למה סטארטאפים של יזמים חרדים מתקשים? "חסרים להם קשרים והבנה של פיתוח עסקי"

כשמדברים כל הזמן על גיוס חרדים ועל שילוב שלהם בשוק העבודה, צריך לשים לב גם לקשיים שלהם, כמי שמגיעים מרקע שונה אל העולם החילוני.

תוכנית BizLabs הוקמה במטרה לסייע לסטארטאפים בבעלות חרדית, לאחר שנמצא שסטארטאפים עם מייסדים חרדים מתקשים יותר למצוא השקעת המשך לעומת סטארטאפים מכלל האוכלוסייה.

בחודש שעבר הסתיימה בהצלחה בירושלים תכנית פרה-אקסלרטור ראשונה, שבה השתתפו 18 יזמים מהציבור החרדי שהציגו 10 מיזמים בתחומי הטכנולוגיה והפינטק. במהלך ההכשרה רכשו המשתתפים ידע ביסודות היזמות, החל מרעיונאות בעזרת חשיבה עיצובית, מחקר שוק, בניית MVP (מוצר בר-קיימא מינימלי), חשיפה לכלי AI ובניית מצגות למשקיעים.

המיזמים שפיתחו היזמים החרדים אינם פונים בהכרח רק לציבור שלהם. כך, למשל האחים מנחם ויחיאל דימנשטיין הציגו באירוע הסיום את Planit, אפליקציה לייעול ניהול זמן של הורים עסוקים המאפשרת ניהול משימות דחופות, קניות חיוניות ומעקב אחר משימות במשק הבית, ושלמה קדוש, מתכנת בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פיתח פתרון בתחום התחבורה החכמה לצמצום פקקי תנועה באמצעות רמזורים חכמים.

אליהו דינוביץ הוא חרדי בעצמו, בעל תואר במדעי המחשב, שמתעסק בעולמות של יזמות חברתית, עם זיקה לעולמות ההייטק, ומשמש כמנכ"ל ביזמקס, מרכז החדשנות והעסקים החרדי בירושלים. המרכז הוקם בשנת 2017 על ידי קרן קמ"ח, קרן אחים גלובל ובתמיכת הרשות לפיתוח ירושלים, ומנהל מחזור של 70 מיליון שקל בשנה.

בראיון ל-mako הוא מסביר על הפעילות שלהם: "יש לנו מרחב פיזי בירושלים - מתחם אופן ספייס שיתופי עם משרדים, שמגיעים אליו יזמים חרדים לעבוד, זה סוג של וי וורק חרדי. בכל רגע נתון, יש לנו כאן קהילה של 100 יזמים ובעלי עסקים שנמצאים במקום אחד, ובסך הכול כ-2,000 אנשים כל שנה.

"במקביל, יש לנו תוכנית יזמות טכנולוגית, שנקראת BizLabs, שפועלת במתחם. עד היום עשינו 6 מחזורי אקסלרטור (תוכנית האצה לסטארטאפים), עברו אצלנו כ-45 מיזמים, שגייסו במצטבר 40 מיליון דולר. כדי להתקבל אתה צריך להיות סטארטאפ שגייס לפחות 200 אלף דולר".

למה בעצם צריך תוכנית שמוקדשת רק ליזמים חרדים?

דינוביץ מסביר: "בשנת 2014 רשות החדשנות החליטה שהיא רוצה לדאוג לחלק יותר מענקים ליזמים חרדים. היא לא הורידה את הקריטריונים של קבלה, אבל ניסתה לדאוג שחרדים ידעו על מסלולי ההשקעה הקיימים אצלה. הרשות חילקה 30 מיליון שקל למיזמים חרדים ב-2014-2016, אבל תוך פחות משנה 92% מהם נסגרו, כשהממוצע הכללי של סגירה עומד על כ-60%.

"ראו שאחוז הסגירה הוא משמעותית יותר גבוה, וניסו להבין למה. בהתחלה אמרו לימודי ליבה, אבל יזם שקיבל השקעה, הוא כנראה טכנולוגי מאוד וזאת לא הבעיה. המיזמים נפלו בעיקר בגלל שאין להם מספיק קשרים והבנת פיתוח עסקי. פה הם נפלו. פתחנו את האקסלרטור הראשון מתוך כוונה לא לעסוק במקום הטכנולוגי, אלא הפיננסי והקשרים, לצד לימוד מיומנויות רכות – ניהול זמן, נטוורקינג, דברים כאלה".

ומה ממוצע ההצלחה היום?

דינוביץ אומר כי אחרי שישה מחזורים, 75% מהסטארטאפים פעילים היום. "יש לנו מחקר מלווה עם ד"ר מאוניברסיטת חיפה. החברות נמצאות אחרי השקה, יש להן לקוחות ויש מחזורים גדולים. חלק משלמות תמלוגים חזרה לרשות החדשנות, יש הכנסות ורווחים יפים והן יכולות להחזיר חובות".

"כמעט ולא מוצאים מיזמים של נשים"

המוצרים של הסטארטאפים פונים כאמור לקהל הרחב ולא רק לחרדי, אולם יש פעמים שבכל זאת הייחודיות שלהם מתאימה למגזר. "בהקשר הזה, לאחד הסטארטאפים שהיו אצלנו יש מערכת לטיהור מים, פטנט ייחודי. הוא התחיל מתחום של בריכות, ולאט לאט גילה שמי שהכי צריכים את המערכת, הם מקוואות של נשים חרדיות. מאוד חשובה שם ההיגיינה ושיהיה נקי, והוא שינה את כל הייעוד שלו", מספר דינוביץ. "הוא לא חיפש משהו נישתי חרדי, אבל הביקוש שלו כמעט רק במקוואות, בארץ ובעולם - הוא טס כל שני וחמישי לחו"ל".

