יש ממה לחשוש: ההייטק בשיא אבל העובדים עוזבים את ישראל וגם הפעילות עושה רילוקיישן

רשות החדשנות פרסמה הבוקר (א') את דוח מצב ההייטק לשנת 2026, המציג תמונה מורכבת ומרתקת של תעשיית הטכנולוגיה הישראלית. מצד אחד, ההייטק הישראלי מפגין עוצמה יוצאת דופן עם שנת שיא בתוצר, ביצוא, באקזיטים ובגיוסי הון. מצד שני, מתחת לפני השטח מסתמנת מגמה מדאיגה של העתקת פעילות אל מעבר לים וירידה היסטורית במספר עובדי המחקר והפיתוח בישראל.

בשנת 2025, ההייטק הישראלי הוכיח את חוסנו האסטרטגי והוביל מחצית מכלל הצמיחה של המשק הישראלי. תוצר ההייטק זינק ל-352 מיליארד שקלים (עלייה ריאלית של 8.2%), ויצוא הענף הגיע לשיא של 85 מיליארד דולר, נתון המהווה 58% מכלל היצוא של מדינת ישראל.

על פי הדוח, שוק ההשקעות רשם התאוששות מרשימה. חברות טכנולוגיה ישראליות גייסו כ-14.6 מיליארד דולר (זינוק של 30% לעומת 2024), והעמידו את ישראל כהאב הרביעי בעולם בגיוסי הון לסטארטאפים, והראשון מחוץ לארצות הברית. במקביל, נרשמו אקזיטים ועסקאות ענק (ובהן עסקאות שייבשילו סופית ב-2026 כמו וויז, סייברארק וארמיס) בשווי כולל של כ-84 מיליארד דולר, ושווי ההנפקות זינק ב-319% והגיע ל-1.6 מיליארד דולר.

יתרון הפריון המבני של ההייטק המשיך להתרחב: התוצר השנתי לעובד הגיע לשיא של כ-827 אלף שקלים, נתון הגבוה משמעותית מכל מגזר אחר במשק (לשם השוואה, ענף המסחר עומד על כ-283 אלף שקלים לעובד בלבד). באופן מפתיע, עיקר הגידול בתוצר בשנה האחרונה הגיע דווקא מתחום ייצור החומרה שהוסיף כ-16 מיליארד שקלים לתוצר בתוך שנה, אף ששירותי התוכנה עדיין מהווים 69% מהפעילות.

החדשות הרעות

הפעילות נודדת אל מעבר לים למרות הנתונים המרשימים, בכירי רשות החדשנות מזהירים כי "ההייטק הישראלי נמצא היום בצומת". לראשונה אחרי עשור, נרשמה ירידה במספר עובדי המו"פ בישראל, עם גריעה של כ-3,500 עובדים.

מגמה זו משתלבת עם התרחבות משמעותית של פעילות חברות ישראליות בחו"ל, בעיקר בארצות הברית ובמזרח אירופה. נכון למרץ 2026, רק 62% מעובדי החברות הישראליות הפרטיות הועסקו בישראל, ירידה עקבית לעומת 69% בשנת 2019. גם שדרת הניהול עוזבת את הארץ: עד מרץ 2026 חלה ירידה של 9.6% בחלקם של העובדים הבכירים בישראל, מה שמעיד על הרחקת מוקדי קבלת ההחלטות והניהול מישראל לטובת ארה"ב. בנוסף, שנת 2024 והקיץ שאחריה התאפיינו בעלייה של עשרות אחוזים במספר עובדי ההייטק שיצאו מישראל לרילוקיישן לטווח ארוך.

נקודת תורפה נוספת שעולה מן הדוח היא התלות העצומה בהון זר: 70% מהשקעות ההון סיכון ו-47% מהמימון למו"פ העסקי בישראל מגיעים ממשקיעים חיצוניים, הרחק מהממוצע במדינות ה-OECD. הענף תלוי מאוד גם בשער החליפין - ירידה קלה יחסית בשער הדולר עלולה למחוק 21 מיליארד שקלים מתוצר ההייטק השנתי.

מהפכת ה-AI משנה את שוק התעסוקה

הדוח חושף שינוי מבני בתמהיל התעסוקה של הענף. בעוד שחלקה של מצבת עובדי המו"פ ירד ל-49%, חל זינוק בשיעור עובדי המוצר שהגיע ל-24%. ברשות החדשנות מסבירים כי ייתכן שמגמה זו היא תוצאה ישירה של חדירת כלי בינה מלאכותית המייעלים ומאיצים את עבודת הפיתוח, ומשנים את פרופיל העובד הנדרש. במקביל, הבינה המלאכותית ביססה את מעמדה כמגנט השקעות: 35% מכלל ההשקעות בהייטק הישראלי הופנו לחברות Core AI, תוך התחזקות של תחומי דיפטק נוספים כמו חלל, קוואנטום ותעשיות ביטחוניות.

מנכ"ל הרשות היוצא, דרור בין, מסכם את הממצאים: "מצד אחד, בזמן שמדינות רבות בעולם האטו, ישראל ממשיכה לייצר חברות פורצות דרך, למשוך השקעות ולהוביל בחזית הטכנולוגיה העולמית. מצד שני, חלק מהפעילות, מהעובדים ומהכסף זז החוצה מישראל. זאת אולי לא מגמה שמרגישים ביום אחד, אבל לאורך זמן היא עלולה לשחוק את היתרון היחסי שעליו נבנתה אומת הסטארט-אפ. האתגר הגדול שלנו עכשיו הוא לא רק להמשיך לייצר חדשנות, אלא לוודא שהחדשנות הזאת ממשיכה לייצר ערך, מקומות עבודה וצמיחה כאן בישראל".