איתמר מינמר על עזיבת חדשות 12: "כשהילד שלך בסכנת חיים, מבינים שהחיים קצרים מדי"

בסוף חודש יוני היה היום האחרון של איתמר מינמר, בן 35 מגבעתיים, נשוי ואב לשניים, בחדשות 12. מאז הוא לא עוצר, ומבלה את הימים בעיקר ברצף של פגישות עם יזמים ומנכ"לים, אירועים והשקות, ובין לבין צריך להעסיק את הילדים בקיץ.

ההחלטה לעזוב את חברת החדשות אחרי 11 שנה נבעה מכמה סיבות, העיקריות שבהן הן שחיקה אחרי סיקור שוטף של המלחמה בשלוש השנים האחרונות, מחלת הריאות של בנו הצעיר רני שנולד בשבוע 29, ורצון לצאת לעצמאות - להתחיל להרוויח "כסף גדול".

איך הגיבו שאר העובדים?

"קודם כל, אחרי יותר מעשור שאתה בחברת החדשות, זה לא העובדים, זה ממש חברים ומשפחה שלך. זה אנשים שהיו בחתונה שלי ואני בחתונות שלהם, וליוו אותי עם רני, ומכירים את כל הקשיים, אז אתה מדבר על זה במשרד. זה לא הפתיע אותם. הם שמעו ממני שאני כבר שבע, שאני מחפש את האתגר הבא, שאני מחפש לעשות כסף גדול, שאני כל הזמן מתחיל להציץ החוצה ופחות להתקדם בתוך המערכת.

"הם פרגנו לי לגמרי, הם ממש הבינו את המקום שלי ואת הנקודה שבה אני נמצא. אמרו לי דברים יפים, 'חבל שאתה הולך, אתה מהטובים, היינו רוצים שתישאר', אבל בשורה התחתונה אין באמת משהו שהם היו יכולים להציע לי כדי שאני אשאר, הייתי מאוד נעול על זה.

"בסוף חברת החדשות הייתה לי בית מטורף. אני מאוד אוהב את החדשות, יש לי רק דברים טובים להגיד על המקום. הם בנו אותי, נתנו לי את רשת הקשרים שלי, את המוכרות שלי, את הביטחון העצמי שלי. להגיע לשם זו הייתה באמת פסגת חיי, הגשמת חלום. אני התרגשתי בפעמים הראשונות שעליתי לנווה אילן, ובאמת יש שם את האנשים הכי טובים בתעשייה, אבל אני הייתי בנקודה שבה אני צריך אתגר חדש".

"חיפשו מישהו רעב, בלי ניסיון, לתחקירי מצלמה נסתרת"

מינמר נשוי לתום, עובדת בוויקס ("מהבודדים שלא פוטרו בגל האחרון"), ואב לברי, בן 3 וחצי, ולרני, בן שנה וחצי. הוא גדל ברמת גן, התגורר שנים בתל אביב והיום גר בגבעתיים: "רצינו להתקרב להורים".

את הזיקה לעולם התקשורת ספג כבר בבית: "אמא שלי, נעמה, הייתה עיתונאית ב'לאישה' והיום מנהלת מגמת תקשורת בתיכון. תמיד אהבתי לכתוב וליצור, הייתי מנחה את הטקסים של יום הזיכרון בתיכון, והיה ברור שאני לא מפחד מהבמה או מהמיקרופון".

מפגש שהשפיע עליו ללכת לעולם התקשורת התרחש במהלך שירותו הצבאי כלוחם בנח"ל: "רוני דניאל ז"ל הגיע למוצב ששירתי בו. דיברתי איתו והוא סיפר לי על העבודה. עד אז לא חשבתי בכלל על גלי צה"ל, לא ידעתי שיש את קיצור הדרך הזה, אבל אחרי השיחה איתו ידעתי שאני ממש רוצה לעשות את זה".

אחרי הצבא עבד בהפקות של פסטיבלי מוזיקה למסיבות, עד שהחל את דרכו כתחקירן שטח בפינה כלכלית חדשה במהדורה, לצד עמליה דואק ויונה לייבזון ב-2015, כשעוד היה ערוץ 2.

