שישה מיצגים של חללים, אנשים בעלי קווי מתאר בלבד ממתכת, קמו אתמול לפנות בוקר במקומות מרכזיים בתל אביב, בהם כיכר דיזינגוף, הטיילת מול מלון דן, פארק צ'ארלס קלור, שרונה ועזריאלי. ליד כל מיצג יש שלט ובו כתוב: "במקום בו היית נותר חלל", ולידו ברקוד לסריקה אשר מפנה לעמוד אינסטגרם ייעודי וחדש שנקרא "לזכרם". באינסטגרם מופיעים מאות פוסטים שכל אחד מהם עוסק מהם בחייל צה"ל אחר שהלך לעולמו, והגולשים מוזמנים לשתף את הפוסטים בסטורי כדי להגדיל את המודעות ו"לתת לנופלים מקום בחיי היומיום שלהם".
המיצגים, בגובה שני מטר, יישארו בעיר במשך שבוע, ואחר כך מקווים שיימצא להם משכן מכובד קבוע. מאחורי הרעיון המרגש עומד יגל בר, בן 21 מאלעד, אשר חשב על הרעיון לפני שנה בדיוק, ביום הזיכרון הקודם.
"ישבתי עם עצמי ביום הזיכרון, שמעתי שיר שנקרא "pray", ובפזמון שלו נחת בתוכי רעיון שחלל זה בעצם חלון של זיכרונות בצורת גוף של הנופל. דמיינתי אימא שכולה פוגשת חלל בצורת הגוף של הבן שלה, מושיטה יד כדי לגעת בו, וברגע אחד הופך החלל לחלון זיכרונות, שבתוכו רצים רגעים מחייו בצורת פלאשבקים, מהרגע שנולד ועד רגע הפרידה מהמשפחה", מספר בר ל-mako. "רציתי שאנשים, בפרט צעירים, ייתקלו בחללים תוך כדי הליכה ברחוב או דפדוף בסטורי ויזכרו".
בר עצמו למד בבית הספר עם אחיו הצעיר של אייל יפרח ז"ל, אחד משלושת הנערים החטופים שנרצחו ב-2014, שהתגורר באלעד. "כשזה קרה, הייתי מעורב כל הזמן. הסתכלתי כל הזמן בטלוויזיה, וזה לא עשה לי טוב. כשאנשים נופלים מהעם שלי, זה ממש מעציב אותי. הגעתי למשפחה לנחם אחר כך. זה מאוד חיבר אותי לרעיון הזה", הוא מספר.
עם הרעיון למיצג החללים פנה בר לכמה עיריות בארץ, עד שעיריית תל אביב החליטה להרים את הכפפה, כאשר הפסלים יוצרו בהתנדבות על ידי חברת י. זמברג. "כשהחברה שמעה על המיזם, הם ישר נרתמו. הם דאגו לפיתוח וייצור החלל, ועזרו להפוך את הרעיון של הדמות למציאות", מספר בר. "המעצבת התעשייתית הייתה קרן גרוצקי, אחותה של דנה גרוצקי, שביחד עם מהנדס עזרה לסדר את הדמות שתיראה כמו שדמיינתי אותה. חברת אקרשטיין תרמה את המשטחים התחתונים".
בשביל הכנת מאגר הפוסטים על הנופלים באינסטגרם, יגל נעזר באחיו, מפתח התוכנה קורן בר. "הוא יצר קוד ששואב נתונים מהאינטרנט כדי להכניס אותם לתוך הכרטיסים שאני עיצבתי. כרגע יש 485 כרטיסים של חללים בעמוד האינסטגרם, ואנחנו מתכננים להגיע לאלפים. המטרה שאנשים ישתפו את הפוסטים האלו בסטורי שלהם, כל אחד לפי בחירתו", אומר בר. "בנוסף, אחי יצר סוג של בוט שמעלה פוסטים בבת אחת. כשמעלים הרבה פוסטים במכה, אינסטגרם חוסמת את האפשרות הזאת. דיברתי עם גורמים בחברה כדי שיאפשרו לנו את זה".
אילו תגובות קיבלת על המיזם?
"היו תגובות מעולות, הייתה מישהי, לדוגמה, שממש בכתה כשהבינה את הרעיון. שמנו מיצג על יד הים, וראיתי אנשים משחקים בתוכו, וזה המחיש את הרעיון – חלל בצורת גוף שנשארים בו רגעים. פניתי גם לאמא של אייל יפרח ז"ל, והיא אמרה שזו מבחינתה יוזמה חסרת תקדים, שמתאימה ממש לזמן הזה – נוגעת בצעירים ומאפשרת הנצחה בחיי היום יום".