"הדלת הצדדית" להייטק: העובדים שהחלו בתפקידי מעטפת והתקדמו לתפקידי ליבה

בשנים האחרונות הפכה הכניסה להייטק עבור עבור מועמדים חסרי ניסיון - ג'וניורים - לקשה עוד יותר, על רקע גלי פיטורים וחדירת כלי הבינה המלאכותית, שמסוגלים לבצע יותר ויותר משימות. אלא שלצד המסלול המסורתי קיימת "דלת צדדית": כניסה לארגון בתפקידי מעטפת – כגון תמיכה, מכירות, אופרציה ו-Customer Success – ומשם מעבר פנימי לתפקידי ליבה מקצועיים. חשוב לציין, שברוב המקרים מדובר יותר בתפקידי ניהול מוצר, הובלת פרויקטים ואופרציה, ופחות בתפקידים של צוותי פיתוח, מחקר והנדסה (R&D), שדורשים תנאי סף יותר קשיחים.

מהוראה ותמלול לניהול מוצר ודאטה

ויטה גרינסטון, כיום מנהלת מוצר בחברת Verbit, התחילה את דרכה הרחק מקוד וטכנולוגיה. בשנת 2016 סיימה תואר שני בבלשנות משפטית בארה"ב ועלתה לישראל, שם עבדה בהוראה ובתמלול משפטי. דרך הודעה בלינקדאין ממנהל אופרציה שחיפש מתמללים פרילנסרים למערכת ASR (זיהוי דיבור אוטומטי), נוצר הקשר הראשון.

"לפני שהתחלתי לעבוד על המשימה הראשונה, הפצצתי אותו בשאלות על ההנחיות לסוג התיק ולתחום השיפוט הספציפיים, וכך הגעתי לראיון העבודה הראשון שלי", מספרת גרינסטון. "בסופו של דבר גייסו אותי כמנהלת אופרציה בתחום המשפטי כדי לעזור לבנות את התחום מאפס. זו הייתה הברכה הגדולה ביותר בקריירה המקצועית שלי, כי Verbit הייתה עדיין סטארטאפ קטן באותה תקופה, ולכן נחשפתי לכל התחומים: מוצר, פיתוח, מכירות, CS, הדרכה וניהול קהילה".

בשמונה השנים שחלפו מאז עברה גרינסטון ארבעה תפקידים שונים: מנהלת צוות אופרציה (תפעול), דאטה סיינס (מדע נתונים), Customer Success (הצלחת לקוחות) של פתרונות אוטומטיים, וכיום מנהלת מוצר.

"המעבר הראשון שלי מאופרציה למחקר היה שיעור בענווה, ובמובן הכי טוב – גם הקלה גדולה", היא משתפת. "עברתי מלהיות המומחית לתחום ואחראית לכיבוי כל השריפות, לזכות במרחב נשימה ללמוד ולהתנסות. הצלחתי לקחת את החשיבה התפעולית שלי ולתרגם אותה ללימוד תכנות, לבניית ניסויים וליצירת אוטומציות, עוד לפני עידן ה-ChatGPT".

לדבריה, היתרון התחרותי שלה נבנה מהמעבר בין עולמות שונים בארגון: "אופרציה ו-R&D (מחקר ופיתוח) לא תמיד רואים עין בעין, כי יש להם סדרי עדיפויות שונים, גישות שונות ומדדי ביצוע מרכזיים (KPI) שונים. מכיוון שהייתי בשני צדי המתרס הזה, הרגשתי שאני יכולה לשמש גשר ולתרגם את הצרכים בין הצדדים. מבין כל הכישורים, אני חושבת שזו אחת המיומנויות הכי פחות מוערכות, ובו בזמן הכי קריטיות להצלחה מקצועית. כשמצליחים לתקן את הטלפון השבור ולהקשיב לחוויות ולתובנות של אנשים, בונים מוצר טוב יותר עם תהליכים יעילים יותר". מעבר לכך, היא מציינת יתרון פרקטי: "בכל פעם שעברתי מצד לצד, קיבלתי העלאת שכר, בין היתר כי לכל אחד מהאגפים האלה יש תקציב משלו".

