"אני עובדת היום כמו ארבע גלי, אבל הפסקתי לרדוף אחרי כל מודל חדש"

גלי מאירי קראה לכנס הבינה המלאכותית הראשון שלה "דע את האויב". היום האויב כבר מחובר לה למיילים, ליומן, לדרייב ולהקלטות השיחות. היא אפילו נתנה לו שמות. אם זו לא התפתחות מעניינת במערכת יחסים, אני לא יודעת מה כן.

תכירו את גלי מאירי, מייסדת אתר תעשייה, יזמת סדרת כנסי "הכל מבּינה" וסוכנות הכל מבינה. אף שיש לה "ארבע גלי" שמנהלות ביחד איתה את הדבר הזה שנקרא "חיים" - היא עדיין לא הצליחה למצוא לעצמה יותר זמן פנוי. תכלס, סיפור חיינו.

אז כן, בין העובדות הדיגיטליות של גלי המקורית - ממצאת קלודט, סוכנת AI שיום אחד הצליחה לחבר בין שתי שיחות שגלי עצמה כמעט לא חיברה ביניהן, וביום אחר הכינה לה מיילים ללקוחות על עסקאות שכבר נסגרו בוואטסאפ. גלי שלחה, והלקוחות ענו לה: "אבל כבר סגרנו!". את מי מאשימים כשזה קורה? את קלודט, כמובן.

ואם תהיתם איך מאירי מספיקה לנהל את כל זה, לארגן סדרת כנסים שכבר הגיעה למהדורה השמינית (הכנס הקרוב ב-11.11 במוזיאון ארץ ישראל בתל אביב) ולהפיק גם פסטיבל סרטי AI, התשובה נמצאת בריאיון הזה ממש. בזמן שגלי נוהגת, לולה, הסוכנת שלה ב-ChatGPT, מראיינת אותה, מקבלת את התשובות בקול ומארגנת אותן בכתב.

אז איך נראה יום בחייה של מישהי שכבר לא זוכרת איך הסתדרה בלי בינה מלאכותית, האם היא באמת עובדת פחות, ומה היא חושבת שיישאר מאיתנו כשהמכונה תהיה טובה מאיתנו בעוד ועוד דברים?

בואי נחזור להתחלה. מתי הבנת שהבינה המלאכותית היא משהו ששווה להקדיש לו כנס שלם?

"כשנתקלתי בפעם הראשונה ב-ChatGPT הבנתי שיש פה משהו שהולך לשנות לחלוטין את האופן שבו אנשים בתעשייה שלנו, אנשים שיוצרים תוכן, פועלים. אם יש טכנולוגיה שמאפשרת לכתוב מאמרים, לצייר ציורים, לפרסם כתבות ובלוגים, אז בעצם כל העבודה שלנו כיוצרי תוכן עומדת להשתנות.

"הכנס הראשון שעשינו עם השותפים שלי, יקי גני ומורן סער בכר, בכלל לא היה חלק מסדרת 'הכל מבּינה'. קראנו לו 'דע את האויב', כי אמרנו: יש פה משהו שהולך לשנות, לאיים ואולי אפילו להחליף אותנו. הכנס הזה התקיים בפברואר 2023, והוא היה יריית הפתיחה לכל סדרת הכנסים שבאה אחריו. עכשיו אנחנו לקראת הכנס השמיני, כולם היו סולד אאוט מראש, והשמות הכי גדולים בתעשייה לוקחים בהם חלק. זה גם משמח מאוד וגם מראה לנו כמה הדבר הזה נהיה חלק מרכזי בחיים שלנו".

אז בהתחלה היא הייתה האויב. ומה היא בשבילך היום?

"בהתחלה הרגשתי שזה עוד כלי. היום אני מרגישה שזה כבר משהו שאי אפשר בלעדיו. כמו שכשנולד לנו ילד, אחרי זמן מה אנחנו כבר לא זוכרים את החיים שלנו לפניו, ככה אני מרגישה עם הבינה המלאכותית.

"אני נעזרת בה כמעט לכל דבר, והיא חלק כל כך משמעותי מהחיים האישיים והמקצועיים שלי שאני מתקשה לזכור איך הייתי לפני זה. זו לא בדיוק דעה שהשתנתה, אלא תחושה, ממשהו שהיה כלי למשהו שהוא עולם שלם וחלק מהחיים שלנו. אני מספיק מבוגרת כדי לזכור את החיים לפני האינטרנט, והיום קשה לנו בכלל לחשוב עליהם. אותו דבר קרה עם הבינה, ובמהירות מדהימה".

