בדיון בכנסת נחשף: "הזנות משתוללת ברשת - עם אפס אכיפה"

בישראל על פי ההערכות ישנם 14 אלף נשים וגברים בזנות, מתוכם לפי ההערכות לפחות 3,000 קטינים וקטינות, כאשר הרשת מוגדרת כ"שער הכניסה לעולם הזנות", כך על פי נתוני המטה למאבק בסחר בנשים ובזנות.

על רקע הצורך הדחוף להיאבק בתופעה, יזם המטה דיון מיוחד שנערך היום (שני) בוועדה לביטחון לאומי בכנסת בנושא זנות ברשת, בראשות ראש הוועדה ח"כ צביקה פוגל (עוצמה יהודית) ולבקשת חברות הכנסת קארין אלהרר, נעמה לזימי, קטי שטרית, מיכל מרים וולדיגר ולימור סון הר מלך. במהלך הדיון חשפה מנכ"לית המטה, מוריה רודל סילפן, עדויות למודעות ממומנות ובהם שידול לזנות ושירותי מין בדרכים שונות.

כך למשל הוצגו בפני הוועדה עמוד בפייסבוק תחת השם "טנטרה הדרכה ועיסוי טנטרי" המציע עיסוי אירוטי. בעמוד הפייסבוק ניתן לראות עדויות כתובות של נשים שמספרות שהתקיימה אינטראקציה מינית במהלך המפגש. במודעה ממומנת שפורסמה באינסטגרם ניתן לראות אישה בתנוחה מפתה עם כיסוי על עיניה ובה כתוב "דרושה לעבודה בספא. 5,000 שקל ביום".

במרחבי הרשת ובטלגרם המצב אף חמור יותר. בסרטון שהוצג בוועדה רואים כיצד חיפוש קצר בגוגל של המילים "נערת ליווי בתל אביב" מקפיץ עשרות אפשרויות ומעלה אין-ספור אתרים שמציעים בגלוי ובמפורש שירותי מין כולל תמונות, מחיר, טלפון ואפשרות להזמין את השירות עד הבית.

בטלגרם מתנהלות עשרות קבוצות בהן נשים מעלות תמונות וסרטונים שלהן בעירום חלקי או מלא ומציעות שירותי מין בתשלום, באופן מפורש. כך למשל בקבוצה "מפגשים - הכרויות" ניתן לראות תמונות של נשים ונערות שמעלות תמונות וכותבות "שיחת וידאו בתשלום. עכשיו זמינה". לחילופין גברים מעלים הודעות בהן הם מתארים מה הם מחפשים "מחפשת תומכת לתמוך בי עכשיו. אזור אשקלון".

באתרים ברחבי הרשת ניתן להירשם ולקבל עשרות הצעות מגברים ל"לליווי ותמיכה רגשית", שהן מילות קוד למפגשים מיניים שהתשלום עליהם נסגר מראש לפני המפגש.

בנוסף, במטה מסבירים כי הסרסורים מפעילים מודעות מטורגטות לאוכלוסיות מוחלשות במטרה לשדלן להיכנס למעגל הזנות, באופן שמנצל את החולשה הכלכלית שלהן. הטרגוט יכול להיות מופעל לאחר חיפוש פשוט על עבודה או התמודדות עם קושי כלכלי. זאת לצד פרקטיקות של שליחת הודעות ישירות המשדלות לזנות, לרוב באפליקציות מוצפנות, דבר אשר מקשה עוד יותר על האכיפה.

"סרסורי נשים ונערות משתמשים תמיד במילות קוד להסוות אתרי מין בתשלום. הזנות משתוללת במרחבים המקוונים עם אפס אכיפה", אומרת רודל סילפן. "אני קוראת למטא, ומעל הכל למשטרת ישראל לפתוח במבצע אכיפה אינטנסיבי נגד אתרי זנות און-ליין. נשים צעירות ונערות קטינות משודלות 24/7 לזנות ברחבי הרשת, זוהי החובה המוסרית של כולנו למגר את התופעה".

"אין במדינת ישראל זנות שלא קשורה לרשת. גם אם היא מתקיימת במרחבים הפיזיים, היא מתחילה מהרשת", הוסיפה רודל סילבן בוועדה. "חוק איסור צריכת זנות הוא הדבר הכי חשוב בעולם, אבל הוא אוכף צרכנים בבתי בושת. אבל מה עם מה שקורה ברשת? התשובה היא שלא קורה כמעט כלום".

את דבריה בסוף הדיון סיכמה כך: "היום הבינו בוועדה לביטחון לאומי שזנות באינטרנט היא מגיפה שמאיימת על החוסן הלאומי של כולנו. הוכחנו ליו"ר הוועדה ח"כ פוגל, עד כמה קל היום לצרוך זנות ברשת במסות מזוויעות ועד כמה קטינות ונשים צעירות חשופות לניצול בלחיצת כפתור. פוגל הגיב, 'זנות באינטרנט מאיימת כמו שידורי אל ג'זירה', וזה ממחיש כמה הזעזוע עמוק. אנו מצפות ממשטרת ישראל לנקוט צעדים ממשיים של אכיפה מותאמת, כדי לעצור את תעשיית הניצול הפורחת במרחב הדיגיטלי. אסור לנו להפקיר את הנערות והנשים הללו".