"ראיתי איזו משרה להיות תחקירן אצל אושרת קוטלר בערוץ 10. הגשתי קורות חיים, דיברתי איתם בטלפון, היה נשמע שהם בעניין, ואז חברה טובה אמרה לי, 'תקשיב, אח שלי הוא עורך בכיר ב-12, ומחפשים תחקירן לאיזו פינה כלכלית חדשה במהדורה'. הלכתי לשם, ופגשתי את גידי ויניש ומשה זאב.

"גידי ויניש הוא העורך הכלכלי הבכיר, ומשה זאב רכז המערכת. הם סיפרו שהם פתחו פינה חדשה במהדורה, פינה כלכלית, צעירה, בועטת, שהפנים שלה הן עמליה דואק ויונה לייבזון, ומחפשים חבר מערכת שיעשה תחקירים עם מצלמות נסתרות, ישלוף מידע בדרכים-לא-דרכים. הם אמרו שהם מחפשים פשוט מישהו רעב, לאו דווקא עם ניסיון תקשורתי, מישהו שנגיד לו לצאת לשטח ויביא חומרים עם מצלמות נסתרות.

"אני עפתי על זה. נראיתי כמו סוכן מוסד, הסתובבתי במשרדים למשל של שוק אפור, והייתי כל יום בדמות אחרת. פעם אחת אני איש עסקים שמגיע לאיזה דיל מטורף של נוחי דנקנר, ופעם אני מצלם כל מיני מטפלות שמתעללות בקשישים בבתי אבות, ופעם אחרת אני רוכש נדל"ן סדרתי. זה היה לפני שהייתי על המסך, ולא ידעו איך אני נראה".

מהר מאוד "הבינו שיש עם מה לעבוד" ומינמר קודם להיות כתב בתוכנית חיסכון, בעיקר בתחום הנדל"ן ובהמשך גם הטכנולוגיה.

"בחיסכון, עם קרן מרציאנו וגידי ויניש, זה היה בית ספר לתקשורת ממש. הייתי צריך להכין כתבה מצולמת כל יום. אתה גם הצלם, גם המפיק, גם התחקירן, גם הגרפיקאי, גם עורך הווידאו. אתה פשוט one man show של כתבות יום-יומיות כלכליות.

"את יודעת, זה קל לייצר אקטואליה כשהאקטואליה קורית. לסקר מלחמה, אני לא אגיד שזה דבר קל, אבל זה דבר פשוט יותר לעיתונאי, כי פשוט המציאות היא מאוד מטורללת וקורית. אבל לייצר חדשות בעולמות שלנו, טכנולוגיה ונדל"ן, אין ידיעה כל יום, אין הכרזה כל יום, אין תחקיר כל יום, והיינו חייבים לייצר את זה ממש על בסיס יום-יומי".

אחרי כ-3 שנים, עבר להיות כתב הטכנולוגיה של חדשות 12 במהדורה המרכזית, במקום בן מיטלמן שעזב להיות דובר גוגל ישראל, ובמקביל הגיש מבזקים. בשנים האלה הגיעה הקורונה, ולאחר מכן 7 באוקטובר והמלחמה בשבע חזיתות.

מה עשית ב-7 באוקטובר?

"בשביעי קפצתי לבית חולים סורוקה לקדם את הפצועים. יש מאחוריי כל מיני סרטונים, למשל, שרואים את אבא של נועה ארגמני מחפש את הבת שלו. לימים אני מסתכל על השידורים האלה ואומר, 'זה פסיכי'".

את שירותו הצבאי עשה בגרעין נח"ל, והיה לו פרק משימה בקיבוץ נחל עוז, שם גר במשך חצי שנה. "המשפחה המאמצת שלי בקיבוץ הייתה משפחת אליקים-ערבה. ב-7 באוקטובר לקחו את הילד בן ה-18, תומר, לדפוק על דלתות של שכנים כדי שיצאו החוצה, ואחר כך רצחו אותו. את אמו דקלה, שהייתה האם המאמצת שלי, רצחו גם כן. את צחי עידן שנחטף ונרצח בשבי, ואת המשפחה שלו, הכרתי טוב מאוד גם. תמר קדם, שנרצחה עם שלושת ילדיה ובעלה בניר עוז, ריכזה איתי שבט צופים בשנת השירות. זה היה נורא. הייתי בהלוויות, חצי על תקן משפחה וחברים וחצי על תקן עיתונאי שבא לסקר.

