המתכנתת שהתפטרה והפכה להיות משפיענית הייטק: "יש לי יתרון, כי אני יכולה לתת הצצה פנימה"

יש שני תחומים שעשו לא מעט באז בשנים האחרונות: עולם המשפיענים ועולם ההייטק. לרוב הם די זרים אחד לשני, ולכולנו כבר יש בראש את הטייפקאסט של ההייטקיסטית ושל המשפיענית. לכן קצת מפתיע לשמוע על אופיר לזרוב, בת 29 מתל אביב, שבמשך תקופה ארוכה הצליחה לרקוד בשתי החתונות: עבדה כמתכנתת, ובמקביל העלתה לרשת סרטונים על מסעדות ועל החיים בהייטק. כשהמספרים התחילו להתפוצץ היא קיבלה החלטה שמן הסתם הרימה לכמה אנשים בסביבה גבה – לעזוב את עולם התכנות ולהפוך ל"משפיענית הייטק" במשרה מלאה.

"למדתי מדעי המחשב ברייכמן, עבדתי כמתכנתת כמה שנים בחברות סייבר, בין היתר בצ'ק פוינט. ידעתי שאני רוצה להיכנס לעולם ההייטק וזה היה כרטיס הכניסה שלי, לא הייתי ב-8200", מספרת לזרוב. "בתואר תמיד הייתי עסוקה גם בדברים אחרים. הקמתי את מועדון הפודטק ברייכמן, חיפשתי איך אני עושה משהו יזמי ורציתי באמת להקים משהו מאפס. בגלל שלמדתי מדעי המחשב הבנתי שאני רוצה משהו שקשור לטכנולוגיה, אז עשיתי גוגל מה מחבר בין משהו שמעניין אותי, אוכל, לבין טכנולוגיה – וככה גיליתי את התחום".

"נכנסתי כמתכנתת עוד לפני כל עולם הבינה המלאכותית. למדתי הרבה, עבדתי בחברות מטורפות והיה כיף בטירוף. במקביל התחלתי להעלות תוכן ממסעדות, כי גם ככה הייתי כל היום יוצאת ומבלה וגם ככה כולם תמיד היו שואלים אותי על המלצות. תמיד הייתי הפודית הזאת".

החשבון התחיל לגדול, ולזרוב החליטה לקחת אותו ברצינות. במשך תקופה היא העלתה שלושה סרטונים בשבוע, וכל זה במקביל למשרה מלאה כמתכנתת. ובכל זאת, בתל אביב בלוגריות אוכל הן לא בדיוק מצרך נדיר.

"אמרתי לעצמי: מה הייחוד שלי? יש מלא בלוגרים של אוכל וכמעט כל הסרטונים נראים אותו דבר. ניסיתי לחשוב ולהבין מה אני יכולה לעשות אחרת. הייתי הולכת לפעמים לחברים בגוגל ובמטא, מתלהבת מהאוכל ומצלמת כי יאללה, אני גם ככה שם. הסרטון הראשון שצילמתי היה מגוגל והוא הצליח לא רע, כמה עשרות אלפי צפיות. אחר כך עשיתי סרטון ממטא שהתפוצץ – הוא הגיע ליותר מחצי מיליון צפיות".

אחרי הפיצוח הזה היא הבינה לאן היא רוצה לקחת את העסק. "כולם רוצים לראות מה קורה בהייטק. יש כל הזמן גיוסי ענק, פיטורי ענק, כולם מכירים את הפינוקים וכולם תמיד רוצים לדעת מה יש איפה. הבנתי שיש לי יתרון, כי אני יכולה לתת הצצה פנימה".

בהתחלה היא פשוט ניצלה ביקורים אצל חברים: "הייתי כל פעם הולכת לחברים שעובדים באיזה משרד שווה עם חדר אוכל שווה. אבל מן הסתם זה היה קשה כי הייתי עדיין במשרה מלאה, וגם כמה חברות כבר באמת מחזיקות חדר אוכל כזה מרשים?"