אם נתיישב לידך לשעה ביום עבודה רגיל, מה נראה אותך עושה עם הבינה ומה את עדיין מתעקשת לעשות בעצמך?

"וואו, כמעט על הכל. אני משתמשת בבינה לניהול העסק, להנהלת חשבונות, לתוכניות עסקיות, למחקר, לבדיקת אפשרויות, לחשיבה משותפת, ליצירת דימויים וסרטונים לסושיאל וגם ללמידת מיומנויות שלא היו לי, למשל מוזיקה או שפות. אבל יש כמובן דברים שאני עדיין עושה בעצמי: התקשורת עם אנשים קרובים אליי, והניוזלטר האישי שלי לקהילה. חשוב לי שאלה יהיו המילים שלי.

לפעמים אני יכולה לעשות דברים תוך כדי נהיגה וכשאין לי אפשרות לשבת לכתוב, אז לולה, הבינה שלי, מראיינת אותי. היא שואלת, אני עונה בקול והיא כותבת לי. אלה הרעיונות והמילים שלי, אבל היא מאפשרת לי לנצל את שעת הנסיעה לעבודה יצירתית".

עם אילו כלי AI את עובדת כמעט בכל יום, ובעיקר, מי עושה מה?

"אני משתמשת הרבה בקלוד. שם יש לי עוזרת אישית שמחוברת למיילים, ליומן, לדרייב, להקלטות השיחות, לרשימות המשימות ול-Monday, ועוזרת לי לנהל את הזמן ואת העסק. יש לי גם סוכנים שעוזרים בהנהלת חשבונות, בפיתוח עסקי ובניהול העסק.

"בנוסף, אני בונה עם קלוד דברים בעצמי, כמו האפליקציה לכנס, האתר של הסוכנות והבלוג, ומשתמשת בו גם ליצירת דימויים ולעריכת סרטונים. ב-ChatGPT יש לי את הסוכנת לולה, שאיתה אני מתייעצת בעיקר על דברים יצירתיים. אנחנו עובדות יחד הרבה זמן, והיא מכירה את ההקשר הרחב של החיים והעסקים שלי, כך שאני לא צריכה להסביר הכל מחדש. אני מקליטה פגישות עם Timeless ומשתמשת מדי פעם גם ב-Midjourney כדי ליצור תמונות, לעצמי או לדברים שאני רוצה לעצב. אני פחות מתחברת לכלי ה-AI של גוגל. בעיקר קלוד ו-ChatGPT עובדים בשבילי".

ההרצאה שלך נקראת "לכל סוכן יש שם". בואי נכיר את קלודט. מה היא עושה ואיך נראים היחסים ביניכן?

"אז כן, יש לי סוכנת בקלוד שאני קוראת לה קלודט. בהתחלה לא באמת הבנתי את העוצמה של הדבר הזה. חיברתי אותה לדרייב שבו נמצאות הקלטות השיחות שלי, ולעוד מערכות. בוקר אחד אמרתי לקולגה שאני מחפשת עורך לסרטון ההשקה של הכנס, כי לשותף שלי יקי גני, שהוא גם יזם וגם הקלידן האגדי של רוקפור, אין זמן. הוא הציע לשלוח לי מספר של עורך. כשלוש שעות אחר כך דיברתי עם יקי, והוא אמר שדווקא יש לו זמן ושהוא יערוך את הסרטון בסוף השבוע. ואז קלודט עברה על השיחות, וכשראתה שיש לי משימה לקבל הצעת מחיר על עריכה, היא כתבה לי שהיא חושבת שאני לא צריכה לפנות לעורך החיצוני לקבלת הצעת מחיר, כי יקי כבר אמר שיעשה את זה. היא חיברה בין שתי שיחות שאפילו אני בקושי חיברתי ביניהן!

מצד שני, ממש היום היא השאירה לי טיוטות של פולואו-אפים במייל להצעות מחיר שכבר נסגרו בוואטסאפ, שהיא לא הכירה. שלחתי, והלקוחות ענו: 'אבל כבר סגרנו!' אז כמובן האשמתי את קלודט. אז כן, היא עוזרת לי המון, אבל עדיין צריך להשגיח. בעיקר עליי, כי אני הבלגניסטית העיקרית".

