כמה חרדים עובדים בהייטק? הנתונים אחרי עשור נחשפים

שיעור החרדים בני 25-35 שעובדים בהייטק עלה בתוך עשור מכ-2% ל-6%, כך עולה מדוח ההייטק החרדי 2026, מחקר שהובילו ד"ר נחומי יפה מאוניברסיטת תל-אביב ומכון תתי"א, משה פרידמן, מנכ"ל עמותת קמא-טק, והדוקטורנטית חיה לרפלד. לפי הדוח, בשנת 2016 עבדו בענף ההייטק כ-8,500 חרדים, כ-3% מכלל המועסקים במגזר החרדי, ובשנת 2024 המספר כבר עמד על כ-12,750 עובדים - כמעט 5% מכלל המועסקים במגזר.

"אני חושב שזו עלייה מאוד מאוד יפה", אומר פרידמן בשיחה עם mako. "הנתון האחרון שיש לנו מהממשלה הוא מ-2024, אבל אני מאמין שהנתון האמיתי המעודכן הוא כבר קרוב ל-15 אלף עובדים חרדים בהייטק. נקודת ההתחלה לפני בערך עשור הייתה של אחוז מאוד נמוך של חרדים בהייטק, בערך חצי אחוז מכלל עובדי ההייטק בארץ".

אצל נשים חרדיות צעירות נרשם בדוח זינוק של 77% בעשור שנבדק: מ-3.1% עובדות בהייטק בשנת 2014 ל-5.5% בשנת 2023. לפי עורכי המחקר, הגידול גבוה ב-23% מעבר למה שניתן לייחס לריבוי הדמוגרפי הטבעי באוכלוסייה. מנגד, שיעור הגברים החרדים המועסקים בענף עלה בעשור האחרון בצורה מתונה בהרבה, מ-0.9% ל-1.1% בלבד.

"מבחינת היחס, בערך שני שלישים נשים ושליש גברים עובדים בהייטק. הנשים החרדיות מובילות בתחום הזה", מסביר פרידמן. "אגב, בין היזמים זה יחס הפוך, בערך 70% יזמים חרדים גברים, 30% נשים יזמיות, שזה עדיין מספר די גבוה, כי בעולם המספרים של יזמיות יותר נמוכים.

"נתון חשוב נוסף נוגע לשכבה הצעירה, הרי לפני 20 שנה חרדים לא הלכו להייטק", מוסיף פרידמן. "מבין עובדי ההייטק בארץ בגילי 25 עד 35, לפני עשור חרדים היוו בערך 2%, והיום אנחנו עומדים על כ-6% עובדי הייטק צעירים שהם חרדים. נתון מעודד אפילו יותר הוא הזרם הנכנס - מתוך כ-10,000 איש חדשים שנכנסים כל שנה להייטק, אנחנו עומדים על 11% חרדים, קצת יותר מאלף בשנה. זאת אומרת שאנחנו במגמה של צמיחה מאוד יפה, שמתקרבת למשקל של החרדים באוכלוסייה הכללית, שעומד על כ-13%".

הדוח מצביע גם על הגידול בצינור ההכשרה. בין השנים 2018-2021 חל זינוק של כ-45% במספר הסטודנטים החרדים למקצועות ההייטק באקדמיה, שעומד כיום על כ-14,700 סטודנטים, רובם נשים - 67%. במקביל נרשם גידול של 37% בלמידה במסלולי הנדסאות טכנולוגית.

גם בצד היזמות נרשמה עלייה. בעשור האחרון הוקמו כ-200 סטארטאפים חרדיים, ולפי הדוח יזמים חרדים מהווים כיום 5-9% מכלל הפניות לקבלת מענקי פיתוח מרשות החדשנות. פרידמן אמר כי מתוך האקסלרטור של קמא-טק כבר צמחו 80 חברות סטארטאפ של יזמים חרדים, חלקן הפכו לסיפורי הצלחה.

לצד הצמיחה, הדוח מסמן פערים לא קטנים. לפי המחקר, פערי השכר בין עובדים חרדים ליהודים לא-חרדים בהייטק עמדו על כ-57%. בשנת 2019 נשים חרדיות השתכרו בממוצע כ-93 ש"ח לשעה, בין היתר בשל שילובן בתפקידי מעטפת, QA, שירותים טכנולוגיים או מיקור חוץ, ופחות בתפקידי ליבה ופיתוח.

המחקר מונה כמה חסמים שממשיכים לעכב שילוב רחב יותר של חרדים בהייטק: היעדר לימודי ליבה ואוריינות דיגיטלית בגיל צעיר, כניסה מאוחרת לשוק התעסוקה בשל מודל "חברת הלומדים" אצל גברים חרדים, היעדר רשתות קשרים מקצועיות, מיומנויות רכות והטיות מובנות או חששות מצד מעסיקים. המסקנה המרכזית בדוח היא ששילוב חרדים בהייטק כבר אינו רק יעד חברתי, אלא צורך מאקרו-כלכלי לשמירת החוסן הכלכלי של ישראל, בזמן שהענף אחראי כיום לכ-19.7% מהתוצר הלאומי.