בהמשך היא התחילה לפנות בעצמה לחברות דרך לינקדאין, ובשלב מסוים גם החברות התחילו לפנות אליה. "הבנתי שזה מה שאני יכולה לעשות ולהיות סוג של 'משפיענית הייטק'. אני לא מנותקת מהעולם הזה, אני מבינה את השפה. אם לא הייתי מתכנתת ולא הייתי באה מהעולם הזה, החברות לא היו אוכלות אותי. הן לא היו פונות אליי בכלל. אני יכולה להבין את המוצר, אני יכולה לדבר עם מתכנתים, יש לי אמינות מול הקהל – אני הייתי שם. בגלל זה אני גם לא מתחרטת שלמדתי מדעי המחשב".

בשלב הזה העסק כבר התחיל להיות מספיק משמעותי כדי שלזרוב תקבל את ההחלטה לעזוב את משרת הפיתוח ולהיכנס לסושיאל בכל הכוח.

"תמיד הרגשתי שמשהו בתכנות לא מתחבר לי עד הסוף. הרגשתי שהתפקיד סוגר אותי בקובייה, באיזושהי משבצת שהיא קטנה לי מדי. הרגשתי שאני רוצה לעשות דברים יותר גדולים. תמיד היה לי דרייב להיות יזמת".

היום היא עובדת עם חברות הייטק בולטות, ביניהן Cyera ,AppCharge ו-ScaleOps, על התוכן שהן מוציאות לרשת, בעיקר סביב מה שמכונה "מיתוג מעסיק" – כלומר, למכור את מקום העבודה לעובדים ולעובדים פוטנציאליים.

"אני בוחרת את הלקוחות שלי בקפידה. כמו שבמסעדות אני לא יכולה להמליץ על מסעדה שאני לא אוהבת או לא מתחברת אליה, אז ככה גם עם חברת הייטק. אנשים רואים לאן אני הולכת וסומכים עליי".

אבל יש כאן שאלה די מתבקשת: למה בכלל שחברות הייטק ירצו להשקיע עכשיו בלהראות לעולם את המשרדים, האירועים והפינוקים שלהן? במיוחד בתקופה שבה השוק הרבה פחות נוצץ, יש לא מעט פיטורים ובחלק מהמקצועות הרבה יותר קשה למצוא עבודה.

"יש תחרות מטורפת על הטאלנטים. חברות שיש להן כסף משקיעות המון בעובדים: שוכרות את המשרדים הכי שווים, עושות חוגים, עושות אירועים מטורפים. הן הבינו שאם הן כבר השקיעו בזה כל כך הרבה כסף – אולי שווה שגם יראו את זה".

ובכל זאת, לא כל חברה יכולה או רוצה להתחרות על מי מחזיקה את חדר האוכל הכי מרשים. "פעם הייתי עושה רק את הראוותני, אבל רוב האנשים לא עובדים בחברות ראוותניות. היום גם כשאני מגיעה לסטארטאפ קטן אני באה לספר את הסיפור שיש לחברה".

כדוגמה היא מספרת על חברת סייבר שבה דווקא לא היה חדר אוכל יוצא דופן להראות. "אני יכולה להעלות שני פריימים של המטבח וזהו, אבל הסיפור שלהם הוא שיש שם ייצוג מטורף של נשים. יש להם מנכ"לית, יותר ממחצית ההנהלה מורכבת מנשים. זה סיפור שאנשים מתחברים אליו. אני הייתי רוצה לעבוד בחברה כזאת".

במובן מסוים, לזרוב מזהה כאן גם תפקיד חדש שנכנס בשנים האחרונות יותר ויותר לחברות הייטק: מי שאחראי לאיך החברה נראית ברשת, לא מול הלקוחות אלא מול העובדים והטאלנטים שהיא רוצה לגייס. "אני רואה יותר ויותר חברות שפותחות עמודי Life at ויש כבר תפקידים כמו Head of Social. יש ביקוש מטורף לסושיאל בהייטק".

אז אולי התשובה לכל מי שהרים גבה היא שלזרוב בעצם מעולם לא עזבה את ההייטק – היא פשוט מצאה לעצמה תפקיד חדש בתוכו.