האזהרה החמורה לפני הבחירות: ישראל חשופה להתערבות זרה ברשתות החברתיות

אם אתם משתמשים ב-X, פייסבוק, אינסטגרם וטיקטוק, לא צריך לספר לכם שהרשתות החברתיות בישראל מלאות רעל ושנאה, וסביב מערכת הבחירות הנוכחית הרוחות רק הופכות ליותר ויותר סוערות.

אבל כשאתם רואים פוסט שמפעיל אתכם, בין שזאת מורה שכותבת תגובה גזענית כמו "תשבו לרגע עם עצמכם ותדמיינו איך המדינה שלנו הייתה נראית בלי מזרחיים!", או פרופילים של חרדים שמפיצים תכנים קיצוניים, הביאו בחשבון שיכול להיות שמדובר ברשת התערבות זרה ממדינות כמו איראן, רוסיה וגורמים נוספים בעולם הערבי, שמטרתה לעורר פילוג וקיטוב בישראל ולהחליש את החברה.

דוח חדש של מבקר המדינה, שבו נעשה גם שימוש במידע ומחקרים של ארגון פייק ריפורטר, המתמחה בניטור רשתות השפעה זרות, מצביע על היקף התופעה. לפי הדוח, מקורות ההשפעה הזרה כוללים מעצמות, מדינות אויב, ארגוני טרור, גורמים אזרחיים וגורמים פרטיים.

בדוח מצוין כי מטרות הקמפיינים הן בין היתר התערבות בבחירות, הרחבת שסעים בחברה, דה-לגיטימציה למדינת ישראל, פגיעה בחוסן הלאומי, יצירת פחד וערעור אמון הציבור במוסדות ובתהליכים הדמוקרטיים.

מבקר המדינה מציג שורה של דוגמאות לקמפיינים שפעלו ברשתות החברתיות בניסיון להשפיע על דעת הקהל בישראל, ומזהיר כי השימוש הגובר בבינה מלאכותית צפוי להפוך את האיום למורכב יותר.

אחת הדוגמאות המרכזיות בדוח היא קמפיין "איסנאד", שפעל במהלך מלחמת חרבות ברזל כדי לקדם הפסקת אש בתנאים שנוחים לחמאס באמצעות השפעה על השיח הציבורי בישראל. לפי הדוח, בין דצמבר 2023 לאוגוסט 2024 הופצו במסגרת הקמפיין אלפי מסרים, וב-X בלבד פעלו בין 300 ל-1,000 פרופילים מזויפים.

בדוח מוצגות דוגמאות לפוסטים ולאיורים שיוחסו לקמפיין, בהם תכנים נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, בני גנץ ואישי ציבור נוספים. המבקר מציין כי חלק מהמסרים הצליחו לחדור לשיח הישראלי ואף הופיעו בערוצי דיווח בישראל מבלי שזוהו בתחילה כחלק מקמפיין השפעה זר.

דוגמה נוספת היא קמפיין איראני שקידם את התיוג Gazagenocide כבר בימים הראשונים של מלחמת חרבות ברזל. לפי הדוח, מטרת הקמפיין הייתה לבסס את הנרטיב של "רצח עם בעזה" באמצעות הפצה רחבה ברשתות החברתיות. המבקר מציין כי בתחילת הדרך השיח הובל בעיקר בידי מפעילי הקמפיין ובהמשך אומץ על ידי משתמשים נוספים.

המבקר מזהיר כי הבחירות הצפויות במהלך 2026 צפויות להיות נקודת תורפה משמעותית לניסיונות השפעה זרה. לדבריו, תקופת בחירות מאפשרת לגורמים עוינים להשפיע על סדר היום, על תפיסת המציאות של הציבור ואף על האמון בתוצאות הבחירות.

עוד קובע המבקר כי השימוש בכלי בינה מלאכותית יאפשר לגורמים עוינים לייצר במהירות תכנים שנראים אמינים, ליצור זהויות פיקטיביות ולהפיץ מסרים בהיקפים גדולים. בדוח מודגש כי שילוב של טקסטים, תמונות וסרטונים שנוצרו באמצעות כלים כאלה יקשה עוד יותר על הציבור להבחין בין מידע אמיתי לבין דיסאינפורמציה.

