4 שנים לאחר שחוסל: הדור הצעיר בארה"ב התאהב באייפוד - ומה קורה בישראל?

בעוד ענקיות הטכנולוגיה ממשיכות להשיק מכשירים חכמים יותר ויותר, בארה"ב מסתמנת מגמה שונה. דור ה-Z, מי שגדלו לתוך עולם של מסכי מגע ואלגוריתמים, מובילים בשנת 2026 תנועה של חזרה לכלים אנלוגיים וטכנולוגיית וינטג' – מטלפוני צדפה ועד למכונות כתיבה ידניות, כאשר אחד המכשירים הנוסטלגיים שעושים קאמבק הוא נגן המוזיקה של אפל - האייפוד.

כתבה שפורסמה לאחרונה בניו יורק פוסט הציגה את סוניה סיידקובה בת ה-23, סטודנטית בניו יורק, שהחליפה את האייפון שלה בטלפון נוקיה 2780 בסיסי. "זה תחושה בלתי ניתנת לתיאור, להרגיש כל כך מנותקת ולא זמינה כל הזמן", היא מספרת. "אנחנו נמצאים בנקודת שבירה תרבותית. לאנשים פשוט נמאס מהמצב הקיים".

במקביל, הורים רבים מצטרפים למגמה כדרך להגן על ילדיהם מפני דום סקורילנג (doomscrolling), גלילת ייאוש או אימה בתרגום חופשי, וההתמכרות הדיגיטלית. גם בישראל ישנם בתי ספר אשר מחליטים לדחות ביחד את גיל קבלת הסמארטפון הראשון לילדים, או לקנות להם "טלפונים טיפשיים".

אחד הגיבורים המפתיעים של המגמה הזו הוא האייפוד המיתולוגי של אפל, שהושק לראשונה באוקטובר 2001 וייצורו הופסק סופית לפני 4 שנים, ב-2022. דניאל ג'ון, עורך עיצוב ב-Creative Bloq שראיין בכירים בחברות כמו אפל ומיקרוסופט, טען לאחרונה שהמוצר הלוהט של השנה הוא דווקא הנגן הישן. "בעולם של מכשירי 'הכל-בו' כמו האייפון, מכשיר בעל פונקציה יחידה הוא לא רק נוסטלגי, הוא סמל של התנגדות", כתב בבלוג שלו.

נתונים מ-eBay שפורסמו בניו יורק פוסט מחזקים זאת: בשנת 2025 נרשמו למעלה מ-1,300 חיפושים בשעה למכשירי אייפוד, ומחיריהם בשוק היד השנייה זינקו בעשרות אחוזים. לפי Back Market, המכירות של האייפוד קפצו ב-48% בשנה האחרונה, כך דווח ב-AP.

בן ווד, אנליסט ראשי ב-CCS Insight, התראיין החודש ל-AP, והסביר שהמגמה קשורה לניסיון להפחית שימוש בסמארטפון: "יש עניין גובר, במיוחד בקרב צעירים, לצמצם הסחות. מכשיר ייעודי למוזיקה הוא דרך טובה להימנע מגלילה ברשתות כשכל מה שרוצים זה לשמוע שירים".

אפל מכרה כ-450 מיליון אייפודים לאורך השנים, כך שההיצע עדיין גדול. באיביי יש אלפי מודעות, לצד דיווחים על מכשירים מחודשים שנמכרים כחדשים באריזות מזויפות, וגם במרקטפלייס של פייסבוק.

יש גם חנויות שמתמחות בשיפוץ אייפודים, וגם קהילה פעילה ברשתות שמחליפה טיפים ותמונות, כולל מכשירים עם שדרוגים לא רשמיים.

אבי האייפוד קורא להחזיר אותם לחיים

גם האיש שעומד מאחורי המצאת המכשיר המקורי, טוני פאדל, סבור שהגיע הזמן לקאמבק רשמי. בריאיון שנערך לאחרונה, טען "אבי האייפוד" כי אפל צריכה לנצל את הגעגוע למכשיר שהגדיר את תחילת המילניום, ולהציע גרסה מודרנית ונקייה מהסחות דעת. פאדל אף הציע כיוונים יצירתיים כדי לענות על הצורך הגובר בפשטות דיגיטלית: "אני חושב שיש דרכים חכמות יותר לייצר איירפודס שיש בתוכם אייפוד. המאזינים של היום מחפשים חוויה טהורה של מוזיקה, בלי כל ה'רעש' וההתראות שמגיעים עם הסמארטפון".

פאדל השווה את הפוטנציאל של אפל למהלך שביצעה לאחרונה חברת סוני, שבחרה להשקיע בגרסאות אספנים יוקרתיות של הווקמן ובפטיפונים חדשים על חשבון מוצרי טכנולוגיה המוניים כמו טלוויזיות. "הם הרגו את הטלוויזיות והחזירו את הפטיפונים", ציין פאדל, והדגיש כי המעבר ל"מכשירים טיפשים" ופשוטים יותר הוא לא רק טרנד חולף, אלא מענה לצורך אנושי בסיסי לפישוט מערכת היחסים שלנו עם הטכנולוגיה.