פרידמן, בן 47, מגדיר את עצמו "בחור חרדי מבטן ומלידה". הוא נכד של נכד של הרב יוסף חיים זוננפלד, שהיה הרב של ירושלים לפני קום המדינה ונחשב לאחד ממייסדי העדה החרדית. לדבריו, הרעיון להקמת קמא-טק נולד אחרי שפגש את יוסי ורדי, אחד מאבות ההייטק הישראלי, בזמן שהקים סטארטאפ משלו בגיל 32.

"הייתי בכנס גדול ופגשתי את יוסי ורדי", מספר פרידמן. "סיפרתי לו על הסטארטאפ שאני מקים, והוא אמר לי: 'יש לי רעיון לסטארטאפ יותר טוב - להכניס את החרדים להייטק'. בעקבות ההיכרות והשיחה איתו, הקמתי יחד איתו ועם עוד שורה של אנשים את ארגון קמא-טק, הפגישה הייתה לפני 15 שנה, ולפני עשור ממש התמסדנו כארגון רציני. חגגנו עכשיו עשור להקמת הארגון באירוע אצל נשיא המדינה, ולכבוד זה גם הפקנו את הדוח".

קמא-טק, לפי פרידמן, פועלת בשלוש זרועות: הכשרות טכנולוגיות לנשים ולגברים חרדים בתחומי התכנות, החומרה, התוכנה והבינה המלאכותית; סיוע ליזמים וליזמיות חרדים דרך האקסלרטור של העמותה; וכנסים, אירועים, הרצאות ופודקאסטים שנועדו לחשוף את הציבור החרדי להייטק ואת חברות ההייטק ל"טאלנט החרדי". ההכשרות נעשות בשיתוף חברות גדולות כמו מיקרוסופט, גוגל, אינטל, מובילאיי, קוואלקום וסנדיסק.

על השאלה אם יש התנגדות לעבודה בהייטק בתוך החברה החרדית, בדומה לנושא הגיוס, אומר פרידמן כי החשש ירד עם השנים. "בשנים הראשונות להרבה רבנים היה חשש מהדבר הזה, הם שאלו מה יקרה אם חרדים ילכו להייטק, אם זה יגרום להם להפסיק להיות חרדים. אבל ככל שהתוכנית התקדמה, ראו שאנשים נשארים חרדים, יראי שמיים ומקיימי תורה ומצוות. אין סתירה, בן אדם יכול להיות מהנדס מצליח בחברת הייטק וגם להיות שומר תורה ומצוות.

"היום הציבור החרדי מקבל את זה בצורה מאוד יפה, ואני חושב שזה תהליך שיאיץ את עצמו כמו כדור שלג. ככל שיש יותר סיפורי הצלחה, ויש היום סטארטאפים שמקימים חרדים, אנשים אומרים: 'הנה מישהו שגר רחוב לידי מצליח, אולי גם אני יכול'. זה גורם ליותר אנשים לרצות להיכנס לזה".

לדבריו, הבינה המלאכותית עשויה דווקא לפתוח את הדלת לעובדים נוספים מהחברה החרדית. "פרופסור אמנון שעשוע, מייסד מובילאיי שעוזר לנו המון, אמר לי שדווקא השימוש בבינה מלאכותית משנה את המצב", אמר. "פעם בן אדם שלא ידע מתמטיקה לא יכול היה להיות מתכנת. היום אפשר להפעיל אייג'נטים של בינה מלאכותית שיכתבו בשבילך את הקוד. צריך רק את הראש היצירתי להבין את הבעיה ולהפעיל את הכלים האוטומטיים".

באופן כללי, הוא אופטימי לגבי הבינה המלאכותית. "יש שתי תחזיות לגבי הבינה המלאכותית. התסריט הראשון אומר שיצטרכו פחות עובדים אנושיים וייתנו יותר עבודה לבינה מלאכותית. התסריט השני אומר שבגלל שנהיה היום יותר זול לייצר תוכנה בעזרת בינה מלאכותית, יהיה הרבה יותר שימוש בה. אם היום רק חברות הייטק משתמשות בתוכנה, מחר גם חברות מתחומי המזון, החקלאות והתעשייה המסורתית ישתמשו בה. מארק אנדריסן מקרן אנדריסן הורוביץ אמר לאחרונה שהתחזית שלו היא שיהיה צורך ביותר אנשי תוכנה. אני אישית מאמין בתחזית הזו ומסתכל במבט אופטימי שההייטק יצמח, וככל שזה יגדל, אני מאמין שגם לחרדים יהיה עוד יותר מקום בזה".

פרידמן גם קושר את הכניסה להייטק לעלייה ברמת החיים. "המשכורות בהייטק גבוהות", אמר. "באותו סמינר חרדי, חלק מהתלמידות שלומדות הייטק והולכות לעבוד בחברות גדולות מרוויחות טוב, לעומת אחרות שלומדות להיות גננות או מורות ומרוויחות משכורות נמוכות יותר. זה גורם לתלמידות הבאות לומר: 'הנה, היא עובדת בהייטק ומרוויחה כסף, גם אני רוצה'. זה מייצר יותר ויותר משיכה לכיוון הזה".