אחרי 7.10, ו-57% גיוונו את מקורות התקשורת שלהם.

הסקר העלה כי טלגרם הפכה לאחד ממקורות המידע המובילים באירועים מתפרצים: 25% מהמשיבים פונים אליה באירוע חדשותי, שיעור זהה לפנייה לאתרי החדשות ולטלוויזיה. כשני שלישים מהמשיבים משתמשים בטלגרם, ושליש מהם הצטרפו רק לאחר פרוץ המלחמה. יותר ממחצית מהמשתמשים צורכים בה חדשות, בעיקר דרך ערוצים אנונימיים או ערוצים של עיתונאים מוכרים. עם זאת, 37% מהמשיבים מוטרדים מהאנונימיות של מפעילי ערוצי טלגרם.

63% מהמשיבים מתארים את טלגרם כ"מקור למידע לא מצונזר" ו-60% כדרך הטובה ביותר לקבל עדכוני חדשות מהירים. עם זאת, הציבור מכיר במגבלותיה: 40% הגדירו אותה כ"מקור לשמועות" ו-30% כ"ערוץ מידע לא אחראי". "האנשים לא מטומטמים", אומרת אורפז. "הם יודעים שיש בטלגרם מידע מהיר, אך יש גם הרבה פייק ניוז. זה מתח מעניין – אנשים מוכנים להתפשר על האמינות כדי לקבל מידע מהר". נתון מדאיג נוסף הוא שמעל 30% מהמשיבים הודו שהם משתפים מידע מטלגרם בלי לוודא את דיוקו.

פער ברור עלה בתפיסות בין המחנות הפוליטיים: ל-59% מתומכי האופוזיציה יש אמון במדיה המסורתית לעומת 39% בלבד מתומכי הקואליציה. מנגד, ל-45% מתומכי הקואליציה יש אמון בטלגרם לעומת 25% בלבד בקרב תומכי האופוזיציה. כמו כן, 51% מתומכי הקואליציה חושדים כי התקשורת הממסדית מסתירה מידע חשוב מהציבור, לעומת 32% מהאופוזיציה. "תגידי למי את מצביעה ואני אגיד מה את חושבת על התקשורת הממוסדת", מגדירה זאת אורפז.

אורפז מוסיפה כי גם האויבים שלנו מבינים את חשיבות הטלגרם: "בערוץ Gaza Now היו הרבה פעמים מסרים בעברית שמיועדים לאזרחים ישראלים", ומזכירה מקרים של ישראלים שגויסו כסוכנים איראנים דרך הפלטפורמה.

המחקר אומנם נערך לפני יותר משנה, אולם אורפז מזהירה כי המצב כיום מהווה סיכון לביטחון הלאומי והדמוקרטיה: "האתגרים שעולים מהמחקר עלולים לפגוש אותנו 'על סטרואידים' ביום הבחירות - ניסיונות התערבות, הטיית בחירות, הפצת מסרים כוזבים ועוד", היא אומרת.

"לא רק הציבור צריך לשפר את החשיבה הביקורתית והאוריינות שלו בצריכת מידע. גם מקבלי ההחלטות צריכים להיות מודעים לשינויים בהרגלי צריכת המידע, להבין אותם, להיערך לקראת איומים שכרוכים בהם - וגם להשתמש בהם ולהיות חלק מהשינוי. כלומר, לפעול להפיץ מידע מהר ולדאוג להפצה של מידע מהימן במקומות בהם הציבור צורך את המידע, כולל טלגרם.

"המקרה של טלגרם מרתק במיוחד, כי הוא מקפל לתוך אירוע אחד הרבה מהאתגרים שדנו בהם עוד קודם לכן בהקשרים של האתגרים של הדמוקרטיה והביטחון הלאומי בעידן הרשתות החברתיות", מסכמת אורפז. "טלגרם פועלת כמעט ללא רגולציה או פיקוח, בניגוד למשל לפייסבוק, ולכן גם התוכן שעולה בה מגיע לקיצון".