איך מוסיפים מוזיקה?

האייפוד המקורי יצא ב-2001 עם גלגלת השליטה המזוהה. בהמשך הגיעו דגמי Mini, Nano ו-Shuffle בלי מסך, ולבסוף Touch עם מסך מגע ומערכת iOS, למעשה אייפון בלי טלפון.

מי שמוצא אייפוד ישן במגירה יגלה לרוב שהסוללה שלו מתה. דגמי Touch מאוחרים נטענים בכבל Lightning, שאר הדגמים דורשים כבל 30 פינים שכבר לא מיוצר רשמית. אם זה לא מספיק, ייתכן שצריך להחליף סוללה או רכיבים אחרים, ואפל מתקנת רק את הדורות האחרונים של ה-Touch.

בצד התוכנה, דגם ה-Touch האחרון מוגבל ל-iOS 15, ודגמים ישנים יותר לגרסאות מוקדמות עוד יותר. שאר האייפודים לא מריצים iOS ולכן לא מושפעים מזה.

בעלי מחשבי ווינדוס צריכים להשתמש בתוכנת האייטונס, הדי מסובכת, שתחייב אתכם להוריד שירים למחשב ולהכניס אותם ידנית לאייטונס או לרכוש אותם בפלטפורמה. בעלי מחשבי אפל לעומת זאת ייהנו משימוש באפל מיוזיק. חלק מהאייפודס טאץ' החדשים יכולים להזרים מוזיקה ישירות מהאפליקציה, אך ברוב המכשירים הישנים תצטרכו להכניס ידנית שירים לאפל מיוזיק, או לרכוש אותם, ורק לאחר מכן להכניס אותם למכשיר.

מה קורה בישראל?

אם נחפש אייפודים למכירה במרקט פלייס של פייסבוק, נגלה היצע קיים - אך מצומצם. אפשר לראות כמה דגמים שפורסמו בשבועות האחרונים, החל מ-150 שקל למכשיר שלא עובד ועד 899 שקל לאייפוד קלאסיק "שמור היטב".

ערן קראוס, צלם תדמית וכנסים ומנהל הקבוצה הרשמית לאספני אפל בישראל, שמונה כ-6,000 איש, מספר ל-mako כי בישראל הטרנד הזה אפילו לא התחיל, ולדבריו גם לא נראה, לצערו, שהוא יקרה בקרוב.

"בישראל אנחנו בשלבי התנתקות מוחלטת ממה שקורה בארה"ב. אנשים אומרים, למה לסחוב אייפוד כשיש אייפון?", הוא אומר. "אני חושב שהקסם של האייפוד הוא בעיקר הנוסטלגיה של להחזיק מוצר כזה ביד. כולנו אוהבים להיזכר איך 'היה פעם', יש בזה משהו מרגש. אבל כשאני שואל בקבוצה למשל, למה אפל לא עושה אייפוד מגניב מודרני, רק של מוזיקה ללא טלפון, אנשים אומרים שהם לא היו קונים אותו, שזה היה פעם".

קראוס עצמו מחזיק שורת אייפודים ואייפונים נדירים של אפל, כולל הדור הראשון של האייפוד מ-2001. "90-95% מדברי האספנות שלי אטומים ביום היוולדם. אלו מוצרים ששווה להשקיע בהם היום יותר מבית. היום האייפון הראשון נמכר בלא פחות מ-150-200 אלף שקל. כרגע אני לא מוכר, אבל כשארצה, אמכור בוודאות עוד 5-10 שנים. בינתיים הערך והחשיבות של המוצרים עולים", הוא מספר.

תום דיבון, חוקר תרבות דיגיטלית מהאוניברסיטה העברית, מסביר כי בישראל הדיבור על "עייפות טכנולוגית" טרם תורגם לשינוי התנהגותי רחב. "השימוש בפלטפורמות נשאר גבוה מאוד, במיוחד בקרב צעירים - עם אחוזי חדירה מהגבוהים בעולם, והטכנולוגיה ממשיכה להיות חלק מרכזי מהיום-יום גם עבור הורים וגם עבור ילדים", הוא אומר.

"כן, יש לנו ניצנים של מגמות כאלה עם נוסטלגיה למכשירים פשוטים, ניסיונות להגביל זמן מסך, ושיח על עומס דיגיטלי ובריאות נפשית, אבל הם נשארים בשוליים, עדיין. בתכלס, רוב האנשים בישראל לא באמת 'חוזרים אחורה', אלא לכל היותר מתנסים בזה כסוג של מחווה, קריצה, טרנד, או ביקורת תרבותית, אבל בעצם נשארים סופר מחוברים מאוד לאקוסיסטם הדיגיטלי העכשווי", הוא מסביר.