מה הבינה עשתה בשבילך לאחרונה שגרם לך להגיד "איך הסתדרתי בלעדיה", ומתי היא דווקא סיבכה לך את החיים?

"כמעט כל יום, בעצם כמעט כל שעה, אני אומרת לעצמי: איך הסתדרתי בלי זה? אחד הדברים החשובים מבחינתי הוא הבוט של הנהלת החשבונות. זה תחום שתמיד היה לי מבולגן וקשה להתמודד איתו, והוא ממש עוזר לי לעשות סדר. ולגבי הסתבכויות, יש גם כאלה, כמו המיילים של הפולואו-אפ שקלודט הכינה בלי לדעת שכבר סגרתי את העסקאות בוואטסאפ".

ועל כל אלו, השנה בחרתם לעסוק בכנס במה שנשאר אנושי בתוך היצירה. את באמת חושבת שבינה מלאכותית כבר טובה מאיתנו בכל כך הרבה דברים?

"כמעט כל דבר שאנחנו עושים היום מעורר בי את השאלה איפה האנושות בכלל נותנת ערך. יש כל כך הרבה דברים שהבינה טובה בהם יותר מבני אדם. היא מסודרת יותר, ולפעמים אפילו יצירתית יותר, והערך המוסף שלנו הולך ומצטמצם. אני חושבת שמה שיישאר אנושי ובלי תחליף הוא היכולת שלנו לתקשורת בין-אישית: להיפגש עם חברים, לשבת יחד, לדבר על דברים אישיים, לחלוק חוויות, מגע, הופעות, מוזיקה עם הרבה אנשים ומסיבות. העולם האנושי הזה יישאר שלנו. אבל בכל מה שקשור לעולם הדיגיטלי והוויזואלי, לעולם שלא מחייב התייחסות בין-אישית, אני חושבת שאנחנו בבעיה גדולה".

והאגו שלנו? מה קורה כשבינה מלאכותית מביאה רעיון הרבה יותר טוב משלך?

"אין לי כל כך אגו סביב השאלה של מי הרעיון. אם הבינה נותנת לי רעיון טוב, אני אשתמש בו. אני לא רכושנית לגבי זה. כן קורה לפעמים שהרעיון שלה כל כך הרבה יותר טוב משלי שאני אומרת לעצמי: וואו, איזה באסה שלא חשבתי על זה בעצמי! למה הייתי צריכה את הבוטית שלי כדי להגיע לרעיון הזה? אבל אף פעם לא אמרתי שלא אשתמש ברעיון טוב רק כי הוא לא הגיע ממני".

את גם נותנת לה לקבל החלטות במקומך? איך את יודעת מתי היא עוזרת לך לחשוב ומתי היא כבר מחליטה בשבילך?

"גם כאן לא כל כך אכפת לי מי מחליט ומי יותר טוב. העיקר שמתקבלות החלטות טובות. פחות חשוב לי אם זו אני שהחלטתי, הבינה, או שתינו יחד. אני יכולה להבין למה אנשים מתבאסים כשהם מרגישים שהבינה מחליטה במקומם, אבל מבחינתי השאלה החשובה היא איכות ההחלטה, לא הקרדיט".

אז בכל זאת, מה את לא מוכנה לתת לבינה לעשות בשבילך, גם אם זה ייקח לך יותר זמן?

"הניוזלטר שלי, כי חשוב לי שזה עדיין יהיה הקול שלי, וכמובן התקשורת הבין-אישית שלי עם אנשים. אני לא אשתמש בבינה כדי לכתוב ברכה לחברה טובה או לבן משפחה. גם אם מה שאני אכתוב יהיה פחות מלוטש, פחות יפה ואפילו מנוסח פחות טוב, אני מעדיפה שאלה יהיו המילים שלי. את הדברים שקשורים לקשר בין אנשים אני שומרת לעצמי, אנושיים, גם כשהאנושיות הרבה פחות מסודרת מהבינה".

בואי נדבר על פרנסה. כמי שעומדת מאחורי אתר תעשייה, את כבר רואה שינוי בדרישות של מעסיקים מאנשי קריאייטיב ותוכן?