למי שמתחיל את דרכו או מחפש עבודה היא ממליצה להשקיע בקשרים ולשמור על גמישות: "אותו טייטל נראה אחרת בכל חברה, ולכן שיחה עם מישהו מבפנים על היום-יום תלמד אותך יותר מכל מודעת דרושים. הייתי שומרת על ראש פתוח לגבי תפקידים וטייטלים, ומתמקדת יותר בלהכניס רגל בדלת של החברה שאתה רוצה. ברגע שאתה בפנים ויש לך אפשרות להראות את העבודה שלך ולהוכיח שאתה אדם שאפשר לסמוך עליו, יצוצו הזדמנויות שלא יכולת לצפות מראש".

מניהול לקוחות להובלת טרנספורמציית AI

יונתן לפיד, בשנות ה-40 לחייו, הגיע לחברת TIX10AU (אותנטיקס) כ-Sr. CSM (מנהל לקוחות בכיר) וניהל לקוחות אסטרטגיים. נקודת המפנה הגיעה בעקבות שירות מילואים ממושך לאחר ה-7 באוקטובר. "יצאתי לחמישה חודשי מילואים, וכשחזרתי, הגעתי עם פרספקטיבה שונה לחלוטין על האופן שבו צריך לגשת לעבודה", הוא מספר. "חזרתי קצת שחוק מהתקופה הארוכה, והבנתי שאני חייב לייצר לעצמי ולצוות עזרה וכלים שיקלו עלינו".

לפיד עבר לתפקיד המשולב Sr. CSM and CS Ops Lead (מוביל תפעול הצלחת לקוחות), והחל לרתום את מודלי השפה של OpenAI וגוגל כדי לצמצם עומסים: "התחלתי ללמוד ולבנות סוכני AI שיעזרו לי ביום-יום. יצרתי סוכנים שסיכמו פגישות, כתבו מאמרי Wiki לצוות, וסייעו בניהול משא ומתן וחוזים".

האירוע שהפך את היוזמה המקומית למהלך ארגוני רחב התרחש בעקבות מתקפת הונאה על אחד הלקוחות שניהל. "הגעתי עם רעיון להאקתון פנימי, ובו פיתחנו כלי לזיהוי מתקפות באמצעות אנומליות, כלי שנמצא בשימוש עד היום ועליו אנחנו ממשיכים להלביש יכולות של סוכנים אוטונומיים", משחזר לפיד. "האינטגרציה הזו לא רק קיצרה את זמן הגילוי של מתקפות באופן משמעותי, אלא גם ייעלה את תהליכי אימון המודלים שלנו ופתחה דלת לפיתוח סוכנים נוספים. את רוב העבודה סביב הכלי הזה, כולל השכנוע של הארגון בנחיצות שלו וה-POC (הוכחת היתכנות), עשיתי בעזרת AI וסוכנים שבניתי למטרה".

היוזמה הזו הובילה את לפיד לתאם הדרכות בארגון על בניית סוכנים בשיתוף מיקרוסופט, ומשם לבניית תפקיד חדש: כיום הוא Principle Program Manager ו-Head of AI Transformation (מנהל תוכניות ראשי ומוביל טרנספורמציית בינה מלאכותית) תחת ה-COO (מנהל התפעול הראשי), ועובד צמוד ל-CTO, ל-VP Product ולמנהל תחום המודיעין בהונאות. "הצלחנו לייצר תשתית שמאפשרת ל'צ'מפיונים' מכל מחלקות החברה, ממכירות ו-HR ועד תמיכה ו-BI, לפתח כלים ולייעל תהליכים".

השיטה שלו לשינוי תפקיד מבוססת על זיהוי נקודות תורפה: "השיטה שלי היא לעבוד מתוך 'כאב' – כל פעולה סיזיפית שחוזרת על עצמה הופכת מיד ליעד לאוטומציה או לסוכן AI. המטרה היא לא רק לבנות את הכלי, אלא לפעול כיזם ולוודא שהחברה מאמצת אותו. למי שמחפש עבודה בתקופה מאתגרת, חשוב לזכור שראיון הוא תהליך של הוכחת ערך. כדאי לחקור לעומק מה הכאב של החברה המגייסת, ולהדגיש בדיוק איזה פתרון מביאים לשולחן".