"זה היה אירוע לא פשוט, הייתי בקשר איתם, אז הייתה ממש תקופה קשוחה. הייתי יוצא ראש בראש עם ניצן שפירא. ניצן שפירא היה מדווח ביום משדרות, אני הייתי בא ומדווח בלילה.

"הבן שלי הגדול היה בן שמונה חודשים ב-7 באוקטובר, בדיוק בגיל של כפיר ביבס, והם גם היו דומים, וזו הייתה חוויה מאוד מאוד קשוחה. רני נולד כבר אחרי, עמוק לתוך המלחמה, נולד בדצמבר 2024".

"הפכתי לכתב מלחמות ברגע לתקופה לא מוגבלת"

מינמר ואשתו גדלו באותו אזור – רמת גן-גבעתיים. "שנינו היינו בצופים כשהיינו בתיכון, אז ידענו על הקיום אחד של השני, אבל לא הכרנו. ואיזה יום פשוט ראיתי אותה בפורט סעיד בתל אביב של אייל שני, הייתי עם חברה שמכירה את שנינו, ואמרתי לה, 'שלחי מספר שלה', ואז נוצר החיבור".

השניים התחתנו ב-2021 אחרי כ-3-4 שנים של זוגיות. "כשאני הכרתי אותה היא הייתה דיילת באל על, אז הייתה לנו האצה מטורפת של הזוגיות. ישר התחלנו לסגור חופשות בכל העולם, ישר חתמנו על ידועים בציבור, והיינו טסים איזה ארבע פעמים בשנה. בזכותה אל על הייתה מושיבה אותי בביזנס, היה תענוג".

למה עזבת את החדשות?

"אני האמת כבר לפני שנה וחצי החלטתי שאני עוזב, וזה קצת התחבר למלחמה הממושכת. את יודעת, בניגוד לכתבים אחרים שעובדים בכל מיני דסקים ובמקומות אחרים, כשאתה כתב בטלוויזיה פשוט 'שותים' אותך מהתחום שלך. אם הייתי רגיל לסקר טכנולוגיה, כלכלה ונדל"ן, פשוט הפכתי לכתב מלחמות ברגע, לתקופה לא מוגבלת.

"מזל שזה חשוב ומעניין, אבל לא נרשמתי לחוג הזה, זה לא מה שעניין אותי לעשות. הרגשתי שכל החדשות הופכות למקום שהוא מאוד מאוד פוליטי, ביטחוני, מדיני, ונושאים כמו שלי קצת נדחקו לפינה, מהסיבות הברורות, כן? אין לי ביקורת. אבל היה גם משהו שכבר היה לי כבד קצת להיות מחובר בעורק הראשי, 24/7 לחדשות רעות של מלחמה, הרוגים ופצועים. זה קצת הכביד עליי. ואז גם הלידה של רני, שהייתה סופר מורכבת וקשה".

מה קרה בלידה בעצם?

"חזרתי מנסיעת עבודה מדובאי, יצאתי לסקר את הרצח של שליח חב"ד שם, הרב קוגן. לפני שעליתי לטיסה חזרה, אשתי התקשרה ואמרה שהיא מרגישה לא טוב, שהיא מסוחררת, והיא גם ככה הייתה בהיריון בסיכון. אמרתי לה, תקשיבי, 'לכי למוקד, שיבדקו מה הסיפור ואני אתעדכן כשאני ארד מהטיסה.' זו לא טיסה ארוכה, שלוש שעות, וכשנחתי, היא כבר הייתה באיכילוב. העבירו אותה מהמוקד במכבי לאיכילוב עם רעלת היריון, שהדופק שלה מואץ מאוד".

באיזה שבוע היא הייתה?

"שבוע 27. מאוד מוקדם. אז אני רץ משדה התעופה לאיכילוב, ושם הרופא אומר לי ש'זהו, תום לא יוצאת מבית החולים. הם ינסו עכשיו לשמור את ההיריון כמה שאפשר, אבל מפה זה רק לידה'. וזה אירוע ממש מוקדם, והוא גם לא התפתח מספיק טוב ברחם, ויש פה סכנה גם לעובר וגם לה. ואתה נמצא באיזה צומת דרכים כזה שאתה לא יודע מה לעשות.

