"אף אחד לא מתייחס למועמדים כלקוח": עורך הדין לשעבר שרוצה לשנות את עולם הגיוס

כשדוד צ'סטרמן, בן 38, החליט בסוף שנת 2020 לעזוב את משרד עורכי הדין של יגאל ארנון ולעבור להייטק, הוא היה משוכנע שהדלתות ייפתחו בפניו מעצמן. עם תואר במשפטים מהאוניברסיטה העברית וכמה שנים של ניסיון בליטיגציה מסחרית, המעבר נראה לו עניין של שבועות בודדים.

"הייתי בטוח שיהיה לי נורא קל", הוא מודה בשיחה עם mako. "ייצגתי חברות סטארטאפ, היו לי חברים מבפנים, ואמרתי לעצמי: חודש-חודשיים ואני עושה את המעבר. אבל אז חטפתי כאפה. לא היה לי קל בכלל. שקלתי לוותר, כי הרגשתי שאף אחד לא מבין את הערך שלי. עשיתי המון ראיונות עם מנכ"לים, שיחות שהלכו מצוין, אבל בסוף התחושה הייתה שהם פשוט לא מבינים מה אני קשור בכלל".

בסופו של דבר, אחרי ארבעה חודשים וחצי וסיוע מחבר קרוב, הוא נכנס כאיש ניהול הפרויקטים הראשון בסטארטאפ הסייבר Cybint שמנה אז כ-20 עובדים. שלושה חודשים לאחר מכן נרכשה החברה בידי ThriveDX (לשעבר HackerU), וצ'סטרמן מצא את עצמו במהירות בצד המגייס.

"ממצב שבו אף אחד לא שם עליי, עברתי לצד השני של השולחן", הוא מספר. "התחלתי לגייס המון אנשים לצוות שלי, ופתאום ראיתי עורכי דין ואנשים מוכשרים שמנסים לעשות מעבר. שם נפל לי האסימון הכפול: קודם כל, שאנשים בטוחים שהם יודעים מה לעשות בחיפוש עבודה – כמו שאני חשבתי – אבל אין להם באמת מושג. והדבר השני: שכל המודל העסקי של לוחות משרות, חברות השמה ומחלקות משאבי אנוש בנוי לשרת אך ורק את המעסיקים. אף אחד לא מתייחס למועמדים כלקוח".

הנפילה בכיסופים, וההחלטה לעצור את הפריצה לחו"ל

באוגוסט 2023, חודש וחצי בלבד לפני פרוץ המלחמה, החליט צ'סטרמן להקים את Mentme, שמוגדרת על ידו כחברת ה־HR הראשונה בישראל שעוזרת לאנשים למצוא עבודה מהר יותר. הוא גייס צוות של מנהלות ומנהלי גיוס מנוסים, במטרה לבנות פלטפורמה טכנולוגית שפועלת עבור המועמדים במקום עבור המעסיקים. התוכנית המקורית כללה פנייה ישירה לשווקים בין-לאומיים, אולם אירועי 7 באוקטובר שינו את התוכניות מן היסוד.

באותה שבת שחורה נפל בן דודו, סגן אורי שני ז"ל (שהועלה לאחר מותו לדרגת סרן), מפקד מחלקה בגדוד 51 של גולני (שהגיע מיחידת אגוז), בקרב על מוצב כיסופים.

"ה-7 באוקטובר עצר הכל", משחזר צ'סטרמן. "אני שירתי בסיירת צנחנים, והצוות שלי הוקפץ מיד. אני כבר לא בכושר לחימה כלוחם, אז פתחתי חמ"ל ציוד ותרמנו ללחימה איך שיכולנו.