קורס מקצועי, תזמון מדויק ומעבר לפרודקט

אלעד שינדלר, באמצע שנות ה-20 לחייו, הגיע לאותנטיקס לפני שלוש וחצי שנים כמנהל תיקי לקוחות (CSM) בעולם הפינטק, לאחר תואר ראשון בניהול מערכות מידע. אף שעבד מול לקוחות, המטרה לעבור לפרודקט סומנה מוקדם.

"אחרי שנה בתפקיד ביקשתי לעבור לפרודקט", מספר שינדלר. "עשיתי קורס בניהול מוצר, וכשמישהי מהצוות עזבה, ההזדמנות נפתחה. מה שמשך אותי זה בדיוק הצומת שבו פרודקט יושב: הפן הטכנולוגי מצד אחד והביזנס מצד שני. אני אוהב להבין לקוחות, לפרק יוז-קייסים (תרחישי שימוש) ולמצוא פתרונות".

המוצר הראשון שקיבל לניהולו היה Age Verification (אימות גיל): "זה היה בעצם סטארטאפ בתוך החברה. המוצר פותח מאפס, והייתי צריך להוכיח שיש ביקוש ושהטכנולוגיה קיימת ורק זקוקה להתאמות. ואז עליאקספרס הגיעו עם בדיוק הצורך הזה, והכל התפוצץ". כיום הוא מנהל גם מוצרי אימות מסמכים וכתובות שעברו לשימוש ב-LLM (מודלי שפה גדולים), עם לקוחות כמו סוויסקווט ופייפאל.

"אני לא מתגעגע לעבודה כ-CSM", הוא אומר, "אבל אני עדיין עובד בצורה הוליסטית עם הניסיון משם: לא מול לקוח ספציפי אלא בהסתכלות על כל הלקוחות ביחד". למי שמנסה להשתלב הוא ממליץ לא לחכות להכשרות מסודרות: "ניסיון תעסוקתי הוא הדבר הכי חשוב, וכדאי לצבור אותו כבר בתקופת הלימודים. הדבר השני הוא לדעת ללמוד לבד – העולם מתפתח מהר מדי מכדי לחכות, יש אין-סוף כלים זמינים וצריך פשוט להשתמש בהם לצד נחישות".

ממכירות, QA ותמיכה – לשולחן מקבלי ההחלטות

המסלול של ג'ונתן ברמן מוכיח שלפעמים הדרך היעילה ביותר לליבה דורשת סבלנות ומעבר בכמה תחנות באותו ארגון. ברמן, שעלה לישראל כחייל בודד ולוחם בסיירת נח"ל וניהל בעברו קמפיין פוליטי בנוואדה, נכנס לחברת הסייבר Semperis בתפקיד מכירות – ללא כל רקע טכנולוגי קודם.

משם החליט להעמיק בטכנולוגיה ועבר ל-QA (הבטחת איכות ובדיקות תוכנה), שם עבד כארבע שנים: "זה היה עבורי שלב משמעותי ומאתגר, שבו למדתי לעומק את המוצרים שלנו, ובעיקר את עולם ה-Active Directory (ניהול זהויות והרשאות ברשתות ארגוניות)". בהמשך עבר לתמיכה טכנית לארבע שנים נוספות, והכיר את המוצר מהזווית של השימוש בפועל על ידי הלקוחות.

לפני כשנתיים השלים את המעבר שרצה בו עוד מתקופת ה-QA: מנהל מוצר (Product Manager). "המעבר לתפקיד לא לווה בעלייה בשכר, אבל מבחינתי האתגר וההתפתחות המקצועית היו משמעותיים הרבה יותר", מסביר ברמן. "היום אני מאוד נהנה מהתחום בגלל הדינמיות שלו – אין כמעט יום שנראה כמו קודמו, וצריך כל הזמן להיות עם היד על הדופק, לחבר בין אנשים, משימות ולוחות זמנים".