"ואז אתה נמצא שם במחלקת טרום לידה, היא מעלה נוזלים ומתנפחת, ובכל פעם שהדופק מאוד עולה שולחים אותנו למיון, לחדר לידה, ואז נותנים לה עוד חומרים שירגיעו. אלו היו שבועיים שבהם כל הזמן נשקפה סכנה לו או לה. ובסוף יש לידה מהרגע להרגע, ובאמת הוא נולד יצור מאוד קטן, לא אפוי ולא מוכן. 900 גרם בשבוע 29.

"סך הכל בלידה היה נראה שהוא בסדר, שהוא משמיע קול, והוא נראה חיוני, ונראה שהצליח לנו, ואז בלילה יש איזושהי הידרדרות מאוד גדולה שקשורה לריאות שלו. הרופא אומר שנשקפת סכנת חיים, לא ישנים כל הלילה. אני לא אכנס איתך לפרוצדורה הרפואית, אבל בגדול היה אירוע גדול בעיקר סביב הריאות שלו, דבר שהוא לא הצליח להתאושש ממנו עד היום בעצם".

מה המצב שלו היום?

"היום הוא מחובר לחמצן 24/7, וגם יש לו מנשמים בלילה, ויש לו מעקבים שבועיים של רופאים צמודים, גם שמגיעים אלינו הביתה וגם באיכילוב, המעקבים כמעט על כל חלק בגוף שלו. למזלנו, המוח מתפקד, הוא תקשורתי, הוא באמת ילד מקסים, אבל הסיפור הזה של הריאות לא עוזב אותו ואותנו.

"יש לנו מחולל חמצן בבית, יש לנו מחולל חמצן נייד ברכב, כשאנחנו יוצאים איתו עם העגלה זה תמיד עם בלוני חמצן, שגם הם נגמרים כזה מדי פעם. מאז שהוא נולד אושפזנו יחד איתו עוד 3 פעמים, כל פעם לתקופות של שבוע-שבועיים".

יודעים אם זה לתמיד, מה הרופאים אומרים?

"הם מצד אחד אומרים לנו שהוא דוגמה מאוד חריגה של BPD, של מחלת ריאות פגים. זה דבר שכיח כשילד נולד מוקדם, כי הריאות הן הדבר האחרון שאמור להתפתח בשבועות של ההיריון. לרני יש BPD מאוד קשה. אבל בסוף ריאות של בן אדם אמורות להתפתח עד אזור גיל חמש, אפילו שמונה, חלק מהרופאים אמרו לי. אז הם מקווים שככל שהוא יגדל ויתחזק, יהיו רקמות חדשות של ריאה, ודברים אמורים להסתדר. ואם לא, אז יש כל מיני פרוצדורות יותר פולשניות שאפשר לעשות, וזה כבר מאוד תלוי בהתקדמות".

הוא לא יכול ללכת לגן בעצם?

"הוא לא יכול ללכת לגן, כי כל אפצ'י שאיזה ילד יעשה לידו יכול להכניס אותו לטיפול נמרץ לשבוע. אז אנחנו ממש משתדלים לא לקרב אותו להרבה ילדים, כי המערכת החיסונית שלו חלשה, וגם בסוף הילד מחובר עם חוט לחמצן. צריך one-on-one, אי אפשר לטפל בעוד ילדים כשזה אחד הילדים בגן. יש לו כמה מטפלות".

איך ברי, איך הקשר ביניהם, הוא מבין את זה?

"ברי מקסים, ברי מטפל בו יפה. את יודעת, משתדלים שהכל יהיה די רגיל, כן? אנחנו לא נותנים לסיפור הזה לנהל אותנו או לקבוע לנו, אז הכל טוב. גם ברי מרביץ לו, ומושך לו בחוט לפעמים, וחוטף לו, והם רבים, והם ממש מתנהגים וחיים כמו ילדים רגילים לגמרי. הכל טוב, ובבית אנחנו תמיד מטיילים ואוהבים להסתובב. באמת, אנחנו מאוד יודעים לנהל את האירוע הזה שנכפה עלינו. אין איזה מסכנות, באמת משתדלים לעשות הכל, פשוט שומרים עליו ודואגים שהוא יקבל מה שהוא צריך.

