56 אלף שקל ממוצע בחודש: התחום שמתפוצץ בהייטק

אם לפני שנתיים עוד היה אפשר להתווכח אם בינה מלאכותית תחליף מתכנתים, היום הוויכוח הוא על כמה מהר זה יקרה. שירי וקס, מנכ"לית ומייסדת Gotfriends המתמחה בגיוס והשמה בהייטק, מתארת שוק שבו אין כמעט יום בלי משרה חדשה שקשורה ל-AI: לפיתוח, למחקר, לסייבר, וגם לתחום שלם שצומח מסביב, ההגנה מפני שימוש זדוני במודלים שונים של בינה מלאכותית. "בכל יום נפתחות בין שלוש לחמש משרות שקשורות לעולמות ה-AI", מסבירה וקס בשיחה עם mako.

הקפיצה הזו לא נשענת רק על חברות שמפתחות מודלים של בינה מלאכותית. חלק גדול ממנה מגיע דווקא מארגונים שרוצים להשתמש בהם - להטמיע יכולות חכמות במוצרים קיימים, לייעל תהליכים, ולעשות את מה שהן עושות היום - אבל עם פחות כוח אדם.

וקס מתארת מדרגות שונות של מורכבות: מצד אחד, חיבור של מודל קיים למשימה ברורה כמו תמלול או סיכום שיחות. מצד שני, חברות שכבר מבקשות לשנות את ההתנהגות של המודל עצמו. "יש דברים הרבה יותר מורכבים, יש כאלה שאפילו משנים דברים בתוך המודל כדי שיתאים להם". היא אומרת. "זה כבר מצריך פיין-טיונינג והבנה טכנולוגית עמוקה יותר, וזה בדיוק האנשים שכולם מחפשים".

ב-Gotfriends רואים את המגמה הזו במספרים. ב-2024 רק כ-12% מהלקוחות הפעילו חטיבת AI פנימית. במחצית הראשונה של 2025 המספר כבר קפץ ל-32%. חברות מרגישות שהן חייבות לפתח בתוך הבית - גם אם הן לא מפתחות מוצרי LLM (מודלי שפה גדולים שמבוססים על בינה מלאכותית) בעצמן. "חברות מבינות שהן חייבות שריר בינה מלאכותית משלהן", אומרת וקס.

אחת הבעיות הגדולות בשוק הוא שלא תמיד החברות יודעות להגדיר מה הן בדיוק מחפשות. "כולם מתחילים במשהו שנקרא AI Engineer". היא אומרת. "אבל אחרי שאנחנו באמת חוקרים ומבינים את הצורך, אנחנו מבינים לאיזה כיוון של AI הם רוצים ללכת. לפעמים מדובר במישהו שמחבר מודלים למוצר קיים, לפעמים במפתח סוכנים, ובמקרים אחרים בתפקיד שדורש רקע מחקרי עמוק והבנה של מודלים גדולים. הרבה פעמים מנסים כיוון אחד, ואחרי שבוע מבינים שזה לא מה שצריך, ואז מבינים שצריך מישהו שממש יודע לעבוד לעומק עם המודל עצמו".

כאן נכנסת חטיבת GOTAI שהוקמה בתוך Gotfriends. המטרה היא לתרגם דרישות כלליות של מנהלי פיתוח לתפקידים, פרופילים ויכולות ברורות. ברשימת התפקידים המבוקשים כיום בעולמות ה-AI מופיעים בין השאר Backend Developers עם ניסיון בשילוב מודלי AI, מהנדסי MLOps, חוקרי AI ו-ML, חוקרי חולשות עם הבנה ב-AI, וגם Prompt או LLM Engineers.

נתוני השכר לשנת 2025 ממחישים עד כמה תחום ה-AI כבר מתומחר אחרת משאר שוק ההייטק. בעוד שתפקידי תוכנה קלאסיים כמו Python Developer או Algorithm Engineer נעים סביב שכר ממוצע של כ-42-43 אלף שקל בחודש, ותפקידי ניהול ואבטחת מידע כמו Software Group Manager ו-Security Researcher מגיעים לאזור ה-48 אלף שקל.