מה עם האכיפה?

לפני כשנה העביר "המטה למאבק בסחר בנשים ובזנות" למשטרת ישראל קובץ עם עשרות לינקים לאתרים פעילים המשדלים לזנות ומפרסמים תמונות של נשים בעירום לבחירתו של הזנאי. אף לא אתר אחד מתוך הרשימה נסגר עד היום.

מאמצי האכיפה כנגד אתרים כאלו אינם מספקים, ואף הנתונים מראים ירידה בהיקף האכיפה בשנים האחרונות. לפי איגוד האינטרנט, בשנת 2020 נפתחו 25 הליכים לחסימת אתר המפרסם שירותי זנות; בשנת 2021 נפתחו 4 הליכים; בשנת 2022 נפתחו 6 הליכים; בשנת 2023 נפתחו 4; ובשנת 2024 נפתח הליך אחד בלבד. בנוסף, נראה כי ההליך ארוך ומסורבל, שכן משך הטיפול הממוצע הוא 66 יום להליך.

רפ"ק מירב כהן, ראש חוליית סחר בבני אדם במשטרת ישראל, אמרה היום בדיון בוועדה: "המשטרה רואה חשיבות רבה במאבק בתופעת הזנות. אנו פועלים בכמה מישורים, חלקם לא אפרט כאן. בוצעו חסימות אתרים, ויש תכנית ויעדים של ראש אח"מ לפעולה בנושא".

עו"ד איתי גוהר ממחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה אמר: "יישום החוק התחיל בחסימת אתרי זנות בשל חשיבות הנושא. המטרה היא לדחוק את פעילות הזנות לפינה כדי למזער נזקים. בין 2018 ל-2020 נפתחו כ-70 הליכים נגד אתרים; חלקם חזרו, חלקם נסגרו לצמיתות. בשנים האחרונות שיתוף הפעולה עם המשטרה נשחק מעט, ואנחנו בונים כעת ציר פעילות חדש. לגבי אתרים שחוזרים לפעול – הסמכות לצו מתוקן היא בידי המשטרה, ואנחנו חוזרים לבית המשפט לאשר אותו".

ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד), שיזמה את הדיון הדחוף, אמרה: "אסור לנו להתעלם מהיקף בזנות בישראל והנגישות הרבה. הזנות נוכחת היום במרחב המקוון, ללא מחסומים , ללא חקיקה וללא אכיפה".

יו"ר הוועדה, ח"כ פוגל, סיכם כי יתקיים דיון מעקב, וביקש מהמשתתפים להעביר רעיונות לחקיקה. "הזמינות הבלתי אפשרית לזנות ברשת יוצרת ניצול של אנשים בסיכון. אנו חייבים לפעול הן בביקוש והן בהיצע. אפשר וצריך לעשות יותר, במיוחד בנושא אתרים שחוזרים לפעול".

מה אומר החוק?

נזכיר, כי הבאת אדם לידי מעשה/עיסוק בזנות (ס' 201-202 לחוק העונשין) - המביא אדם לידי מעשה זנות עם אדם אחר/עיסוק בזנות, דינו עד חמש שנות מאסר.

איסור פרסום בדבר זנות של בגיר (ס' 205 ד' לחוק העונשין) - המפרסם פרסום בדבר מתן שירותי זנות, דינו - מאסר שלוש שנים או קנס.

החוק לחסימת אתרים (תיקון לחוק התקשורת, 2017) - ניתן להורות על חסימת אתרים המפרים חוקים פליליים – ובכלל זה פרסום שירותי מין.

ואילו צעדים הן דורשות?

המטה קורא לוועדה לקדם מהלך מקיף לחיזוק האכיפה והחקיקה נגד זנות מקוונת, שנפוצה ברשתות החברתיות ובאתרים כמו פייסבוק, אינסטגרם, טלגרם ואתרי "שוגר דדי". למרות שקיימים חוקים ברורים נגד פרסום שירותי מין, סרסרות ושידול לזנות, בפועל אין כמעט אכיפה במרחב הדיגיטלי.

הצעדים המרכזיים שמבקשים מהממשלה והוועדה:

1. לחייב את הרשתות החברתיות הפועלות בישראל לאכוף את החוק, להסיר מודעות שידול לזנות ולדווח בשקיפות על מאמצי האכיפה שלהן.
2. להקים מנגנון אכיפה ייעודי ומהיר שיטפל באתרים המפרסמים מודעות לזנות ובפלטפורמות המשמשות לסרסור.
3. לחוקק חוק חדש שיקבע כי רכישת תוכן מיני מצולם בשידור חי (לייב או אונליפאנס) תיחשב כמעשה זנות אסור לפי החוק.
4. להקצות תקנים ייעודיים במשטרה ובפרקליטות לאיתור סרסור, שידול ופרסום זנות במרחב המקוון, ולבצע הכשרות טכנולוגיות מתקדמות.
5. לדרוש דו"חות ביצוע קבועים על היקף פעולות האכיפה, סגירת אתרים וכתבי אישום – כדי להבטיח פיקוח פרלמנטרי רציף.