"בתקופות כשהיינו בבית חולים, אז ברי היה יותר עם הסבא והסבתא שלו. ובמלחמה האחרונה עם איראן היה קצת קשה, אבל אני מניח שלכולם היה קשה. היינו בממ"ד עם חמצן וזה. משרד הבריאות התקין לנו גנרטור בבית למקרה שייפול החשמל, כי בסוף הילד סוג של מחובר לחשמל, כי המחוללים שלו דורשים את זה. אז שמו לנו גנרטור במרפסת, היו אצלנו כל מיני נציגים של משרד הבריאות לגבי מה קורה במקרים כאלה ואחרים, ודי עטפו אותנו.

"אני לא רוצה ליפול לקלישאות, אבל כשילד נאבק בטיפול נמרץ ומחובר למנשמים ואומרים שהוא בסכנת חיים, אז הכל מקבל פרופורציות אחרות לגמרי. ואתה מבין שהחיים קצרים מדי, ושאתה צריך יותר שליטה על החיים שלך. וכשאתה עצמאי אז אתה שולט יותר בחיים שלך, בין שזה הזמן שלך, תחומי העניין שבהם אתה פועל, וגם הכסף שאתה עושה. ושם נפלה ההחלטה".

בחדשות יש תקרה של משכורות בעצם, או שאפשר להמשיך ולהתפתח עוד?

"תראי, לאו דווקא בחדשות, בכל מקום עבודה שבו אתה פועל כשכיר יש לך מגבלה. גם אם אתה מרוויח 50,000 שקלים בבנק גדול או בחברת הייטק, בסוף יש תקרה מסוימת. יש אופציות, יש כל מיני דברים אחרים, אבל כשאתה עצמאי אתה תלוי רק בך. יש מיליון דרכים וצינורות שכסף יגיע אליך, וזה אולי הדבר הכי ידוע בספר, שמעבודה קשה לא הופכים להיות עשירים. הדרך עוברת בעצמאות, בהשקעות, בבנייה של מספר נתיבי כסף, וכסף גדול מביא כסף גדול. בעצם לשם אני מכוון".

"כמות החשבוניות שחילקתי בחודש הראשון - כמעט כמו עבודה של שנה"

בדרכו החדשה פועל מינמר בשני צירים מרכזיים: יצירת תוכן עצמאית וייעוץ תקשורתי אסטרטגי לחברות טכנולוגיה. לצד פודקאסט הנדל"ן שהוא מגיש ב-All-in ופעילות הולכת וגודלת ברשתות החברתיות, הוא מציע מודל ייעוץ שמתמקד בבניית המותג האישי של המובילים בארגון.

"אני מאמין מאוד ב-Founder-Led Marketing, בפרסונה האישית של בן אדם שמוביל את המותג של החברה, ולאו דווקא באיזה לוגו או מותג. היום אנשים קונים אילון מאסק ולא בהכרח טסלה, קונים את מארק צוקרברג, אסף רפפורט או איל וולדמן. חברת הייטק היא אף פעם לא מוצר אחד, ובסוף המותג האישי של הפאונדר זה משהו שנשאר איתו.

"אני נותן לו ייעוץ אסטרטגי ברמות הכי גבוהות: מחבר אותו למדיה הישנה, כמו כלכליסט, גלובס, חדשות 12, mako, מניסיוני ומהיכרותי עם מה שהמערכות מחפשות, וגם לרשתות החברתיות. לא רק לינקדאין - אפילו חברת סייבר יכולה לפרסם באינסטגרם ובטיקטוק, אם עושים את זה בסטייל ולא מוזר. האסטרטגיה שלי היא One Man Show כרגע, בלי אנשים תחתיי, ואני הולך רק לפאונדרים גדולים יחסית שבאמת יכולים לשלם כסף גדול בשביל השירות שאני נותן.