תפקיד של AI Software Group Manager כבר חוצה שכר ממוצע של כ-56 אלף שקל בחודש, AI Researcher / Scientist נמצא סביב 45-46 אלף שקל, Generative AI Developer מרוויח בממוצע כ-46,700 שקל, ו-AI Security Researcher מגיע לכ-51 אלף שקל. הפערים האלה מדגישים שלא מדובר רק בטייטל חדש, אלא בביקוש אמיתי שמיתרגם ישירות לשכר גבוה יותר עבור מי שמחזיק ביכולות AI רלוונטיות.

אבל לצד הזינוק בתפקידים החדשים, יש אוכלוסייה שלמה שמרגישה שהדלת נסגרת עליהן - הג'וניורים. וקס מזהה את הירידה עוד משנת 2023. "כבר אז ראינו ירידה משמעותית בפתיחת משרות שמיועדות לג'וניורים ולבוגרי מדעי המחשב - ומהפכת ה-AI החריפה את זה", מסבירה וקס. "עם מהפכת ה-AI וכל מה שקרה כאן בשנתיים האחרונות - אני לא יודעת איך הם ימצאו עבודה, השוק לא פתוח לג'וניורים".

לדבריה, העבודות ששימשו בעבר מסלול כניסה טבעי - כתיבת קוד פשוט, בדיקות ידניות, משימות בסיסיות - נבלעות על ידי כלים חכמים שעובדים מהר יותר וללא הפסקה. "המודלים מאוד חכמים". היא אומרת. "יותר קל להסביר להם דברים, הם קולטים מהר, לא חולים, לא יוצאים לחופשה ועובדים 24/7". עם זאת, היא כן מזהה יתרון מסוים לג׳וניורים בסוג מסוים של חברות: סטארטאפים רזים, שמוגדרים AI-first ומחפשים אנשים שמסתגלים מהר. "יש מנהלי פיתוח שאומרים לי, אני מעדיף מישהו מאוד חכם בלי ניסיון רב, שאוכל להכשיר אותו לעבוד עם הכלים של ה-AI". היא אומרת. ועדיין, היא מודה שיש "מצבור גדול" של ג'וניורים שלא גויסו שנתיים-שלוש, ואין ממש פתרון עבורן.

ומה עם פיטורים המוניים? "מצד אחד, AI בהחלט משנה מבנים ארגוניים - פיצ'ר שפעם דרש שלושה מפתחים יכול להתבצע היום על ידי מפתח אחד שיודע לעבוד נכון עם כלים גנרטיביים", מסבירה וקס. "מצד שני - זה נוח להגיד שאני מפטר בגלל AI מאשר להגיד שהמכירות לא עמדו בציפיות, או שהחברה עוברת תהליך התייעלות לקראת הנפקה". היא מוסיפה שגם אחרי גלי פיטורים מתוקשרים, לא מעט חברות חוזרות אליה אחרי חודש או חודשיים כדי לגייס מחדש - לעיתים לתפקידים אחרים לגמרי.

ומה קורה עם שוק ההייטק הישראלי בכלל אחרי המלחמה? וקס מתארת חזרה ברורה של גיוסים, במיוחד בעולמות ה-AI והסייבר, ותחושה שקרנות מרגישות שוב בנוח להשקיע. "מאוד מרגישים את זה. ברגע שיש קצת רגיעה, הקרנות חוזרות".

בכל מה שקשור לבינה מלאכותית, הזווית הישראלית מורכבת יותר. וקס מודה שישראל התחילה מעט מאוחר ביחס לעולם, אבל גם מזהה פריחה של סטארטאפים בתחום שכבר גייסו סכומים משמעותיים. במקביל, היא מצביעה על מגבלה ברורה - תשתיות. "אין לנו כמעט מחשבי על". היא מסבירה. "המדינה לא השקיעה בזה, ומדינות אחרות כן". המשמעות היא שחלק גדול מהחברות בישראל משתמשות במודלים קיימים, ולא מפתחות מודלים חדשים מאפס.

גם תחום ההשמה עצמו עובר שינוי. וקס מספרת שהם מתנסים בכלי AI לסינון קורות חיים ולניהול תהליכים, אבל עדיין לא סומכים עליהם לחלוטין. "יש המון דברים שרובוט לא יכול לראות בין השורות". היא אומרת - ומזהירה מועמדים משימוש עיוור ב-AI לכתיבת קורות חיים. "ה-AI נוטה להמציא דברים, ואז אנשים נופלים בראיונות".