לדבריו, חלק מרכזי מהיכולת להשתלב ולהתקדם כיום קשור בלמידה מתמדת של כלי AI, לצד הבנת המגבלות שלהם: "גם כשמשתמשים ב-AI, חשוב ללמוד לעבוד איתו נכון. בתחילת הדרך הייתי משקיע הרבה זמן בתיקון תוצרים שקיבלתי ממנו. עם הזמן למדתי לכתוב פרומפטים יעילים יותר ולהבין איפה AI באמת חוסך לי זמן ואיפה עדיין נדרש שיקול דעת מקצועי. בעיניי, היכולת לשלב בין ניסיון וידע מקצועי לבין הכלים החדשים היא אחת המיומנויות החשובות בתעשייה היום".

כשהרקע הפיננסי סולל דרך לפיתוח מוצר

לירן כהן עבד במשך כעשור כ-FP&A (תכנון וניתוח פיננסי) בחברות גלובליות כמו אינטל ו-J&J. כשרצה לעבור להייטק, חיפש חברה שבה הידע המקצועי שצבר יהווה יתרון יחסי, והצטרף בשנת 2021 ל-Datarails – פלטפורמה המיועדת לאנשי כספים – בתפקיד Customer Success Manager (מנהל הצלחת לקוחות).

"החברה מפתחת מוצר בדיוק לאנשים כמוני, אנשי כספים שמבלים את החודש בגיליונות אקסל, ככה שבעצם הגעתי מהצד של הלקוח", מתאר כהן. "רוב אנשי ה-Customer Success בחברה הגיעו מעולם הפיננסים, ולכן שיתפו אותנו מוקדם מאוד באפיון מוצרים חדשים, כי אנחנו הכרנו הכי טוב את הבעיות של הלקוחות. זה החלק שהכי משך אותי, ותמיד ניסיתי לקחת בו חלק, גם כשזה לא היה חלק מהגדרת התפקיד שלי".

המעורבות הזו הניבה תוצאות מהר: "אחרי פחות משנה הציעו לי לעבור לתפקיד מנהל מוצר. ההצעה די הפתיעה אותי, כי בשלב הזה לא ממש הבנתי מה התפקיד כולל, אז עשיתי סבב התייעצויות עם חברים מהתחום כדי להבין לאן אני נכנס. אחרי התלבטות קצרה החלטתי ללכת על זה. המעבר עצמו היה די חלק. הרגשתי שהתפקיד מתאים לי בול. את רוב הלמידה עשיתי מול הצוות הקיים ובהדרכות ברשת, ובהמשך גם יצאתי מטעם החברה לקורס חיצוני".

כיום, לאחר יותר מחמש שנים בחברה, כהן מנהל צוות מוצר ומוביל את פיתוח יכולות ה-AI בפלטפורמה: "היום אני מרגיש שיש לי השפעה גדולה אפילו יותר על העבודה היום-יומית של הלקוחות, כי אני לא רק עוזר להם להשתמש במוצר אלא גם מחליט מה ייבנה בו. חלק מהאנשים בצוות עשו מסלול דומה לשלי: הגיעו מ-Customer Success, ולפני כן מ-FP&A. לדעתי זה יתרון גדול לפתח מוצרים עם אנשים שמביאים גם חשיבה מוצרית וגם היכרות עמוקה עם הבעיות של הלקוח".

למי שמנסה להשתלב בתעשייה הוא מציע למנף את נקודת המוצא הזו: "תחפשו תפקיד שבו הרקע הקודם שלכם הוא יתרון. אצלי, הניסיון ב-FP&A הוא מה שהכניס אותי לחברה. תפקידים כמו Customer Success הם דרך מצוינת להכיר מוצר מבפנים. חוץ מזה, כדאי לנסות להשתלב בתהליכים, גם כאלה שלא במסגרת התפקיד, ולהרחיב את מרחב ההשפעה. המעבר שלי למוצר קרה כי התעניינתי וניסיתי לייצר עוד ערך ללקוחות".