"כמות החשבוניות שחילקתי בחודש הראשון שאני מחוץ לחדשות היא כמעט כמו עבודה של שנה, נגיד הכנסות של רבעון לעומת שנה. וזה כלום, אני מתכנן להתפוצץ הרבה מעבר לזה. כולם רוצים את הידע, הניסיון והחיבור איתך, וזה מייצר אחלה עסקאות. אני מוכר את הזמן שלי, וזה עולה הרבה, כי לי אין הרבה זמן, וגם ככה יש לי שני ילדים, שאחד מהם זה כמו לגדל ארבעה. הזמן שלי מאוד יקר, ובהתאם מוכנים לשלם".

חלק מרכזי מניהול העסק במתכונת הזו מתאפשר הודות להעמקת השימוש בכלי בינה מלאכותית: "אני משתמש על בסיס יום-יומי בבינה מלאכותית, אם זה לטקסטים או ליצירת וידאו. יש לי סוכנים שמציעים עבורי פגישות, מנהלים לי את הלו"ז, שולחים הצעות מחיר ועושים לי את כל ה-finance. יש לי סוכן בקלוד ויש לי את הסופר-אג'נט של Base44, שנרכשה על ידי וויקס, ואני מאוד נהנה לפרגן לטכנולוגיה ישראלית. זה מה שמאפשר לי לא לגייס עובדים וללמוד לטפל במערכות כאלה בעצמי, בלי לשלם אלפי שקלים לעובד אופרציה".

אנחנו בעיצומו של גל פיטורים. לאן הולך שוק העבודה בעידן ה-AI?

"בהתחלה הייתי מאוד דיסטופי, והרגשתי שאנחנו לקראת גל פיטורים מטורף. כיום קשה שלא להטיל ספק ביכולת של ה-AI להחליף ממש בני אדם בתפקידים. גלי הפיטורים שרואים נובעים בעיקר מהבנה של משקיעים שהמודל העסקי של חברות מסוימות כבר לא רלוונטי, ולא כי ה-AI החליף את העובדים. בני אדם הם יצורים שלא יכולים ללכת ולשבת בים, אנחנו אוהבים ליצור, לפעול ולבנות לו"ז, ולכן אני לא רואה מצב שייווצר וואקום.

"כן, מקצועות כמו טלפנים, שירות לקוחות פרסונלי או נהגים ייעלמו, אבל ייווצרו מקצועות חדשים. אם תיכנסי היום לכיתה ד' ותשאלי ילדים מה הם רוצים להיות, חלקם יגידו יוטיובר או מפעיל רחפנים - מקצועות שלא שמענו עליהם בעבר, שהביאה איתה הרשת החברתית. הטכנולוגיה בעיקר תהפוך את החיים של כולנו לקלים וטובים יותר".

ומה לגבי העיתונאים?

"אני חושב שזה דווקא יחזק מאוד את מעמדם של העיתונאים. בעידן שבו הכל מפלסטיק ו-AI ולא ברור מי יצר מה, אתה צריך את העין האנושית שאתה סומך עליה כדי שתגיד לך מה אמיתי, מה לא אמיתי וממה להיזהר. הציבור בסוף יבין את הבלוף של הטשטוש בין מומחים אמיתיים למומחי השפעה ברשתות. חשוב שיהיו אנשים שהמקצוע שלהם הוא לנקות את הרעש השיווקי ולהביא עין ביקורתית. כן, ידיעות טקסט ארוכות של 400-600 מילה, שרק משכתבות הודעות של המשטרה או דובר צה"ל הן מיותרות, אבל מי שיודע להביא סיפורים בלעדיים, ראשוניים וזווית מעניינת - בזה לגמרי יש צורך".

היית כתב נדל"ן. אתה גר בשכירות או קנית?

"אנחנו גרים בשכירות ליד ההורים. יש לי נדל"ן במקום אחר, ובתקווה שיהיה לי הרבה יותר".

תעשה גם שיתופי פעולה מסחריים?

