"ברגע שמבקשים למשוך, הם נעלמים עם הכסף או חוסמים את הגישה"

למרות שהביטקוין צלל לאחרונה ב-30% ושוויו עומד כעת על כ-86 אלף דולר, הציבור ממשיך להביע עניין בעולם המטבעות הדיגיטליים. אולם, ככל שהתחום הופך פופולרי יותר, כך גוברת הסכנה ליפול קורבן לעוקץ ברשת, מרחב שמשמש בכל מקרה ככר פורה להונאות מסוגים שונים.

"בשנים האחרונות הביטקוין והקריפטו הפכו למיינסטרים", מסביר אלדד רודריג, סמנכ"ל מוצר בביטס אוף גולד, פלטפורמה ישראלית מפוקחת למסחר במטבעות דיגיטליים. "אנחנו רואים יותר ויותר חלקים מהציבור שבוחרים לגוון את ההשקעות שלהם ולהיכנס גם לעולם הזה, במיוחד בגלל זה ניתן להתחיל להשקיע בסכומים של עשרות שקלים ובקלות.

"התהליך הזה מתרחש בעולם ובמקביל בישראל, בין היתר בגלל כניסת משקיעים מוסדיים וגם בגלל שהמודעות הציבורית עלתה משמעותית. יותר אנשים בודקים איך להשקיע או להחזיק נכסים דיגיטליים, ומצד שני, כבכל תחום, ככל שהוא גדל - כך גם עולה היקף ניסיון ההונאות".

המלכודת ברשתות החברתיות

כמו במקרים אחרים, מרבית ההונאות נחשפות ברשתות החברתיות דרך סרטונים באינסטגרם ובטיקטוק, לצד פוסטים בפייסבוק ובטלגרם.

"לעיתים מדובר באתרים שמתחזים לבורסות מוכרות, ב'זירות מסחר' מזויפות או ב'ארנקים' שלא קיימים באמת", אומר רודריג. "המטרה היא לגרום למשתמש להפקיד כסף במקום שנראה מקצועי, אך הוא למעשה חיקוי מלא של אתר אמיתי. בגלל שהרבה מהפעילות הזו מתרחשת באינטרנט באנונימיות, קשה לאמוד מספרים, אך ברור שמדובר באלפי נפגעים מדי שנה".

לדבריו, ההמלצה הגורפת שלהם היא שאין להגיב ובטח לא למסור מידע, "לאף גורם שאנחנו לא בטוחים במאה אחוז באמינות שלו".

אשליה של רווחים

איך זה עובד בפועל? רודריג מתאר מנגנון שנועד לתת לקורבן תחושת ביטחון שקרית לפני העוקץ. "ברוב המקרים התוקפים יוצרים פלטפורמה שנראית ממש כמו אתר מסחר אמיתי - עם גרפים, נתונים וזמינות לכאורה של תמיכה. הם מציגים תשואות לא הגיוניות, מבטיחים 'רווח מהיר' ומעודדים הפקדת כספים.

"אחרי שהקורבן מפקיד כסף, הוא עשוי לראות 'רווחים' על המסך, אבל בפועל הכסף כבר נעלם. ברגע שמבקשים למשוך, הם נעלמים או חוסמים את הגישה. זה קורה הרבה יותר למי שמבצע פעולות מול גורמים ללא רישיון ובלי כתובת אמיתית לפנות אליה", הוא אומר.

גם דרך הוואטסאפ

שיטת הונאה נוספת שהפכה לנפוצה בישראל בחודשים האחרונים היא למצוא את הקורבנות דרך הוואטסאפ. "המתחזים פותחים קהילה בוואטסאפ, שלכאורה מעניקה לחברים בה ערך אמיתי בדמות עצות על השקעות וחשיפה לאפשרויות השקעה 'סודיות' ומשתלמות", אומר רודריג. "משם, לאחר שנבנה האמון בין הצדדים, ההונאה מתקדמת כשמנהלי הקבוצה מבקשים גישה לארנק הדיגיטלי ולמטבעות של המשתמש כדי 'לסייע' להם בהשקעה. כמובן שמדובר בהונאה לכל דבר, ומשם הדרך לגניבת המטבעות קצרה".

אז איך נזהרים?

רודריג מציע מספר כללי ברזל שיעזרו לכם לשמור על הכסף:

"כדאי לשים לב לנורות אזהרה ברורות כמו הבטחות לרווח מהיר, פניות מפרופילים חשודים, בקשות להעביר כסף דרך אפליקציות לא מפוקחות או לחץ למסור פרטים אישיים. גם אתרים ללא רישיון או כתובת חשודות צריכים להדליק סימן שאלה. מומלץ לא ללחוץ על קישורים אקראיים, להפעיל אימות דו שלבי (2FA) כמנגנון הגנה נוסף על אפליקציות חשובות שברשותכם, לא לשתף פרטים אישיים ולהתייעץ עם גורם מקצועי לפני כל העברת כסף.

"אם משהו נראה טוב מדי כדי להיות אמיתי, תמיד יש לחשוד כי הוא כנראה הונאה. בנוסף, אנחנו ממליצים לכל מי שנכנס לעולמות הביטקוין והקריפטו לעשות זאת עם גורם מפוקח, כזה שיידע להעניק ביטחון ואבטחה מלאה, אבל גם לתמוך בך כמשתמש בכל שאלה או חשש להונאה. עבור רבים עדיין מדובר בעולם חדש, וחשוב לעשות את הצעדים הראשונים בו עם ליווי נכון - לפעול רק מול גוף פיננסי עם רישיון ופיקוח, בעל שירות לקוחות נגיש, אשר פועל בשקיפות מול הבנקים והגופים בישראל".