לפי הדוח, נכון למרץ 2026 אין בישראל גוף ממשלתי שמוביל את ההתמודדות הלאומית עם השפעה זרה במרחב הדיגיטלי. המבקר קובע כי אין מדיניות לאומית סדורה, אין גורם מתכלל ואין מענה כולל לאיום.

המבקר ממליץ שהמטה לביטחון לאומי יציע לממשלה להקים גוף ייעודי תחת משרד ראש הממשלה, עם תקציב ייעודי, שירכז את הטיפול בתחום ויתאם בין כלל הגופים הרלוונטיים.

בנוסף ממליץ המבקר לחזק את מנגנוני האיתור והניטור של ניסיונות השפעה זרה, ליצור ערוץ מסודר להעברת דיווחים מגורמי חברה אזרחית, לפרסם נתונים על בקשות להסרת תכנים מול פלטפורמות דיגיטליות ולהכניס לימודי דיסאינפורמציה וחשיבה ביקורתית לתוכנית הלימודים.

המבקר מציין גם כי אין כיום גורם ממשלתי שאחראי להסברת הציבור בנושא השפעה זרה, וכי בתקופות מלחמה ובחירות יש חשיבות מיוחדת למענה מהיר ולהפרכת קמפיינים זרים.

מארגון פייק ריפורטר נמסר בתגובה כי הדוח מאשר את האזהרות שהארגון מעלה בשנים האחרונות: "רשתות השפעה זרות מהוות איום לאומי-אסטרטגי המסכן את כלל אזרחי ישראל".

לדברי מנכ"ל העמותה, ניר רוזן, "האויבים של ישראל כבר לא צריכים להבריח נשק או לפרוץ גדר גבול כדי לערער את החברה הישראלית. מספיק להם חשבון מזויף, בוטים, תוכן מבוסס בינה מלאכותית ואלגוריתם של רשת חברתית".

בפייק ריפורטר קוראים לממשלה להקים מטה לאומי לטיפול באיום, לחייב שיתוף פעולה מצד הרשתות החברתיות ולהרחיב את פעילות האוריינות הדיגיטלית. בעמותה טוענים כי כיום אין לציבור כתובת ממשלתית ברורה לדיווח על חשד לקמפיינים של השפעה זרה.

בסיכום קובע המבקר כי השארת הפערים ללא טיפול מותירה את הציבור הישראלי חשוף להשפעה זרה במרחב הדיגיטלי ועלולה לפגוע באמון הציבור במוסדות הדמוקרטיים.

איך לזהות פרופיל זדוני ברשת? הטיפים של פייק ריפורטר

1. תמונת הפרופיל: גנובה/נוצרה על ידי AI/ללא תמונה/תמונה לא של אדם (כך תבדקו: חפשו ב-google lens או ב-RevEye Reverse Image Search).
2. שם משתמש מעורר חשד: שם הפרופיל לא תואם את כתובת ה-ID/URL/שם הפרופיל משונה.
3. מידע אישי לא עקבי: התמונה לא תואמת מגדר או גיל.
4. חברים: אין חברים/כמות החברים לא תואמת את משך הזמן שהפרופיל קיים/החברים הם גם מזויפים.
5. ריבוי לייקים ותגובות לתוכן שהוא מפרסם: כמות לייקים לא הגיונית והתגובות הן בעיקר מדבקות.
6. ריבוי שיתופים: משתף ומשתף תכנים של אחרים בלי להוסיף מילה מקורית משלו.
7. רוב או כל התוכן בפרופיל מקדם תוכן מסחרי כגון שירותים, מוצרים ובתי עסק.
8. שפה: טעויות בתחביר, ערבוב של שפות, שם "גברי" שכותב ומגיב בגוף נקבה.
9. ציר זמן משונה: הפרופיל נפתח ב-2015, אבל התוכן הראשון שמופיע נכתב ב-2023.
10. תדירות פרסום: פרסום של המון תוכן, בפרק זמן קצר יחסית.