"אני לא רואה סיבה שלא, כל עוד זה מוצר שאני מאמין בו ומותגים גדולים ומוכרים. האינטגריטי שלי כעיתונאי זה משהו שאני מתכוון לשמור עליו, הוא היה איתי עשור. חתמתי עכשיו למשל על חוזה פרזנטור עם חברה שמשווקת נדל"ן בדובאי, חבר'ה שאני מאמין בהם. בשיתופי פעולה המספרים נגזרים מההשפעה האמיתית שלך ולא רק מכמות העוקבים. כשרואים, למשל, את מעיין אדם מוכרת דירות בשוק נדל"ן תקוע - זו השפעה אמיתית, ואנשים בוטחים בה בעסקה הכי גדולה בחייהם. לחברות הרבה יותר שווה לשלם לבן אדם שהציבור מאמין לו מאשר לתלות שלט באיילון".

מה עם קמפיינים פוליטיים? בא בחשבון?

"קיבלתי הצעות, והכסף שם מאוד מאוד גדול, אבל הבטחתי לעצמי שעם פוליטיקה אני לא מתעסק. המדינה הזאת כל כך חצויה למחנות ואנחנו באיזה דרבי פוליטי אחד גדול. מהיכרותי עם רוב הפוליטיקאים שם, הם פשוט אופורטוניסטים שהלכו למה שפופולרי ולאו דווקא מתוך אג'נדה, וזה משחק שאין לי עניין לשחק. חוץ מהפועל תל אביב אין לי עוד קבוצה שבחרתי".

ועם טוויטר? אתה לא שם.

"כל זריקת הרפש וההאשמות מצד לצד זה לא בשבילי, אני לא הודעתי שם אפילו שעזבתי. אני מעדיף להיות באינסטגרם, בטיקטוק, בלינקדאין וביוטיוב כדי ליצור תכנים שעושים לי טוב".

השבוע נופצה בפעם השנייה הדלת במערכת חדשות 12 בתל אביב והושאר מכתב איומים חמור שמאיים על העובדים ברצח.

"התחושות מאוד קשות. אנשים חושבים שחברת החדשות זה רק עמית סגל, גיא פלג, אמנון אברמוביץ' או יאיר שרקי, אבל עובדים שם מאות אנשים - עוזרי הפקה, צלמים, מקליטים ותחקירנים. אלה אנשים שבאים בבוקר, עושים עבודה מצוינת וחוזרים הביתה לילדים שלהם, והם צריכים להיות מאוימים על החיים שלהם, לקבל מכתבי נאצה ולפחד להגיע לעבודה.

"כשזורקים לבנים על המערכת בתל אביב - זה מרגיש כאילו זורקים אבנים על הבית שלי. אפשר להתפלפל מי אשם, אבל קודם כל בן אדם שמאיים ככה צריך להיחקר ולהיתפס. אנחנו בתקופה מטורפת, אחרי המלחמה הכי קשה, ומה שמדינת ישראל צריכה עכשיו זה החלמה, הבראה, שקט, ושתיבחר פה ממשלה שלא נשמע ממנה תקופה ארוכה ושלא תעסוק רק בלסכסך ולהבליט את עצמה".

לא רצית בעצמך להיכנס להייטק או להקים חברה? עדיין להישאר מבחוץ?

"קודם כל זה באמת החלום הגדול, להקים חברה. אני פשוט לא מספיק אמיץ, נקרא לזה, וגם אני חושב שיש איזושהי דרך שצריך לעבור. אני מרגיש שהיום, עם כל כמה שסיקרתי טכנולוגיה כל כך הרבה שנים, זה לא מספיק כמו לשבת עם הפאונדרים בחדר כשמקבלים את ההחלטות, כשקורים הדברים הפחות טובים, והאתגרים והיום-יום. היום אני מקבל הצצה אמיתית לתוך העולם הזה. אז אני מרגיש שיש איזושהי דרך מדודה שאני צריך לעבור לפני שאני עושה כזאת קפיצה".

יש לך רעיונות לסטארטאפ?

"יש לי המון רעיונות, אבל בעידן ה-AI הכל משתנה כל כך מהר, שכל רעיון שאני אביא, הזמן יעשה את שלו וידרוס אותו. אז כרגע אני מאוד נהנה פשוט לייצר תוכן ולעזור לאחרים לספר את הסיפור שלהם. אני חושב שאני מאוד טוב בזה, לזקק את המסרים, לגרום להם לבלוט ולייצר חיבורים מעניינים וטובים שמועילים לכולם. זה כרגע הנקודות שבהן אני רוצה לפעול, אבל אין לדעת מה היום יביא".