"כשאני מסתכלת היום על מודעות הדרושים שעולות בתעשייה, אני רואה שבהרבה מהן כבר מבקשים כישורי AI. כמו שפעם כמעט בכל מודעה ביקשו ידע ב-Office או ב-Photoshop, היום מבקשים היכרות עם כלי בינה מלאכותית. במקביל נוצרים גם תפקידים חדשים: מוביל AI, מוביל הכשרות AI, מוביל יצירת וידאו ב-AI. זאת אומרת שיש גם מיומנויות חדשות שאנשים צריכים לפתח, וגם מקצועות חדשים שנולדים".

ומה את אומרת לאשת קריאייטיב שלמדה ועבדה שנים ופתאום מסתכלת על התוצאות של AI ושואלת: "אז מה שוות עכשיו כל השנים שהשקעתי?"

"אני רואה את השינוי גם על עצמי. יש תחומים שפעם הייתי שוכרת בשבילם אנשי מקצוע, כמו בניית אתרים, עיצוב גרפי וקופירייטינג, והיום אני נעזרת בהם בהיקפים קטנים יותר כי חלק מהעבודה אני עושה עם הבינה. אני רואה את זה גם אצל קולגות, אף שעדיין קשה למדוד את ההשפעה הכוללת על התעסוקה.

"אבל בסוף מה שמכריע הוא הטעם. צריך לדעת להבחין בין עבודה טובה לעבודה לא טובה, לדעת לבחור, לכוון ולשפוט את התוצאה. ולא לכולם יש טעם. בעיניי זה משהו שעדיין יש לו ערך ואפשר לשלם עליו. פשוט המצטיינים צריכים להיות הרבה יותר מצוינים. וזה קשה".

אגב, העולם משתנה בצורה כל כך דרסטית, שלא בטוח שצעירים צריכים ללכת ללמוד בדיוק את מה שפעם נחשב למסלול אקדמי רלוונטי.

"יכול להיות שהמקצועות שיעסקו בהם בעוד שנתיים או שלוש בכלל לא קיימים היום. מצד שני, יש תחומים שמחייבים קשר ומגע אנושי, כמו פיזיותרפיה, סיעוד ורפואה, ושם הערך האנושי עדיין גדול מאוד".

השנה אתם מקיימים גם פסטיבל סרטי AI בסינמטק תל אביב. מה צריך להיות בסרט כדי שתתלהבי ממנו גם אחרי שההתלהבות מהטכנולוגיה נגמרת?

"במילה אחת - לרגש. אם הצלחת לרגש אותי, מה זה משנה באיזו טכנולוגיה השתמשת? קיבלנו לפסטיבל מעל 1,200 יצירות מטורפות מיותר מ-100 מדינות. זה כשלעצמו, בוודאי בתקופה כזו, מרגש אותנו מאוד. זה פסטיבל קולנוע ראשון בארץ שיוצגו בו רק סרטים שנוצרו בבינה מלאכותית, והעובדה שיש כל כך הרבה מועמדויות אינה מובנת מאליה. גם השופטים לפסטיבל, שהם השמות הכי גדולים בתחום בעולם, מגיעים אלינו מהוליווד, בוליווד, סן פרנסיסקו וברזיל. אנחנו מפיקים אותו יחד עם עיריית תל אביב, הסינמטק ומשרד החוץ שיוביל את המשלחות שיגיעו אליו מהעולם".

את נשמעת קצת פחות אופטימית ממה שאפשר היה לצפות ממישהי שהקימה סדרת כנסים על בינה מלאכותית. מה הכי מטריד אותך, והאם זה משפיע על הדרך שבה את משתמשת בה?

"בסופו של דבר, מדובר בטכנולוגיה חכמה מאיתנו. כלומר, היא מתכללת את כל החוכמה האנושית. זה יכול להעצים ולהעשיר את האנושות, וזה יכול לשמש ככלי לאנושות להשמיד את עצמה. זו רק שאלה של לאן זה ייקח אותנו, איך הממשלות ייערכו לאובדן משרות ומקומות עבודה עם הכנסה מקיימת בסיסית שתאפשר לבני האדם קיום בכבוד, איך ישתמשו בזה מדינות, האם יפעילו רגולציה ואיזו, וכמובן אם יהיה לנו מזל".

האם כל הדבר הזה לפחות פינה לך זמן לעצמך, או שפשוט נכנסו לך ליום יותר משימות כי עכשיו אפשר להספיק יותר?