"אורי השאיר אחריו ממש תוכניות על איך להפוך את החיים בישראל לטובים יותר. התוכנית המקורית שלנו כחברה הייתה לכוון מיידית לחו"ל, אבל אמרתי – רגע, הולך להיות פה משבר תעסוקתי ענק בישראל. החלטנו להישאר ולהתחיל את כל הפעילות דווקא בארץ. מבחינתי, לעזור לאנשים להתפרנס ולמצוא עבודה זו הדרך להמשיך את הרוח שלו". Mentme מוקדשת לזכרו של שני ז"ל.

ההתמקדות בישראל הובילה גם לזכייה במענק מטעם רשות החדשנות בתחום ההון האנושי, ולאחר גיוס פרה-סיד קטן החליטה החברה להמשיך כבוטסטראפ ולצמוח באופן אורגני.

"אנחנו לא מבטיחים עבודה – זו תהיה ירייה ברגל של המועמד"

בבסיס השירות של Mentme עומדת תפיסה שהופכת את המודל המסורתי: המועמד הוא הלקוח המשלם, ולא החברות המעסיקות כמו בחברות השמה. השירות, שמחירו עומד על כ-4,000 שקלים (לצד הטבות תקופתיות ושיתופי פעולה עם חטיבות מילואים), כולל מאיץ בן חודשיים: אונבורדינג מקיף, שיחת אסטרטגיה אישית שבה בונים תוכנית פעולה, מפגשים אחד על אחד מדי שבועיים, וזמינות בצ'אט עם מאמנת אישית. בנוסף, המועמדים מקבלים גישה ל"בורסת הקשרים" – פלטפורמת ווב פנימית שבה פעילה קהילה של כ-2,400 איש שמייצרת חיבורים ישירים בין עובדים.

אלא שהמודל מעלה שאלה מתבקשת: למה שאדם מחוסר עבודה ישלם אלפי שקלים מכיסו, בלי לדעת אם ימצא תפקיד?

צ'סטרמן מסביר: "התשלום הוא בלי קשר לאם אתה מוצא עבודה או לא. אנחנו לא מבטיחים לאף אחד שום דבר, כי זה לא מקצועי וזה לא הוגן לעשות את זה. אנחנו גם לא מחפשים לך עבודה. זה לא שירות שאת יושבת בבית ואנחנו נחפש לך עבודה, כי אז בעצם לא נתנו לך כלום. המטרה שלנו היא לא לעזור לך רק עכשיו למצוא את הדבר הבא שלך. המטרה שלנו היא לתת לך כלים כדי שבחיים לא תצטרכי להיות שוב בסיטואציה מתישה ומתוסכלת של חיפוש עבודה. יש אנשים שלאורך התהליך אומרים: 'רגע, עכשיו אני יודע איך לקבל קידום בחברה שלי ואני לא מחפש בחוץ', או 'עכשיו אני פותח סטארטאפ'".

לדבריו, המשתתפים מעידים על תמורה גבוהה ביחס להשקעה. "מבחינתנו המדד המרכזי זה ה-ROI. כך, 86% מהאנשים אומרים לנו בסיום שהם החזירו את ההשקעה שלהם. מבחינת כמה אנשים מוצאים עבודה בתוך התהליך – בתוך החודשיים האלה אנחנו מדברים על 67%, שני שלישים, שמוצאים ממש בתוך שמונה שבועות עבודה. הזמן הממוצע לחיפוש עבודה בישראל הוא שבעה חודשים, ואנחנו רוצים לקצר את זה לשלושה וחצי חודשים. נכון לעכשיו הממוצע שלנו הוא באמת בין שלושה וחצי לארבעה חודשים".

הצוות מונה כיום 24 עובדים, בהם 15 מאמנות בעלות ניסיון מעשי בגיוס עובדים. "הייתה תקופה שהצוות היה בנוי בעיקר מיועצות קריירה מוסמכות, ממש עם תעודה, וזה עבד פחות טוב מאשר כשאמרנו: אנחנו מסתכלים על הניסיון הפרקטי בגיוס", מסביר צ'סטרמן. "הבנו שאנחנו צריכים מי שמכירות את הצד השני של השולחן ויודעות איך מגייסים חושבים".

