mako
פרסומת

"יש גם הרבה שנאה. כותבים לי: 'אני אשרוף את הילדים שלך'"

מייקל הרפז מ"הכוכב הבא לאירוויזיון" התחיל ליצור תוכן באינסטגרם מתוך אמונה שזאת חזית קריטית למלחמה באנטישמיות. כעת הוא משתף על האיומים שהוא מקבל ברשת, החיבוק מיהודי הגולה ומבטיח שלא ייתן לאלגוריתם לגרום לו לייפות את המציאות

הילה יהודה
פורסם:
מייקל הרפז
צילום: הכוכב הבא, קשת 12
הקישור הועתק

מייקל הרפז היה כוכב ענק עוד לפני עידן הרשתות החברתיות. עד שבעה באוקטובר, האינסטגרם שלו היה מקום לשתף על הישגים מקצועיים וחוויות יום-יומיות, אבל אז פרצה המלחמה - והוא לקח את העניינים צעד אחד קדימה, והתחיל לייצר תוכן הסברתי. היום יש לו כבר 32.4 אלף עוקבים, מספר שרק ממשיך לעלות מאז שהגיע לבמה של "הכוכב הבא של ישראל לאירוויזיון" (פרק חדש הערב, חמישי, קשת 12).

בריאיון ל-mako הוא משתף על התגובות הקשות שהוא מקבל על התמיכה בישראל, קהל היעד שלו, והרגע שהבין שחזית ההסברה היא זירת המלחמה שלו. "התחלתי לעלות סרטוני הסברה ב-8 לאוקטובר, 15 שעות אחרי מה שקרה. גיליתי שכבר היו 3-4 הפגנות מאורגנות נגדנו בחו"ל, ממש עם שלטים והכל, משהו שכבר היה מוכן מראש עם תפוצה לכל מיני מקומות. מהר מאוד התעשתי. בהרבה מהזמן שלי אני עומד מול מצלמה ומדבר באנגלית, יש לי תואר במזרחנות ויהדות מאוניברסיטת מישיגן בארה"ב. מעולם לא חשבתי שאשתמש בתואר שלי אבל הנה אנחנו, החיים הוכיחו אחרת".

מי הקהל שלך?

"הקהל שלי הוא דובר אנגלית מחו"ל. הרבה יהודים. אני מנסה לטרגט הרבה יהודים שיש להם שנאה עצמית, באנגלית זה נקרא 'אמפתיה התאבדותית'. זה אומר שאתה כל כך אמפתי לצד השני במירכאות, שאתה מוכן להקריב את עצמך. הם לא מבינים את ההיסטוריה שלהם, עזים שהולכים אחרי העדר. אני מנסה לחנך אותם".

תן דוגמה לסרטון שאתה גאה בו.

"הסרטון של האירוויזיון שעשיתי לא מזמן, יש לו מעל חצי מיליון צפיות. הסרטונים שלי הם כמעט תמיד אותו הדבר, אני עומד בחניון התת קרקעי שלי. בסרטון הזה אין שום הפקה או משהו, אני פשוט מדבר דוגרי ולעניין, לא מבקש סליחה ולא אכפת לי מהאלגוריתם. אני מדבר על האונס והרצח שעשו חמאס, שבדרך כלל האינסטגרם מאלץ לצנזר. אבל לא אכפת לי".

פרסומת

אילו תגובות מקבל? יש גם תגובות פחות טובות?

"יש הרבה תמיכה וגם הרבה שנאה. כותבים לי: 'אני אשרוף את הילדים שלך'. ברמה כזאת. כי אני מדבר מאוד לעניין ולא מלטף את המציאות בסוכריות צבעוניות. הרוב הן תגובות טובות של תמיכה ושאומרים לי כל הכבוד ושעם ישראל חי, וזה מחמם את הלב. אני גם המנחה של 'תגלית' וגם את טקס הפתיחה של המכבייה. וכשאני עומד שם אני רואה את הנוער היהודי שגר בגולה ומרגיש אחריות. אני יודע שלא הכל פה דבש ומדהים, אבל התמונה שהם מציירים מראה אחרת".

כמה זמן אתה משקיע ברשתות כל יום? מה זה מצריך ממך?

"תמיד כשאני מנסה לחשוב על איזה נושא אני אעלה סרטון בפעם הבאה, לצערי הרב קורה משהו. העולם מספק לי את התוכן. לפני כמה ימים חשבתי על זה, ואז קמתי בבוקר וראיתי שהיה פיגוע בסידני. המלחמה הפיזית סוג של הסתיימה אולי, אבל זו שברשתות החברתיות היא בשיא הכוח. זה מאוד מעניין, בארץ לא חווים אנטישמיות. לא מקללים אותך כיהודייה שהולכת לתיכון או הרביצו לאח שלך וקראו לו בשמות – אני כן חוויתי את זה. גדלתי בארצות הברית וחוויתי ממש אנטישמיות. עכשיו לצערי הישראלים חווים את זה בעולם וזה מאיר להם את העיניים, קשה לחשוב על זה שפה יורים טילים וחוטפים אנשים - אבל בעולם שונאים אותנו מאוד. כשאתה רואה מה קורה בחו"ל ואת רואה את שנאת האחים בארץ, זה כואב כי אנחנו עושים את העבודה בשבילם".

תנו שם של יוצר תוכן אחר אחר שאתם אוהבים לעקוב אחריו.

"יש הרבה, אני אוהב את החבר'ה מ-Let's Do Something. אלה חבר'ה צעירים שמאוד אקטיבית בארה"ב. הם עשו עכשיו טור באוניברסיטאות ומביאים את האמת ישר לפרצוף של התלמידים. הם בעצם העתיד, מה שהם מלמדים באוניברסיטאות נורא ואיום, יש להם אג'נדה והם מטפטפים אותה לאט לאט לתוך המוחות של הילדים האלה והם פשוט אוכלים את זה".

גם השופטים והמנחים שלנו חזקים ברשתות, עם מי מהם היית רוצה לשתף פעולה ברשתות?

"ממש עם כולם. מי שרוצה".