AI, קנבה או שיווק באינטרנט: ההכשרות בחינם שהמדינה מציעה

הבינה המלאכותית ממשיכה להשתלט על כל חלקה טובה בימינו, כאשר כל המחקרים וגם הצעדים שכבר ננקטים בשטח מראים ששוק העבודה בעולם, וגם בישראל, מצוי בעיצומו של שינוי עמוק ומהיר.

על פי ההערכות כשני שלישים מהמשרות בעולם חשופות במידה מסוימת לאוטומציה מבוססת AI, וכרבע מהן עשויות להתחלף לחלוטין. מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל פרסם מחקר במאי 2024 לפיו כ-23% מהמשרות – כלומר כמיליון איש – נמצאות בסיכון גבוה להחלפה על ידי בינה מלאכותית.

באפריל 2025 במחקר שערך מרכז טאוב בשיתוף עם MosAIc כבר פורסם נתון עדכני אחר, ולפיו מודל שפה גדול דוגמת קלוד, ג'מיני או ChatGPT יכול לבצע לפחות 17% ממטלותיו הטיפוסיות של עובד ישראלי ממוצע בשנת 2024 בעבודה. בשילוב עם כלי עזר נוסף, כמו ייצור תמונה או קול, גישה לחיפוש באינטרנט ולנתונים ייעודיים, מספר זה עולה ל-51%.

על רקע כל השינויים האלו, במערך הדיגיטל הלאומי, הכפוף לשר הכלכלה והתעשייה, פועלים לקידום אוריינות דיגיטלית וצמצום פערים חברתיים בקרב אלפים מאוכלוסיות בעלות אוריינות דיגיטלית נמוכה, למשל אזרחים ותיקים שמתקשים להשתמש בטלפון החכם או בעלי מוגבלויות.

לצורך זאת, האגף מפעיל הכשרות פרונטליות חינמיות ביותר מ-170 רשויות מקומיות במגוון נושאים, כמו שימוש במייל, שימוש בסמארטפון ואינטרנט, סדנאות AI, מיומנויות דיגיטליות תעסוקתית ועוד. בשנה האחרונה השתתפו כ-150 אלף אנשים מכל הארץ בהכשרות תחת סליי ביינסין, מנהלת האגף להכללה דיגיטלית במערך הדיגיטל הלאומי. בתקופת המלחמה עם איראן, בחודש יוני, חלה קפיצה משמעותית של למעלה מ-5,000 משתתפים חדשים תוך ימים בודדים, בעיקר כדי ללמוד להשתמש באפליקציית פיקוד העורף שהייתה קריטית בזמן זה.

"יש קשר הדוק בין פערים דיגיטליים לפערים כלכליים וחברתיים"

בראיון ל-mako מספרת ביינסין, בת 41 מרמת גן ובמקור מאשדוד, שעובדת במערך הדיגיטל קרוב לשבע שנים, כי המטרה שלה היא לאפשר שיוויון הזדמנויות לכלל האוכלוסיות בישראל.

"יש קשר הדוק בין פערים דיגיטליים לפערים כלכליים וחברתיים", היא אומרת. "אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא עם הרשויות המקומיות, הן מפרסמות כדי להביא את המשתתפים ונותנות לנו מקום – מטיפות חלב ועד מרכזי צעירים, ואנחנו מממנים את ההכשרה. בדרך כלל מדובר במפגשים פנים-אל פנים, מינימום של 2 מפגשים, כאשר הרוב מעדיפים סדנאות שהן של 9 שעות. הרוב מעדיפים להגיע לכיתות פיזית, ולא ללמוד מרחוק".

לדבריה, הסדנאות הכי פופולריות נוגעות לכל עולמות התעסוקה. "אקסל הכי מבוקש, קנבה, פאואר פוינט, שימוש בסמארטרפון פופולרי בקרב אזרחים ותיקים, וגם צילום בסמארטפון או עיצוב אלבום דיגיטלי. בשנה וחצי האחרונות ההכשרות של ה-AI הן מאוד מאוד מבוקשות. יש לנו גם הכשרת בסיס של אבטחת מידע, הסכנות של הרשת".

מי האוכלוסיות שהכי זקוקות להכשרות דיגיטליות? לדברי ביינסין, עיקר הפער הוא בעיקר בקרב אזרחים ותיקים, חרדים, ערבים ואנשים עם מוגבלויות.

"יש גם שכבה לא קטנה של דורשי תעסוקה, בני 18-55, שיש להם פער דיגיטלי בעולמות התעסוקה. כשמדברים על פערים של אוריינות דיגיטלית, הרבה פעמים חושבים אם הבן אדם מחובר לאינטרנט או לא, אבל צריכים להבין מה אנשים עושים בתוך הדיגיטל עצמו. הרבה פעמים יש נשים לדוגמה שרוצות לעבוד בעבודות של מזכירות, אבל חסרות להן מיומנויות אופיס, כתיבת קורות חיים ועוד. גם AI וקנבה נהיו מאוד מרכזיים בעולמות התעסוקה", היא אומרת.

לדבריה, ישנם גם עסקים קטנים שפונים להכשרות, שרוצים לדעת איך לבנות אתר, לשווק באינסטגרם או בפייסבוק, ומערך הדיגיטל נותן להם את המענה.

ביינסין סבורה שהשירותים הדיגיטליים צריכים להיות מונגשים לאזרח, ונותנת לדוגמה שירותים דיגיטליים שצריכים לעבוד בטלפון כשר עבור החרדים או שצריכים להיות מתורגמים לערבית עבור חמישית מאוכלוסיית ישראל.

"לדוגמה, רצינו לפרסם בשכונה חרדית סדנה ללימודי אופיס. פרסמנו לחברה החרדית, אבל לא נרשמו הרבה. זה היה כי לא דיברנו בשפה שלהם. פרסמנו מחדש והפעם הצענו 'עריכה תורנית'. הפעם הם באו לקבל עריכה תורנית, והענקתי להם שירותים דיגיטליים. הדיגיטל הוא אמצעי ולא מטרה", מספרת ביינסין.

כמי שעלתה ברגל מאתיופיה בשנת 1990, ביינסין מספרת כי הקושי של יוצאי אתיופיה עם שירותים דיגיטליים נובע בעיקר בגלל קושי עם השפה העברית: "אחוז השירותים באמהרית הוא מאוד נמוך".

מה תהיה השפעת ה-AI בעינייך על שוק התעסוקה?

"אני לא חושבת שבשנים הקרובות ה-AI ייתר משרות, אבל הוא כן ייעל את האופן שבו אנחנו עובדים. AI אמור להיות כלי עזר, שיביא לכך שכל עובד ייתן תפוקה יותר טובה".

את חושבת שהפערים קרובים להיסגר?

"הפער איננו נסגר, הוא מצטמצם, אבל בכל פעם מגיעה טכנולוגיה חדשה. אנחנו לא נסגור את ההכשרות בשנים הקרובות, כי בכל פעם מגיעה טכנולוגיה אחרת. אנחנו רוצים שאנשים יפתחו עצמאות דיגיטלית, שלא משנה מה יגיע, הם ידעו ללמוד אותה בעצמם".