המשרות שאף אחד לא מפרסם, וההייטקיסטים שמחפשים שקט

ומה קורה עכשיו בשוק, על רקע גלי הפיטורים ומהפכת ה-AI?

"הסיבה שאנשים אומרים ומרגישים שהשוק קשה כבר כמה שנים, זה כי הם נכנסים ל-LinkedIn Jobs ולפלטפורמות משרות, ומפספסים את הנקודה שרוב המשרות פשוט לא מתפרסמות – איזה 70 ומשהו אחוז מהמשרות לא מתפרסמות", טוען צ'סטרמן. "ואז ברור שאנשים חווים שוק קשה, כי כל האנשים מתחרים בסוף על פחות מ-30% מהמשרות, בזמן שמי שהולך לשוק הנסתר ומוצא משרות מתחת לרדאר מוצא עבודה הרבה יותר מהר. הדרך להגיע למשרות האלה היא דרך אנשים בתוך הארגונים. רק בשבוע האחרון התחברו אצלנו 13 אנשים על משרות שלא פורסמו בשום מקום מלבד במיילים הפנימיים של העובדים, וכבר נוצרו מזה שלושה ראיונות עבודה שבחיים לא היו מגיעים אליהם אחרת".

הפילוח של המשתתפים מגוון: לדבריו, כ-60% אינם מועסקים בעת ההצטרפות, בעוד כ-40% מחפשים תוך כדי עבודה. לצד ענפי הטכנולוגיה, פונים גם אנשי בנקאות, משפטים ותקשורת.

צ'סטרמן מזהה מגמה ברורה של עובדים שבוחרים לצאת מההייטק ביוזמתם. "יש מלא הסבות, במיוחד בריחה מההייטק", הוא מתאר. "זה בגלל יציבות תעסוקתית, לאנשים נמאס לפחד והם רוצים שקט. אנשי פיתוח, סייבר או פיתוח עסקי שמגיעים מהייטק רלוונטיים מאוד לחברות בעולמות הבנקאות, הביטוח והספנות, שלא לדבר על מנהלת מערכות מידע מהייטק שעברה בכלל לרב-בריח. התעשיות המסורתיות מבינות שצריך טכנולוגיה, וה-AI הופך את זה לנגיש יותר".

השפעות הבינה המלאכותית מורגשות גם הן באופן נקודתי: "QA זה תחום שיחסית נפגע בגלל מהפכת ה-AI, כמו UI/UX וכל עולמות העיצוב", אומר צ'סטרמן. לדבריו, גם עולם המשפט חווה טלטלה דומה: "יש עוד יותר רצון לברוח מהתחום, במיוחד לאנשים בתחילת הקריירה – בשבע השנים הראשונות אנשים מאוד מאוד מפוחדים. מי שכבר התחיל לבסס קריירה, כזה ארבע-חמש שנים, מתבאס ומפחד ושואל מה לעשות עכשיו ולאן זה הולך. יש המון חוסר ודאות. התרופה הכי טובה שלנו מעבר לאימון של מגייסת שממקדת אותך, זה קשרים – לחבר לכמה שיותר אנשים מכמה שיותר תחומים ולהבין מה קורה בשוק באופן ישיר".

לצד הפעילות הישירה מול מחפשי העבודה, בחברה פיתחו גם מודל מול המעסיקים: כאשר חברה פונה בחיפוש אחר מועמד מתאים מתוך הקהילה למשרה שטרם פורסמה, Mentme מציעה לה לממן עבורו ליווי של שלושה חודשים לאחר הקבלה (Transition Coaching) כדי להבטיח קליטה חלקה בארגון.

"בסוף המטרה היא ליצור קשרים אותנטיים, אמיתיים, אנושיים ואפקטיביים", מסכם צ'סטרמן. "קצת ללכת אחורה בזמן, וזה באמת מוכיח את עצמו".