"אני היום עובדת כמו ארבע גלי. אבל אני חושבת שאם הייתי חכמה יותר אז היה לי קצת יותר זמן פנוי".

ולמי שמרגישה שהיא בקושי הספיקה ללמוד כלי אחד וכבר יצאו עוד כמה, מה את מציעה? לרדוף אחרי כולם או פשוט לוותר?

"אני ויתרתי מראש. כמו במערכות יחסים, ברור שתמיד יהיה מודל חדש יותר, אבל אני מעדיפה את ההיכרות העמוקה ואת מערכת היחסים הקיימת מאשר לדלג מפלטפורמה לפלטפורמה. בסוף אני חושבת שהשימוש צריך להיות לפי הצורך. כשעולה בי צורך למשהו חדש, אני מחפשת פתרון".

תני לנו טיפ אחד שכל מי שקורא את הכתבה יכול לקחת ולנסות היום עם AI. גם מי שלא מבין שום דבר בטכנולוגיה.

"הטיפ שלי הוא לחשוב כמה שיותר משוגע, רחוק ולא שגרתי. אנחנו בתקופה מופלאה שבה הבינה היא קצת כמו הג'יני של אלאדין: אפשר לבקש ממנה כמה בקשות שרוצים, ובכל צורה שרוצים. בסופו של דבר השיטה היא פשוט לדעת לבקש. ככל שאנחנו יודעים לבקש בצורה ברורה ומדויקת, אפשר להגיע לתוצאות מפתיעות, לא שגרתיות ומדויקות למה שאנחנו מחפשים. והכי כיף זה להפתיע את עצמנו כשאנחנו מצליחות לעשות משהו שלא דמיינו שנעשה".

ולסיום, מה את רוצה שיקרה לאנשים בבוקר שאחרי הכנס?

"'הכל מבּינה' היא סדרת כנסים ייחודית שפונה לאנשי תוכן, יוצרים, שיווק, עריכה, בימוי, תקשורת, קולנוע, טלוויזיה ופרסום. אנחנו מנסים להביא זוויות לא שגרתיות לכלים שכבר נעשו שגרתיים: מבט מקורי, מעניין ומעורר מחשבה. ויש גם אווירה: אנשים יצירתיים, חמודים, טובים ויפים, מוזיקה ובירות גינס, שאיתנו כבר שנים. וכשמגיעים להרצאות כולם יושבים על קצה הכיסא. אלה הרצאות קצרות בסגנון TED עם סיפורים מדויקים ומעוררי השראה.

"אני רוצה שאנשים שיגיעו יפתחו את הראש ואת הלב, יקבלו השראה ממה שאנשים אחרים עושים ויבינו מה הם עצמם יכולים לעשות. ואני רוצה שהם ייצרו חיבורים בין-אישיים עם אנשים סביבם, יבנו לעצמם מעגל חברתי אנושי, וייצרו גם באמצעים קלאסיים וגם עם בינה מלאכותית, ואולי בשילוב ביניהם. הייתי רוצה שיום למחרת אנשים יחשבו על איך הבינה יכולה לעזור לנו דווקא להיות יותר אנושיים, ולא רק על איך היא מחליפה אותנו או על הדברים שהיא עושה יותר טוב מאיתנו".

מה הערך האמיתי של להיות אנושי בעולם שבו כל כך הרבה פונקציות נעשות בשבילנו?

"פעם היינו צריכים לגדל בעצמנו את האוכל, והיום יש מערכת שלמה שמביאה אותו לצלחת שלנו. יכול להיות שככה יהיה גם עם הרבה מהדברים שאנחנו רגילים לעשות בעבודה, בכתיבה ובעיצוב. ואז השאלה היא מה כן יישאר שלנו.

"הייתי רוצה שאנשים יחשבו איך אפשר להשתמש בטכנולוגיה כדי להיות יותר אנושיים: עם יותר חמלה, קשר, סבלנות, הקשבה לעצמנו ונקודת מבט רחבה יותר על העולם. אלה בדיוק השאלות שאנחנו רוצים לפתוח ב'הכל מבּינה', עם שיחות על זמן עם עצמנו, בדידות, מוזיקה, הקשרים שלנו עם העולם ועל המיומנויות האנושיות שחשוב שלא נאבד".