כפי שאפשר להניח, רוב היזמים החרדים הם גברים. "יש לנו יזמת אחת בשם מירי, שיש לה פלטפורמה בעולמות השיווק", אומר דינוביץ. "המתחם שלנו הוא מתחם לגברים, ויש מתחם דומה לנשים לא רחוק מאיתנו. התוכנית ביזמקס לא מיועדת רק לגברים, אבל אנחנו כמעט ולא מוצאים מיזמים של נשים. זה פשוט מה שהיה. מאוד נשמח שיהיו גם נשים יזמיות חרדיות".

אם תהיתם, גם חילונים מועסקים בסטארטאפים של החרדים. "הקריטריון הוא שאחד היזמים או המייסדים יהיה חרדי. הרבה פעמים יש שותף חילוני גם, ועובדים בוודאי".

אז מה בעצם ההבדל בין תוכניות האקסלרטור לתוכנית הפרה-אקסלרטור שהסתיימה לאחרונה?

דינוביץ: "כשהתחלנו ב-2018 הייתה הצטברות כמו צוואר בקבוק, סטארטאפים של יזמים חרדים שפשוט חיכו לנו. בשנתיים האחרונות הבנו שאין מספיק מיזמים חרדים חדשים, ושצריך לעבוד על השלב הראשוני, שהוא שלב ההנבטה. אנחנו פונים לקהל הפוטנציאלי שלנו, שאנחנו מזהים אותם כעובדי הייטק או סטודנטים במקצועות המדעים המדויקים", אומר דינוביץ. "הנחת העבודה שלנו היא שרוב המיזמים הטכנולוגיים צומחים מאנשים שיש להם רקע טכנולוגי מלימודים או עבודה.

"חייבים לעבוד אם רוצים שתהיה יזמות טכנולוגית חרדית, להכניס אנשים למודעות שזה אפשרי וזה קיים. האנשים שהגיעו לפרה אקלסרטור עובדים במקביל, אלו אנשים שיש להם אב-טיפוס למוצר, אבל לא חברה פעילה. בסוף כדי להיות סטארטאפ שמשקיעים בו, זה צריך להיות כבר במשרה מלאה. זה תהליך שהם עוברים עכשיו, אנחנו רוצים לפתוח אקסלרטור מיד אחרי החגים".

"המשפחה צריכה לשלם מחירים כבדים"

דינוביץ מספר עוד על ההבדל בין גברים לנשים במגזר החרדי והקושי של הגברים להתנסות בעולם היזמות, שמאתגר וחסר ודאות כמובן גם עבור חילונים: "עד לפני שנתיים בוודאות השידוכים הכי מבוקשים בקרב בחורים חרדים שמתעתדים להיות אברכים, היו בנות בוגרות מגמות של הייטק בסמינר או מכון טל, כי הן ירוויחו משכורות טובות, יכולות לפרנס את הבית בכבוד, והבעל יכול לשבת וללמוד. אבל יחד עם זאת, אישה כזאת לא תקים סטארטאפ. כשהיא המפרנסת היחידה, היא לא תיכנס להרפתקה של סטארטאפ.

"בואי ניקח לדוגמה גבר חרדי שכן הלך ולמד הייטק, עשה תואר במכון לב, למשל, הוא עובד ומרוויח משכורת של 20-30 אלף שקל, ויש לו כמה ילדים. כדי שהוא יהיה יזם, המשפחה צריכה לשלם מחירים מאוד כבדים, זה להיכנס להרפתקה. עצם זה שהוא למד ונכנס להייטק, את היזמות שלו הוא כבר עשה במיינד שלו".

אתה חושב שיזמים חרדים יגידו שמשקיעים מפלים אותם בגלל שהם חרדים?

"מאוד תלוי את מי את שואלת. אם תשאלי יזמים חרדים מסוימים, הם יגידו חד משמעית שכן, שהם רואים שפוסלים אותם. אני חושב שבגדול לא, אבל עם כוכבית.

"משקיעים טכנולוגיים, ופגשתי לא מעט כאלה בשנים האחרונות, מחפשים אחרי טאלנטים. אפשר לראות את זה עם אנשים כמו איל ולדמן, יזהר שי, שכל הזמן רוצים לעזור לחרדים, לעזור לערבים, אוכלוסיות במיעוט, הם רואים בהייטק קטר צמיחה שמשנה את החברה הישראלית כולה.

"אלא מה, בסוף צריך להגיד שההייטק הישראלי הוא כן סוג של קליקה סגורה. מגיעים מאותם רקעים או מאותן יחידות, לכן יכול להיות שכשאתה מכיר מישהו, כשמגיע מישהו שאתה יודע איפה הוא גדל, יותר קל לך להשקיע בו, יותר קל לך להרגיש שההשקעה לא תלך לפח. זה לא החלטה מודעת או אידיאולוגית. החרדים צריכים לעבוד הרבה יותר קשה, לתת למשקיע את התחושה שלמרות שבית הגידול שלהם לא היה טכנולוגי או קלאסי, הם יכולים להצליח".